דו"ח אמנסטי: ממשלות בכל העולם מפרות זכויות

גם השנה מתפרסמים נתונים קשים על מצב זכויות האדם בעולם. איראן, שהפעילה אלימות נגד מתנגדי המשטר, שוב מככבת. ברוסיה וסין מותקפים פעילי זכויות אדם ועיתונאים, ובאפריקה ממשיכים הנשים והילדים לסבול את השלכות העימותים

מצפצפים על זכויות האדם: על-פני כ-400 עמודים מפרט ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", בדו"ח השנתי המתפרסם הלילה (יום ה'), שורה ארוכה של הפרות זכויות אדם ב-159 מדינות בעולם - כולל ישראל. באיראן מתנגדי משטר הוצאו להורג או נאנסו בכלא, בסוריה המתנגדים נידונו במשפט לא צודקים לתקופות מאסר ארוכות, בכמה ממדינות אפריקה נפגעו אזרחים כשהממשלה דיכאה התנגדויות וגם - כמה קשה להיות הומוסקסואל בכמה מדינות בעולם.

 

בארגון זכויות האדם אומרים, כי תועדו עינויים והתעללויות אחרות בלפחות 111 מדינות, משפטים לא הוגנים נערכו ביותר מ-55 מדינות, מגבלות על חופש הביטוי קיימות בכ-96 מדינות ואסירי מצפון חיים ב-48 מדינות לפחות.

 

"דיכוי וחוסר צדק משגשגים בפערי הצדק העולמיים, כשהם דנים מיליוני אנשים לפגיעה בזכויות אדם, דיכוי, ועוני", אמר קלאודיו קורדון, ממלא מקום מזכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל.

 

בפרק המתייחס לאיראן נטען בדו"ח, כי כוחות הביטחון האיראנים נקטו יד קשה מאוד נגד מתנגדי המשטר, שיצאו לרחובות בעקבות הבחירות לנשיאות בחודש יוני אשתקד. עשרות נהרגו ורבים נפצעו באורח קשה. הוטלה אז גם מגבלה על רשתות התקשורת והטלפון, דבר שפגע גם באזרחים. גם בכלא סבלו מתנגדי המשטר, שחלקם הוצאו להורג, ואחרים נאנסו ועונו. בסך הכל הוצאו להורג במדינה, בלי קשר למהומות, 388 בני-אדם בשנת 2009 - כאשר אחד מהם הוצא להורג בסקילה וכמה מול קהל.

 

בסוריה, כך נטען בדו"ח, המשטר בדמשק פוגע בזכויות האדם - בעיקר של אלו המתנגדים לשלטון. מתנגדי המשטר נידונים, במשפטים לא צודקים לתקופות מאסר ארוכות. ב"אמנסטי" מתריעים מעינויים קשים בכלא, שהסתיימו בכמה מקרים גם במוות. נשים במדינה, כמו גם בני המיעוט הכורדי, מקופחים. שמונה בני-אדם הוצאו להורג במדינה בשנת 2009. על-פי הערכת הארגון, המספר הזה גבוה יותר.

 

סין: צנזורה ככלי נגד מתנגדי משטר

בסין יש עדיין פגיעה בחופש הביטוי, בין היתר במגבלות צנזורה ברשת האינטרנט על אתרים מסוימים. מגיני זכויות אדם, כך טוענים ב"אמנסטי", נעצרו במדינה באופן שרירותי, הוטרדו, הושמו במעצר בית, ואפילו הוחזקו במעצר מבלי שהיה להם קשר לעולם. אחרים הושמו במעצר ללא משפט. גם עורכי-דין ובני משפחותיהם של פעילי זכויות אדם הוטרדו על-ידי המשטר. בדו"ח נטען כי החלטות בתי המשפט במדינה מושפעות לעיתים על-ידי גורמים פוליטים.

 

העינויים בסין, כך על-פי הדו"ח, היו נפוצים במתקני מעצר, ואף הסתיימו במוות. שיטות העינויים כללו מכות, לעתים גם מכות חשמל, תלייה מהרגליים והידיים, האכלה בכפייה, הזרקת סמים בלתי מוכרים וגם מניעת שינה.

