הצעת צה"ל נועדה להקטין את תשלומי הפנסיה בתקציב הביטחון בסך של כ-4 מיליארד שקל, במסגרת מאמצי הצבא לצמצם את עלויות כוח האדם. בעניין גיל הפרישה צה"ל כבר ביצע לא מכבר וביוזמתו מהלך מהותי שצמצם בכ-40% את מספר משרתי הקבע שמגיעים לגיל הפרישה וזכאים לפנסיה.
הצבא הנהיג בעניין זה שני מסלולים למשרתי הקבע: מסלול ראשוני למשרתים עד גיל 28, שאינם צפויים להתקדם לתפקידים בכירים, ומסלול קבע מובהק עד גיל הפרישה החוקי שנמתח בפועל עד כ-45 שנה, למתקדמים שצפויים להגיע עד לדרג הפיקוד העליון. מהלך זה מקטין בהיקף משמעותי בעיקר את עלויות השכר של משרתי הקבע.
מקור צבאי המעורה במו"מ שמתנהל עם האוצר אמר ל-ynet כי לצה"ל לא משתלם להעסיק אנשי קבע בגילאים מבוגרים, למעט בעלי מקצוע מומחים שהשוק הפרטי מתחרה עליהם. המקור ציין כי השכר עולה עם הגיל ואם התפקוד איננו ייחודי, מוטב לסיים את תקופת החוזה בגיל שבו לאיש יש עדיין סיכוי למצוא תעסוקה בשוק האזרחי.
המקור הוסיף שבהקשר זה אין מקום להבדיל בין משרתי קבע בתפקידים קרביים ותומכי לחימה לממלאי תפקידים פיקודיים-מנהליים שכן רוב האחרונים עברו למסלול המנהלי לאחר שירות קרבי. לדבריו, מגזר משרתי הקבע ששרתו במשרדי מפקדות בכל תקופת שירותם (לא במקצועות רפואיים, משפטיים או הנדסיים) הוא זניח ונדרש למצוא פתרון נקודתי לתנאי פרישתם שלא יהיו צורמים בהשוואה לממלאי תפקידים מקבילים באזרחות.
המקור הוסיף כי בנוסף לצעדים אלה פועל צה"ל במסגרת תכנית ההתייעלות לצמצם גם את היקף העסקתם של עובדים אזרחיים.