קיבלתם הצעת עבודה מדהימה עם קידום ושכר בגבהים חדשים הכרוכה במעבר למדינה אחרת? זה טוב, אך לפני שתחליטו על רילוקיישן, כדאי שתחשבו גם על בן הזוג, שבמקרים רבים צריך לעזוב קריירה ומקום עבודה, ולהתחיל מחדש, גם אם לא מצויים בידיו האישורים המתאימים. מה ניתן לעשות כדי להגיע מוכנים לארץ היעד - וכיצד ניתן למזער את הסיכויים שתיאלצו לעזוב את העבודה או את בן הזוג עקב תיסכולו של האחרון מהמעבר שלכם לארץ המיעד המובטחת?
חברת השילוח והרילוקיישן "אושן רילוקיישן", Ernst&Young, ולה"ב, יקיימו ביום שני הקרוב (24.5) את הכנס השנתי לרילוקיישן באוניברסיטת תל אביב. בכנס ישתתפו מומחים מישראל, פינלנד, אנגליה וארצות הברית, שידונו ברילוקיישן לאחר המשבר הכלכלי העולמי, ושבו יוצגו בעיות ופתרונות.
סוזן מיוניץ', מומחית עולמית במשאבי אנוש ומוביליות גלובלית, מסבירה כי לעיתים קרובות הצלחת בן הזוג העובד תלויה לחלוטין בהשתלבות בן הזוג בארץ היעד. כישלון, היא אומרת, עשוי לעלות הון רב לחברה "המייבאת", מלבד לתחושת כישלון של העובד עצמו.
מיוניץ', מנכ"ל חברת Career Passport, חברה בינלאומית המלווה ומסייעת לבני זוג של עובדים ברילוקיישן במציאת עבודה ובהשתלבות אומרת כי 93% מהעוברים לחו"ל הם נשואים, ושההכנסה והקריירה של בת הזוג היא הסיבה מספר 1 לדחיית הצעת עבודה. עוד היא מציינת כי 30% מהחזרות העובדים למדינת המקור בטרם עת הן בגלל ענייני הקריירה של בן הזוג ו-71% בגלל חוסר הסתגלות של משפחת העובד.
למיוניץ' רזומה עשיר: מלבד כתיבת 13 ספרים בנושא, היא ייעצה ועבדה עבור האו"ם, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, מחלקת המדינה האמריקנית, וחברות וארגונים גלובליים רבים. היא מספרת על מקרה מייצג בו טיפלה:
"רילוקיישן הוא צעד מאוד משמעותי. כשעבדתי עבור הבנק העולמי, בת זוג של עובד מרכזי בבנק היתה רופאה מאוד מוערכת בארצה - אך התעודה לא איפשרה לה לעבוד בארה"ב. כשהבנק העולמי יצר איתי קשר, היה ברור שלולא ההשתלבות שלה - שני בני הזוג יארזו מזוודות ויילכו".
מיוניץ' עוצרת ומסבירה כי גם אם בני הזוג לא עוזבים את ארץ היעד, 40% מהחברות יטענו כי אי תעסוקת בן הזוג כמעט תמיד משפיעה על הפרודקטיביות של העובד.
מה עשיתם כדי לפתור את הבעיה?
"זה הצריך עבודה אינטנסיבית ומהירה: קישרנו אותה עם אנשים במקצוע הרפואה, הדרכנו אותה בתרבות העסקית המקומית, ולבסוף היא התקבלה לעבוד כיועצת רפואית לארגון הפועל בארה"ב. כך יושמו כישוריה, במגבלות החוקיות. זה לקח אמנם כ-4 חודשים, אך מנע תסכול ואף עזיבה של בני הזוג".