 

בהודו, נכתב בדו"ח, נמשכו דיווחים של הרג לא חוקי בכמה מדינות בצפון-מזרח המדינה - שם מנהל צבא הודו קרבות עם ארגונים בדלנים מזה עשרות שנים. מגיני זכויות אדם באחד האזורים הושמו במעצר. בנושא אחר, הממשל לא הצליח להגן על קהילות קטנות ברחבי המדינה מפני ניצול. בבופל למשל, שם נפגעו תושבים ב-1984 באסון גז ענק, הממשלה לא מסייעת לנפגעים במאבק מול התאגידים.

 

אפריקה: נשים, ילדים והומוסקסואלים מאויימים

ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מצב זכויות האדם חמור מאוד. קבוצות חמושות וגם הצבא היו אחראים למאות מעשי הרג ולמתקפות על צוותים הומניטריים. בסוף חודש אפריל אשתקד הרג הצבא 100 אזרחים, בעיקר נשים וילדים, במחנה פליטים במדינה. כפעולת תגמול הקבוצות החמושות הרגו 96 אזרחים, חלקם נשרפו חיים.

 

הנשים סובלות מאוד מהאלימות במדינה. באזורי העימות, אך לא רק, יש דיווחים רבים מאוד על מעשי אונס. בחודש יוני 2009 דיווח מרכז רפואי במדינה כי הוא מטפל בכל חודש ב-60 מקרי אונס חדשים.

ב"אמנסטי" מצאו כי חוק שנועד להגן על הילדים, ולמנוע את גיוסם לקבוצות חמושות, לא מיושם בפועל. על-פי ההערכה, בין 3,000 ל-4,000 ילדים משרתים בקבוצות החמושות. המדינה סובלת גם מבעיית פליטים, של אזרחים שעזבו את בתיהם בעקבות הקרבות. מאות אלפים סובלים מבעיה זו, מחציתם ילדים.

 

בניגריה, כך טוענים באמנסטי, המשטרה ממשיכה לבצע הפרות של זכויות אדם, ובהן הריגה שלא כחוק, עינויים והתעללויות אחרות. אנשים במדינה סומנו כמטרות מפני שלא שילמו שוחד. אחדים עונו למוות בידי המשטרה. אסירים הוחזקו בתנאים מחרידים, חלקם ללא משפט. המשטרה הטרידה והפחידה פעילי זכויות אדם ועיתונאים.

הרוגי טבח בניגריה. גם פעילי זכויות אדם על הכוונת (צילום: רויטרס) 

 

אלימות נגד נשים המשיכה להיות נפוצה גם בשנה שעברה בניגריה. מקרים רבים של אלימות במשפחה, אונס ואלימות מינית אחרת בוצעו על-ידי פקידי מדינה ואנשים פרטיים. הרשויות במדינה התעלמו ולא טיפלו במקרים אלו. בנוסף, נמשכת הפרת זכויות האדם של כאלו שנעצרו בחשד לקיום מערכת יחסים חד-מינית. החוק בניגריה קובע עונש על יחסים הומוסקסואלים. החוק האיסלמי במדינה קובע עונש על מעשה סדום, ובמדינות בניגריה נקבע עונש מוות על עבירה זו.

 

ברוסיה פעילי זכויות אדם, עורכי דין ועיתונאים הותקפו פיזית וסבלו מאיומים - חלקם נהרגו. המשטרה המקומית לא הצליחה לחקור את המקרים והאשמים חמקו מעונש. עוד נמצא כי הליכים משפטיים לא עמדו באמות המידה של משפט צדק. בחלק מהמקרים עלה חשד כי היחס לחשודים נבע מסיבות פוליטיות. במדינה זיהו גם אלימות המונעת מסיבות אתניות וגזעניות כ"איום לביטחון הלאומי" – אך כמעט לא נעשה דבר כנגד.

 

וגם ארצות-הברית מוזכרת בדו"ח, בין היתר בשל מתקן הכליאה בגואנטנמו. עוד נכתב על התנאים בבתי הכלא של רשויות ההגירה. עשרות אסירים מתו בשנים האחרונות כתוצאה משימוש באקדח הלם בין כותלי הכלא ועשרות אחרים משימוש של שוטרים במכשירים הנקראים "טייזר".

 

עוד עולה מהדו"ח, כי 81 מבין 192 מדינות לא הצטרפו לבית הדין הפלילי הבינלאומי. שבע מבין מדינות ה-20-G לא הצטרפו לאותו גוף.