מהם הערכים התקינים? הכל על יתר לחץ דם

הוא מתפתח בשקט בלי כל סימן, עד שהוא גורם למחלה קשה, המהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם. לרגל יום המודעות ליתר לחץ דם, כל התשובות לכל השאלות של אחת המחלות השכיחות בעולם

כבר שנים ארוכות שיתר לחץ דם שומר על כינויו הלא מחמיא "הרוצח השקט". הוא מתפתח מבלי לתת כל אות או סימן, עד שהוא גורם למחלה המגבירה את סיכון התמותה.

 

מה זה לחץ דם?

מדובר בלחץ המופעל על ידי הדם על קירות העורקים שבהם הוא זורם. לחץ הדם מתבטא בשני ערכים. הגבוה (סיסטולי), מתייחס ללחץ שנוצר בעורקים כתוצאה מהתכווצות הלב. הנמוך (דיאסטולי), מבטא את הלחץ בעורקים בזמן שהלב במנוחה, מיד לפני התכווצותו הבאה. שני הערכים נמדדים מספרית על פי מילימטר כספית.

 

הגדרות לחץ הדם המקובלות היום הן:

• לחץ דם אופטימלי: מתחת ל-120/80.

• לחץ דם נורמלי: מתחת ל-130/85.
• לחץ דם נורמלי-גבוה: מכונה גם "קדם יתר לחץ דם". מתחת ל-140/90.
• לחץ דם דרגה ראשונה: מכונה גם "יתר לחץ דם ראשוני". מתחת ל- 160/100.
• לחץ דם דרגה שניה (שניויני): מעל 160/100.

 

מהי שכיחות התופעה?

על פי ההערכות כרבע מהישראלים סובלים מיתר לחץ דם ומדי שנה מתגלים כ-70 אלף ישראלים הסובלים מהמחלה. הסטטיסטיקה אצל אחותנו הגדולה ארצות הברית מלמדת כי כ-24% מהאמריקנים בכל הגילאים סובלים מיתר לחץ דם.

 

שכיחות המחלה עולה עם הגיל. אצל צעירים בשנות השלושים לחייהם שכיחות יתר לחץ הדם עומדת על כ-10%, בעוד שיותר מ-75% מבני ה-75 ומעלה יסבלו מיתר לחץ דם.

 

האם לחץ הדם נשאר קבוע כל הזמן?

לא. לחץ הדם משתנה במהלך שעות היום והלילה, במהלך עונות השנה, בתגובה למאמץ גופני או לסטרס ובמהלך שנות חיינו. לחץ הדם עולה עם הגיל, עולה בפעילות גופנית, התרגשות או לחץ נפשי ויורד בזמן התייבשות, דימום מסיבי ומצבים אחרים. לחץ הדם גם משתנה, כאמור, במהלך שעות היממה. הוא מתחיל לעלות בשעות הבוקר המוקדמות, מגיע לשיאו בשעות הצהריים ויורד בהדרגה לקראת הלילה, עד שבמהלך השינה הוא מגיע לרמות הנמוכות ביותר שלו.

 

ממה נגרם יתר לחץ דם?

יתר לחץ הדם השכיח ביותר הוא ראשוני (אצל מעל 85% מהחולים). הוא נגרם משילוב של תורשה, גורמים סביבתיים, תזונתיים והתנהגותיים. עם זאת, לא ניתן למצוא גורם בודד שהביא למחלה. אצל שאר החולים מדובר ביתר לחץ דם שניוני הנגרם בשל פגיעה אחרת, כמו מחלות כליה, הפרעות הורמונליות, או נטילת תרופות מסויימות (דוגמת סטרואידים בשימוש ממושך).

 

האם כולסטרול גורם ליתר לחץ דם?

אנשים שסובלים מיתר לחץ דם נוטים לסבול גם מרמות גבוהות של כולסטרול, ולהיפך. כולסטרול תורם לתהליך טרשת העורקים, שבמהלכו מוצרים העורקים בגוף בשל שקיעת שכבות שומן, סידן ותהליך דלקתי שחוסם את מעבר הדם. החסימה הזו מעלה את לחץ הדם הכללי בעורקי הגוף. מומלץ לגשת לבדיקת כולסטרול וטריגליצרידים (שומנים בדם) אחת לחמש שנים, החל משנות ה-20 לחיינו.

 

האם אלכוהול גורם לעלייה בלחץ הדם?

נראה שהשפעת האלכוהול על הגוף היא בבחינת חרב פיפיות: כוסית יין אדום

אחת ביום עשויה להגן מפני מחלות לב, באופן שעדיין לא ברור לגמרי, אך צריכה מוגזמת של אלכוהול מעלה באופן ניכר את לחץ הדם והופכת את הגוף לעמיד לתרופות. שתיית אלכוהול רבה גם מעלה את הסיכון לכשל לבבי, לשבץ מוחי ולהפרעות בקצב הלב.