מיוניץ' מציינת כמה מכשולים המקשים על מציאת עבודה בארץ היעד:
דר' דנה פרג, פסיכולוגית ארגונית-תעסוקתית, ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה מסבירה כי ההתמודדות מתחילה עוד בשלב ההחלטה. לדבריה, מדובר בהחלטה שצריך לעשות ביחד, כמשפחה, כשכל הצדדים הנוגעים בדבר מבינים את המשמעויות של התהליך ושל המעבר. זהו תהליך של פרידה מכל הסובבים את העובד, ובנוסף פרידה של בן הזוג מהביטחון התעסוקתי ומהקריירה שלו.
פרג מוסיפה כי בשל הרילוקיישן עשוי להיווצר פער בין בני הזוג: בעוד שהעובד זכה בקידום או בצ'ופר - בן או בת זוגו צריכים לוותר על עבודתם בארץ המקור. פער זה עשוי לגרום לקינאה ולחיכוכים. לדעת פרג ניתן לצמצם את עוצמת החיכוך באמצעות חשיבה על הרילוקיישן כ"אתגר משותף, הרפתקה משותפת, חיפוש אחר הזדמנות במרחב הזוגי. כזו ששני בני הזוג מחוייבים לה".
כמו בכל דבר, גם כאן ההצלחה תלויה באישיותם של המשתתפים. לדברי פרג, נכונותם של בני הזוג לשינוי עשויה אף לגבש את התא המשפחתי הגרעיני. "זה קצת כמו דרום אמריקה לאנשים בוגרים ובעלי מחויבויות. כך שאם יודעים לאן הולכים ועם מה מתמודדים הרילוקיישן אף עשוי לתרום לזוגיות", היא אומרת.
פרג מוסיפה כי בהתאם למעמד בן הזוג העובד, כדאי לעמוד על כך שהחברה תסייע בהשגת אישור עבודה לבן הזוג כחלק מהחוזה. היא מציינת לטובה את הארגונים שכן עושים זאת, כבעלי חשיבה אסטרטגית ועסקית נכונה: "בסופו של דבר סיוע לבני הזוג תורם להצלחת הרילוקיישן". כדוגמא לכך היא מציינת את משרד החוץ, למשל, שמעסיק במקרים רבים גם את בן הזוג ומסייע בהכשרות במידת הצורך.
ומה אם מקום עבודתו של בן הזוג אינו מסייע? מיוניץ' מסבירה כי יש כמה צעדים שבהם יכול בן הזוג של העובד לנקוט, ועשויים להגדיל את הסבירות שימצא עבודה:
אם יעדך הוא ארה"ב, לדוגמה, התעמק בנתוני ויזת H1b (ויזת עבודה ללא אמריקנים) למשל בלינק זה. חפש ארגונים שמעסיקים כמות גדולה, נניח 10 ומעלה, של עובדים בעלי ויזה זו, נסה לאתרם, באמצעות רשת חברתית, רשת מקצועית, ועוד - והגש מועמדות.
פרג נוקטת בגישה אופטימית בכל הנוגע לרילוקיישן: "מדובר בסביבה חדשה. אין סביבה לוחצת - המשפחה המורחבת שתביע דאגה, אין הרמות גבה מקולגות וחברים. זו הזדמנות להביט אחורה ולבדוק האם אתה מעוניין בשינוי בקריירה - כי זו הזדמנות מצויינת להסבות מקצועיות, לפיתוח אישי ולדברים נוספים שהלחץ החברתי מנע בעבר".
גם פרג וגם מיוניץ' מבהירות שזהו מאמץ משותף של בני הזוג ושעל שני הצדדים לדעת שהצלחת האחד תלויה בהגשמתו של השני. בצל הסטטיסטיקה על כישלון בעקבות קשיים בהסתגלות בני הזוג והמשפחה, מעסיקים המשאירים לעובד את ההתמודדות עם אותם הקשיים פוגעים בעסק שלהם. אך מכיוון שלעת עתה רק מיעוט מהמעסיקים תומך בבני הזוג של העובדים - יש חשיבות גבוהה מאוד להכנה ולתפישה נכונה של בני הזוג לקראת מהות השינוי העומד לפניהם.