אני לא מכיר אחד שלא נגעל או לפחות נפגע מעלוני הפרסומת שסותמים את תיבות המכתבים שלנו, והופכים את חדרי המדרגות בבתינו למזבלה. אנחנו טובעים בזבל הפרסומי וסובלים בשקט כאילו מדובר במכת טבע משמיים. לא עוד. השבוע נצנץ אור בקצה המזבלה. ועדת הכלכלה החלה להרחיב בעניין זה את החוק להגנת הצרכן. אם הכל ילך למישרין, הדיירים-הצרכנים יקבלו שיניים לנשוך את המפרסמים.
הצעות החוק הפרטיות של הח"כים זבולון אורלב (הבית היהודי) ודוד אזולאי (ש"ס) אוחדו לנוסח אחד ובימים הקרובים יאושרו להצבעה בקריאה ראשונה. בינתיים, יוזמתם המבורכת של ראשי ועדות החינוך והפנים, לא עוברת בשקט. מסתבר שהעסק הזה נהפך לתעשייה, שמגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה. בעלי העניין הדואגים לכיסם התגייסו לסכל את המהלך בטענה שהחוק יכרות את מטה לחמם של מסכנים המתפרנסים מהפצת הפרסומות.
אבל הח"כים שאין להם לב של אבן, לא נשברו. בינתיים. "אל תגיעו לדלת הבית שלי", זעק אורלב. "זו השחתת רכוש של אנשים פרטיים", הוסיף אזולאי. את הציבור הנפגע לא היה מי שיגייס להשיב מלחמה. נשמע רק קול המועצה לצרכנות. המנכ"ל עו"ד אהוד פלג אמר כי "זכות העסקים לפרסם לא גוברת על זכות הצרכנים להגן על רכושם". הוא הציע להרחיב כאן את הענישה המרתיעה שמאפשרת לנפגעים לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק.
אינסטלטור אחד שמפרסם בדרכים הנ"ל את עסקו, היתמם. "מעולם לא שמעתי שזה מציק למישהו. הלקוחות שלי לא התלוננו. הבנתי שזה קידום המכירות הטוב ביותר עבורי אחרי שבחנתי דרכי פרסום אחרות". הוא, אגב, מפרסם את עסקו בהצמדת כרטיסי הביקור שלו במגנטים לדלתות הפלדה של הדירות. לא הוא אישית. הפרסומאי אותו שכר ששולח אחרים לעשות את העבודה. מי שנפגע מקלל ומי שטלפן למחות טרקו לו את הטלפון.
"אתם תצמצמו לנו את העסק בשני שליש", ייבב אחד הפרסומאים. "אנחנו מעסיקים בני 70-50 שזו כמעט הדרך היחידה שלהם להתפרנס. האפקטיביות של המגנטים גדולה פי כמה על החלוקה בתיבות הדואר". ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה) נחלצה להגן על מחוז הבחירה שלה בטענה שרוב מפיצי פרסומת הזבל שייפגעו הם עולים מחבר המדינות.
"כבני העם היהודי עלינו להיות קצת סובלניים", הטיפה שמאלוב מוסר, כאילו מדובר במפעל צדקה ולא בעסק שלדבריה מגלגל אפילו מיליארד שקל בשנה. למפיצים בפועל זורקים פירורים, 30 שקל לשעה. ההכנסות מעשירות את חשבונות הבנק של הפרסומאים, הגרפיקאים, בתי הדפוס ותעשייני המגנטים. הצרכנים משלמים בניקיון הזבל ובעצבים.
הצעת החוק החדשה אוסרת חלוקת הפרסומות בתיבות הדואר, תלייתם, הדבקתם, או הצמדתם לקירות הבית, חדרי המדרגות וכל משטח אחר שהוא רכוש פרטי, למעט אם העוסק המפרסם קיבל מראש את הסכמת הצרכן ולגבי בתים משותפים - את הסכמת ועד הבית. העבריינים יהיו העוסקים שזהותם, כתובתם ומספר הטלפון שלהם הופיע על דברי הפרסומת, שהיא לעניין החוק "מסר לרכישת טובין שירותים או לעודד השקעה כספים".
המלחמה הזאת החלה מזמן נגד מכת פרסומות הזבל בפקס ובדואר האלקטרוני ונקבעו החסמים הראשונים בחוק המחייבים את המפרסמים לקבל את הסכמת המנויים. דואר ישראל נכשל עד כה במאמציו למנוע את סתימת תיבות הדואר בבתים בדואר זבל פירטי שמזיקה לא אחת לבעלי התיבות בגלל אובדן מכתבים פרטיים ועסקיים חשובים. איומי הפגיעה בחופש העיסוק ניצחו את מונופול הדואר הרשמי.
