תיקון ליל שבועות מדעי
לכבוד חג השבועות, ארבעה חוקרים בחרו ארבעה טקסטים מעניינים מתחומי מדע שונים: פיזיקה, פילוסופיה, כלכלה וחינוך. הם מציעים לכם לערוך תיקון ליל שבועות מדעי ולהפוך ולהפוך בכתבים עד אור הבוקר. קריאה נעימה!
ynet
פורסם: 18.05.10, 11:29
"על האלקטרו דינמיות של גופים נעים", אלברט איינשטיין
מאמר זה של איינשטיין הוא שהציג את תורת היחסיות הפרטית הקובעת שמהירות האור קבועה בכל מערכת ייחוס. ההנחות והתוצאות במאמר זה אינן רק פיסיקליות, אלא נוגעות לתחומי מחשבה רבים.
חישבו רק על אחת מהן: אין זמן ומרחב מוחלטים. ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כמעצור עליון), מימד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה עומד, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה.
חישבו על המשמעויות הפילוסופיות - מה יותר חשוב במדע ובכלל: אמת או פרקטיות? האם המדע רק מסביר תופעות או מסוגל גם לחזות ולפתח כללים וחוקים ברורים?
התורה המוצגת במאמר זה הפעילה והשפיעה על רעיונות מעולמות מדעיים רבים, וגם על דמיונם של אנשי קולנוע, עתידנים וכותבי מדע בדיוני שנמשכו למכונות זמן ומרחב.
על כך אמר איינשטיין עצמו, שהדמיון חשוב יותר מידע, משום שהידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם.
ישראל זינגר הוא פיסיקאי, וחבר הנהלת ארגון מופ"ת המפעיל במערכת החינוך תוכניות מתוגברות בפיסיקה, מתמטיקה ומדעים.
"המשתה" מאת אפלטון
קשה להגזים בהשפעתו ההיסטורית של "המשתה". אפשר למצוא את טביעות אצבעותיו של הדיאלוג האפלטוני הזה כמעט בכל חיבור על אהבה למן העת העתיקה ועד ימינו. זוהי יצירה פילוסופית מסקרנת וחשובה, הכוללת שלל מחשבות שונות ומגוונות על 'אהבה'. רוצים לדעת סוף-סוף מהי "אהבה אפלטונית"? התשובה נמצאת כאן.ומה הקשר לחג השבועות? האהבה, גיבורת "המשתה", היא השתוקקות למשהו הממלא חוסר או ביטוי לחסך הקיים בנו, ובכך היא רומזת ל'תיקון' נחוץ. אצל אפלטון, מטבע הדברים, תיקון זה נעשה באמצעות התבונה.
החיבור מצוי בכמה תרגומים לעברית, וביניהם של יוסף ליבס בהוצאת שוקן (כל כתבי אפלטון כרך ב') ושל מרגלית פינקלברג בהוצאת חרגול.
ד"ר רן ברץ הוא מרצה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במרכז שלם.
"צדק חברתי מהו?", פרופ' ארווינג קריסטול
כולם רוצים צדק חברתי אך מתקשים להשיגו - אולי מפני שאיש אינו יודע מהו בדיוק (מוצע פרס גבוה למגדיר "צדק חברתי" אך איש לא הצליח לזכות בו...).
פרופ' ארווינג קריסטול ז"ל, מאבות המחשבה הניאו-קונסרבטיבית, דן בבעיה החשובה הזו. לטוענים שה"קפיטליזם" אינו מבטיח צדק חברתי משיב קריסטול כי "החברה הקפיטליסטית...אינה גורסת שחברה צריכה לקבוע חלוקה 'הוגנת' של ההכנסה. חברה...פרושה תמיד הממשלה .." על כל רעותיה ועיוותיה.
לכן, "חברה ליברלית...התנגדה מלכתחילה לכל הגדרה פוליטית או "חברתית" של חלוקה צודקת...". שאר הטיעונים הנוקבים והמפתיעים במאמר עצמו. מבטיחים להרגיז.
דניאל דורון הוא בוגר התוכנית למחשבה חברתית של אוניברסיטת שיקגו ומנהל המרכז לקידום כלכלי וחברתי.
"לתפוס את המורה המרמה", סטיבן לויט ובריאן ג'ייקוב (2002)
מאמר באנגלית על כלכלה, החורג הרבה מעבר לשאלות מתמטיות או נוסחאות. השניים מתארים במאמר כיצד הגיעו למסקנה שניסיון לתגמל מורים לפי הצלחת תלמידים תורם דווקא לרמאות או לחילופין ללימודים שמופנים ליעד הצר ביותר של הצלחה במבחנים ספציפיים ותו לא.במידה רבה זהו גם מאמר על הצניעות שבה צריך לנהוג כשמנסים לשפר מערכות מסוימות – לפעמים תמריצים יכולים להשפיע לכיוונים שונים...
פרופ' אשר בלס, הוא מרצה במכללת אשקלון ומנכ"ל ERCG