הסיבה לעליה בהרוגים - במכונית יש יותר נוסעים

שר התחבורה ישראל כץ אינו מאמין במחקרים בינלאומיים על יעילות מערכות בטיחות ושיפור מערכי טראומה. הוא גם בטוח שתוספת מצלמות אכיפה תביא לשיפור בבטיחות. לשחר הזלקורן יש חדשות בשבילו

תאונות קורות רק בגלל הנהגים, יש יותר הרוגים כי במכוניות נוסעים יותר אנשים, בטיחות כלי רכב אינה תורמת לשיפור המצב. אלה רק חלקים נבחרים מדברים שאמר שר התחבורה, ישראל כץ, במהלך דיון שנערך לאחרונה במליאת הכנסת, בעניין העלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים מאז תחילת השנה.

 

"האופנה הזאת להאשים גורמים אחרים ולא את הנהגים, היא אופנה לא טובה", אמר כץ לח"כים. "לפטור את הנהגים מאחריות, זו הטעות הכי גדולה. כי באמת, השנה זה כל-כך בולט, ש-95% מהתאונות נובעות מהגורם האנושי. ממש, לא מכביש אדום ולא משאר הדברים".

 

אלא שדברי כץ מנוגדים לדעת מומחי בטיחות מובילים, ובחלקם מבוססים על נתונים חלקיים, או הנחות-יסוד שנויות במחלוקת. לפניכם התבטאויות השר מחד, והעובדות המוכרות מאידך.

 

ראש אגף התנועה אמר

השר כץ: "בהתאם לתחקיר הראשוני של התאונה (התאונה הקשה בין האוטובוס והמשאית, ש.ה), שהוצג לי על-ידי המשטרה, אפשר להצביע בבירור על הגורם האנושי כאחראי לתאונה הנוראית הזאת".

 

העובדות: כמו בכל תאונה, מי שמחזיק בהגה הוא "גורם אנושי", ולכן תמיד יש לו חלק באשמה. אלא שהשר כץ מעדיף להתעלם לחלוטין מעובדה אחת מאוד חשובה - גם אם תחקיר המשטרה יצביע על נהג האוטובוס כאשם, את רישיון הנהיגה שלו הוא קיבל ממשרד התחבורה. אגב, המשרד הוא גם זה שמפקח על חברת האוטובוסים, שלפי הודאתה גילתה ליקויים חמורים בנהיגתו של הנהג.

 

השר כץ גם שכח כנראה כי במהלך כמעט עשר שנים, ממליצים בכירי מומחי הבטיחות למשרד התחבורה לערוך רפורמה בהכשרת נהגי רכב ציבורי ורכב כבד. ב-2005 המליצה ועדת שיינין, שקבעה את התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, כי "נהגי רכב ציבורי ורכב כבד יידרשו להכשרה מקצועית ייחודית ולתעודת מקצוע. תוכנית ההכשרה תיקבע בידי אנשי מקצוע. נהגים אלה יידרשו להדרכה מתקדמת והשתלמויות תקופתיות כחלק מתהליך חידוש הרישיון".

 

המלצות ועדת שיינין, המבוססות בחלקן על מסקנות ועדה ציבורית שבחנה ב-2002 את מערך ההובלה בישראל ("ועדת סגיס"), לא יושמו עד היום. מה שהופך את משרד התחבורה לבעל אחריות לא פחותה מזו של כל נהג רכב ציבורי, המעורב בתאונת דרכים.

 

אם הצרפתים יכולים?

השר כץ: "פרויקט א3 - מצלמות אכיפה דיגיטליות, שמאפשרות אכיפה שוטפת לעבירות תנועה וקבלת דו"חות עם תצלום העבירה לבית הנהג תוך 24 שעות - יהווה שחקן חיזוק משמעותי במערך האכיפה. יש מדינות, כמו צרפת, שהפרויקט הזה של המצלמות סייע, בין השאר, גם בהחמרת ענישה, להוריד באופן דרסטי את מספר הנפגעים בתאונות הדרכים".

 

העובדות: כמו רבים התומכים בפרויקט, כץ מצביע על צרפת כדוגמה ומופת להצלחת מערכת אכיפת מהירות אוטומטית. אלא ששוב שכח השר מספר נקודות חשובות. למשל, הצבת מערך מצלמות נרחב בכל רחבי צרפת בתחילת שנות ה-2000, הייתה צעד אחד מני רבים בהם נקטה הממשלה, בהנהגת הנשיא ז'אק שיראק, ושר הפנים באותה עת, ניקולה סרקוזי.