אורלב ואזולאי פרצו דרך ביוזמתם לעומת עמיתיהם שניסו לשווא את מזלם בקטע הזה בקדנציות קודמות של הכנסת. אחרי שהצעות החוק שלהם עברו בקריאה טרומית, לא במהרה הם יתרככו, בתקווה שהציבור יתעורר לתמוך בהם. "אנחנו עוסקים במטרד ציבורי שגורם נזקים ועגמת נפש", אמר אורלב וציין שזו רק המלה הראשונה. החוק אמור לעבור בוועדה לאחר עוד שני דיונים ובעצם שני סבבים של מאבקי כוח והורדות ידים עם בעלי העניין.
בלשכת סגנית שר התמ"ת לצרכנות, אורית נוקד, התבשל צו חדש להגנת הצרכן המבולבל שיגיע בקרוב לאישור הכנסת. הוא יחייב את המרכולים וחנויות המזון להבליט על המדפים את קיומם של מוצרים שמחירם בפיקוח עד תקרה קבועה, הן בשילוט הולם ליד המוצרים, והן בהבלטה על גבי האריזות את מחירם המרבי שבפיקוח. איך לא חשבו על זה קודם.
התערבות הממשלה התבקשה מהתחכמות המשווקים המייצרים מחסור מלאכותי במוצרים ברי-פיקוח מסובסדים וזולים במיוחד. זאת, כדי לאלץ את הצרכן, שלא יודע להבדיל בינם לבין סוגים יקרים, לרכוש בלית ברירה את המוצר היקר. התנהלות זו, בעיקר מצד רשתות השיווק, סותרת את הנחת היסוד שמאחורי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים - שקביעת תקרה למחיר תמנע את צמצום האספקה של המוצרים הזולים או העלמתם מהמדפים.
נוקד אומרת שהיא למדה כי הנחה זו לא עומדת במבחן המציאות מתלונות רבות שקבלה מצרכנים על מחסור במוצרי מזון שבפיקוח, בעיקר ביצים. המועצה לצרכנות התערבה ראשונה כשהעירה למועצת ענף הלול על הכשל השיווקי הזה. המועצה הורתה למנהלי הרכש ברשתות השיווק להקפיד שכל מגוון הביצים כולל אלה שבפיקוח יעמדו לרשות הצרכנים במרכולים השונים. המועצה הבהירה להם שאין מחסור בביצים.
ההוראה לא עזרה. גם אם היה מחסור זמני ונקודתי, בלבול הצרכנים נבע יותר מתוספות רכיבים לביצים שאפשרה גביית מחיר יקר מהמחיר שבפיקוח. הסבסוד נועד להקל על הצרכנים מהשכבות החלשות. הבלבול היה מכוון בשיטת "מצליח". המשווקים לא הבדילו בין סוגי הביצים והצרכנים על אחת כמה וכמה. הם קנו את הביצים היקרות בהיסח הדעת שנגרם מהטעייה מגמתית.
המועצה לצרכנות הניעה את סגנית השר נוקד לגבש את הצו החדש שימנע את ההטעיה המכוונת. מנכ"ל המועצה עו"ד אהוד פלג אמר כי "הצרכן זכאי לדעת כי המצרכים הבסיסיים החיוניים עומדים לרשותו במחירים מפוקחים, ויש להבטיח את נגישותו למוצרים בדרך שתאפשר לזהות אותם בקלות על המדפים". נוקד מחזקת את הזכאות הזאת בדברי ההסבר שלה לצו החדש.
"חובת המשווק להציב שלט ברור בעמדות המכירה של המצרכים שבפיקוח בו יפורט המחיר האמיתי והמעודכן היא בעלת חשיבות עליונה, במיוחד לנוכח המצב שחלק מהחנויות נוהגות להפקיע אפילו את המוצרים המפוקחים", מדגישה סגנית השר. "זיהוי המוצרים בקלות בסימון מיוחד יחסוך לצרכנים כסף רב. הוא ימנע את המקרים הרבים שבהם מסתבר להם רק בקופה, מאוחר מדי, כי הביצים או החלב שרכשו אינם בפיקוח".
צלצלתם לדווח על תקלה, להזמין טכנאי או סתם לברר בעיה שמציקה לכם ונותן השירות השאיר אתכם להתייבש על רקע פרסומת עצמית מעצבנת? הגאולה בדרך. השבוע עברה בכנסת בקריאה טרומית, בתמיכת הממשלה, הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, של איתן כבל (עבודה), המחייבת את נותני השירותים לתת מענה טלפוני אנושי חינם לפניית הלקוח בכל עניין ולהגביל את זמן ההמתנה לקבלת המענה עד 3 דקות.
אם נותן השירות לא יספק את המענה בפרק הזמן הזה, עליו לאפשר השארת הודעה קולית, ובתנאי שהפונה יקבל מענה אנושי בתוך 3 שעות. חובות המענה יחולו על עוסקים המשרתים למעלה מ-10 אלפים לקוחות ועל בעלי רשיון למתן שירותי אינטרנט. עכשיו הכדור בידי ועדת הכלכלה.