 

אם כן, איזו כמות אלכוהול היא בטוחה? רוב המומחים ממליצים שלא לעבור כמות של שתי כוסיות ביום לגברים וכוסית ביום לנשים, משום שנשים סופגות את האלכוהול ביעילות ובמהירות רבה יותר מאשר גברים. כך או כך, חשוב לשוחח על הצריכה המתאימה עם הרופא.

 

כל כמה זמן צריך למדוד לחץ דם?

במהלך תהליך האבחון, הבירור, תחילת הטיפול ועד לאיזון לחץ הדם יידרש החולה לערוך מעקב ורישום מרפאתי או ביתי של ערכי לחץ הדם שלו לעיתים קרובות. בתקופה זו יש לבדוק את לחץ הדם מספר פעמים בשבוע, בשעות שונות של היממה. בהמשך, כשלחץ הדם מגיע לאיזון, נדרש מעקב הדוק פחות.

 

אם נצפית יציאה מאיזון יבקש הרופא להגביר את תדירות הבדיקה. לעיתים מטופלים בודקים את לחץ הדם שלהם בתדירות גבוהה מדי, דבר שעלול לגרום להם לסטרס ולעלייה בלחץ הדם. על הרופא במקרה כזה להרגיע אותם ולהנחות אותם לבדיקה בתדירות נמוכה יותר.

 

האם מרגישים כשלחץ הדם עולה?

במרבית המקרים יתר לחץ הדם אינו מלווה בתסמינים, עד שהערכים עולים משמעותית. עם זאת, לעיתים יתר לחץ דם מתבטא בכאבי ראש, עייפות, סחרחורת, צפצופים באוזניים או הסמקה.

 

איך מכשיר הבדיקה מודד את לחץ הדם?

לחץ דם נמדד באמצעות שרוול, שמחובר למד לחץ. שרוול המדידה ממולא באוויר, עד שהלחץ שהוא מפעיל על הזרוע גבוה מלחץ הדם. כך זרימת הדם לעורק הזרוע מופסקת באופן זמני. כעת משחרר הבודק את לחץ האוויר בשרוול ומאזין באמצעות סטטוסקופ לקולות. הקול הראשון שנשמע הוא לחץ הדם הסיסטולי, לחץ הדם בעת התכווצות חדרי הלב. הקול השני שנשמע במהלך ההאזנה, עד להיעלמות הקולות כליל, הוא לחץ הדם הדיאסטולי, לחץ הדם בעת התרפות חדרי הלב.

 

איזה מכשיר מדויק יותר, דיגיטלי או ידני?

בדרך כלל בודק מיומן, שמשתמש במכשיר ידני תוך הקפדה על כללי בדיקה נכונים, ישיג תוצאות מדויקות. אבל בשנים האחרונות המכשירים הדיגיטליים שנמכרים בשוק מפגינים דיוק ואמינות לצד פשטות הפעלה. יש להקפיד על רכישת מכשיר שמיועד למדידה בזרוע ולא בשורש כף היד או באצבע, שם המדידות פחות מדויקות ופחות אמינות.

 

איך ניתן למדוד את לחץ הדם באופן מדוייק?

מכשיר לחץ הדם קל לשימוש, אולם טעויות רבות, השכיחות באוכלוסיה, גורמות להטיה של התוצאה ולערכים גבוהים או נמוכים מהערכים האמיתיים. הקפדה על מספר כללים תביא למדידה נכונה ומדוייקת:   

• אין חשיבות מיוחדת ליד שנמדדת: בניגוד למיתוס לפיו לחץ הדם הגבוה הוא דווקא ביד שמאל, הרי שלרוב הערכים הגבוהים נמצאים דווקא ביד ימין. כך או כך, אין חשיבות מיוחדת ליד בה נמדד לחץ הדם. מומלץ לבדוק את לחץ הדם במדידות הראשונות בשתי הידיים, ולהמשיך במדידה ביד בה נמצא הערך הגבוה יותר. 
• זרוע המדידה צריכה להיות במנוחה ובגובה הלב: גובה נמוך או גבוה מדי של הזרוע, או מאמץ ביד הנבדקת, יטו את הבדיקה מהערך האמיתי של לחץ הדם.
• לא בכל יום: מטופלים רבים מודדים לחץ דם מספר פעמים ביום. אין לכך כל חשיבות, שכן לחץ הדם משתנה במשך היממה כמעט מדי דקה. 
• מנוחה מוחלטת: את לחץ הדם מודדים לאחר מנוחה מוחלטת של מספר דקות ובתנאי רוגע. התרגשות, פעילות גופנית, עליה במדרגות ואפילו שיחת טלפון עשויים להעלות את לחץ הדם מהערך האמיתי שלו.

 

מה היא תסמונת החלוק הלבן?