 

דבר ראשון אותו עשתה הממשלה הצרפתית בניסיונה להקטין את מספר ההרוגים בכבישים, היא התגייסות אמיתית למאבק בתאונות הדרכים. בנאום לרגל יום העצמאות הצרפתי ב-2002, הצהיר שיראק כי המאבק בתאונות הוא אחד היעדים המרכזיים של ממשלתו -  הצהרה שזכתה לגיבוי במעשים מצד כל משרדי הממשלה בשנים שלאחר מכן.

 

השר כץ כנראה אינו יודע שבמקביל להצבת המצלמות, השקיעה ממשלת צרפת סכומי-עתק בתחומים נוספים. כך למשל, לפי נתוני פורום התחבורה הבינלאומי - ארגון המהווה חלק מה-OECD - גדל תקציב אחזקת הכבישים במדינה פי 10 תוך שלוש שנים בלבד. מ-239 מיליון יורו ב-2004, ל-2.2 מיליארד שנה אחת מאוחר יותר, ו-2.4 מיליארד ב-2007. האם מתכנן השר כץ להגדיל פי 10 את תקציב אחזקת הכבישים בישראל? התשובה ברורה.

 

"היו יותר נוסעים"

השר כץ: "יש עלייה במספר ההרוגים, אבל יש ירידה דרסטית במספר התאונות הקשות והקטלניות, במספר התאונות הבינוניות והקלות. כמעט בכל התחומים יש ירידה. מה שקרה, יש יותר הרוגים כי היו יותר נוסעים ברכבים שבהם היו התאונות הקטלניות. זו בעצם הסיבה לעלייה השנה".

 

העובדות: גם אם מתעלמים מההסבר הבעייתי שנתן השר לעליה במספר ההרוגים, אסור לשכוח כי אם מספרם אינו מהווה מדד בטיחות רלוונטי, הרי ש-2009 - שבה נרשמה ירידה של כ-20% בהרוגים לעומת 2008 - הייתה כנראה הרבה פחות טובה מכפי שכץ עצמו רוצה שנאמין. זאת, מאחר שמספר התאונות עם נפגעים ב-2009, היה כמעט זהה לזה של 2008, וכך גם מספר הנפגעים הכולל. אז במה בוחר השר - האם מספר ההרוגים הוא המדד הנכון לבטיחות, או שאולי המדד הוא דווקא מספר התאונות וסך הנפגעים?

 

ועוד עניין אחד פעוט. נתוני התאונות עליהן מדווחת המשטרה הם חלקיים, במקרה הטוב. כך קבע בשנה שעברה דו"ח רשמי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "קובץ הת"ד (של המשטרה, ש.ה) אינו מייצג היטב את התאונות הקשות, את הפריסה הארצית של התאונות, וכן את מאפייני התאונות".

 

גרף הולך ויורד 

השר כץ: "גם שמעתי שאומרים - לא, אין פחות תאונות, פשוט הרפואה יותר משוכללת והרכב יותר בטוח. גם כן, זה דברים לא רציניים. יש פחות תאונות חמורות, השנה הזאת אפילו, בגרף שהולך ויורד".

 

העובדות: לא ברור מי ייעץ לשר לומר כי אלה הם פני הדברים, אבל ברור לחלוטין כי הם עומדים בסתירה מוחלטת למחקרים מקיפים שנערכו בכל העולם - וגם בישראל - המצביעים על כך ששיפור בטיפול בנפגעי תאונות תורם להצלת חיים, ולהפחתת מספר ההרוגים בתאונות. דבריו מנוגדים גם למחקרים שנערכו בעולם בשנים האחרונות, ולפיהם מערכות בטיחות מתקדמות בכלי רכב, כמו כריות אוויר ובקרת יציבות אלקטרונית, תורמות להפחתת מספר התאונות ולצמצום נזקיהן.

 

גם אם נניח כי בידי השר יש מחקרים חדשים המוכיחים כי מומחי בטיחות בכל העולם טועים, עדיין אין בידיו הסבר לירידה במספר התאונות החמורות. האם זו אכיפה טובה מבעבר? או אולי השקעה מוגברת בתשתיות? יתכן ששתי התשובות נכונות. למעשה, בעניין התשתיות, יש נתונים של החברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה), שמוכיחים כי טיפול במוקדי סיכון בטיחותיים מפחית את מספר התאונות הקשות והקטלניות. אבל אין בכך כדי לפסול את התרומה של מערכי הטראומה, או להמעיט מערכן של מערכות בטיחות בכלי הרכב.

 

אבל לשר כץ, זה כנראה לא ממש משנה.