"יתר לחץ דם של החלוק הלבן" נקרא כך כיוון שהוא מתרחש רק בעת מדידת לחץ דם על ידי איש צוות רפואי, בניגוד למדידות לחץ דם שהאדם מבצע באופן עצמאי או בעזרת מקורביו, בהן התוצאות תקינות. העלייה בלחץ הדם במקרה הזה מיוחסת לחרדה, ללחץ או להתרגשות של הנבדק בעת המדידה.

 

בין הרופאים קיימת מחלוקת בשאלה אם יתר לחץ דם עקב תסמונת "החלוק הלבן" מנבא התפתחות של יתר לחץ דם כרוני והאם הוא מזיק ללב ולכלי הדם. מחקרים רבים הראו כי יתר לחץ דם של החלוק הלבן דווקא אינו מעלה את סיכון התמותה או את הסיכון ללב ולכלי הדם. 

 

האם לאחר שנתגלה יתר לחץ דם צריך לעשות בירור נוסף?

כדי לברר האם יתר לחץ הדם הוא ראשוני (ללא סיבה ברורה) או שניוני (שנגרם בשל פגיעה באיבר או מחלה אחרת) נערך בירור הכולל מספר בדיקות דם ושתן ולעיתים גם אולטרסאונד של עורקי הכליה, כדי להבחין האם יש נזק כלייתי. שאלה נוספת שעליה יש לענות היא האם לחץ הדם גרם לנזק כלשהו. גם במקרה הזה יערוך הרופא מספר בדיקות, על פי הנסיבות, ובהן איסוף שתן לחלבון כמותי, כדי לנסות להעריך אם יש פגיעה כלייתית.

 

מה היא בדיקת פונדוס?

המדובר בבדיקת קרקעית העין, המבוצעת אצל רופא העיניים, בה יכול הרופא לראות את כלי הדם ולהבחין בשינויים מזעריים בהם, המעידים על תחילת יתר לחץ דם, עוד לפני שזה הופיע.

 

מה עושה מכשיר ההולטר?

מכשיר ההולטר הוא כלי אבחנתי חשוב נוסף. מדובר במוניטור לחץ דם שאותו נושא המטופל על גופו במשך 24 שעות. המכשיר מודד את לחץ הדם עשרות פעמים ביממה, בשעות היום והלילה. התוצאה נותנת פרופיל קרוב יותר של לחץ הדם בתנאי החיים האמיתיים של החולה ולא רק במנוחה.

 

איך הרופא יודע איזו תרופה ללחץ דם מתאימה לי ביותר?

קיימות משפחות רבות של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, ובהן תרופות ממשפחת חסמי ביטא, חסמי סידן, מעכבי ACE ומשתנים. כל אחת מהתרופות הללו פועלת במנגנון שונה ובעלת יתרונות וחסרונות. כשבוחר הרופא את הטיפול הוא מתייחס לגילכם, למידת הסיכון שלכם למחלות לב וכלי דם, את העבר הרפואי שלכם וכך הוא תופר את הטיפול המתאים לכם.

 

מה עושים אם התרופה לא מצליחה להוריד את לחץ הדם?

בזכות העובדה שמבחר האפשרויות לטיפול ביתר לחץ דם הוא נרחב מאוד, יעביר אתכם

הרופא לקבוצת תרופות אחרת או שהוא יורה לכם להעלות את מינון התרופה. עם זאת, ייתכנו סיבות נוספות לכך שהטיפול התרופתי לא התאים ובהן נטילת מינון לא מדוייק של התרופה, דילוג על מנות או מדידת לחץ דם לא נכונה. חלק מהתרופות מתחילות להשפיע רק אחרי כשבועיים ולכן יש צורך להמתין בסבלנות תקופת מה מתחילת הטיפול, כדי לוודא את יעילותו.

 

קיימות תרופות הגורמות לעליית לחץ דם, ובהן קורטיקוסטרואידים (פרדניזון), תרופות לטיפול במיגרנה, תרופות המכילות אסטרוגן, תרופות נוגדות דיכאון מסויימות, ציקלוספורין, תרופות מדכאות תיאבון, תרופות לטיפול בגודש באף (נזלת) ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות. מומלץ לדווח לרופא על כל תרופה שאתם נוטלים. בתוך כך, על הרופא לבחון האם אתם סובלים מבעיה רפואית נוספת העלולה להגביר את יתר לחץ הדם, כמו מחלת כליה, מחלת לב או סטרס נפשי.

 

האם ניתן להוריד לחץ דם בדרכים אחרות?

בהחלט. מחקרים הראו כי אורח חיים בריא מצליח להביא לירידה משמעותית בלחץ הדם. ירידה במשקל, קיצוץ כמות המלח במזון, הימנעות מעישון אקטיבי ופסיבי, הגבלה בצריכת קפאין (קפה, תה, קולה, שוקולד), שמירה על איזון רמות הסוכר בחולי סוכרת - כולם מביאים לאיזון לחץ הדם, לעיתים גם ללא כל טיפול תרופתי.