רוכבי האופנועים מתאבדים בכבישים? סטטיסטיקת הבטיחות הלא-מחמיאה של רוכבי דו-גלגלי בישראל, הפכה השנה לגרועה במיוחד. מאז תחילת השנה, עלה מספר רוכבי האופנועים והקטנועים שנהרגו בתאונות דרכים ב-155%: 23 הרוגים ב-22 תאונות השנה, לעומת תשעה הרוגים בתשע תאונות בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה הדרמטית הביאה עמה מתקפה חסרת-תקדים נגד רוכבי דו-גלגלי כמעט מכל כיוון. חברי כנסת ומומחי בטיחות שונים הבהירו כי הסיבה לכך היא חוסר זהירות שמפגינים הרוכבים, או חוסר ניסיונם של רוכבים צעירים שאינם מבינים את הסיכונים בכביש.
כך למשל, ח"כ נסים זאב מש"ס הגדיר לאחרונה במליאת הכנסת את כל הרוכבים כ"מתאבדים": "פשוט מתאבדים... אסור להוריד להם שקל אחד בביטוח. אם אפשר להעלות את הביטוחים שלהם - (צריך) להעלות. אתה בכל פעם מופתע מאיזה כיוון מגיע אופנוע, או מימין, או משמאל, או מעליך, או מתחתיך. וברוב התאונות, אתה רואה שאופנוע נכנס או בעמוד או בקיר, או נכנס פה, נכנס שם".
אלא שהסטטיסטיקה הרשמית חושפת כי נהגי מכוניות ותנאי כביש בעייתיים, הם הגורמים לחלק משמעותי מתאונות הדרכים הקטלניות ב-2010 בהן היו מעורבים רוכבי דו-גלגלי.

תאונת קטנוע קטלנית בירושלים (צילום: גיל יוחנן)
על-פי דיווחי הרשות הלאומית לבטיחות, רק בשבע תאונות קטלניות מתוך 22 נמצא קשר מידי לכאורה בין טעות או עבירת תנועה של הרוכב ותאונת הדרכים. בארבע תאונות, הגורם המרכזי היה לכאורה כלי הרכב המעורב - ולא רוכב האופנוע - ובתאונה נוספת החמירו כנראה תנאי הכביש את תוצאות התאונה. בשבע תאונות נוספות, סיבת התאונה לא התבררה במלואה, ובתאונה אחת היה מעורב בעל חיים, שהתפרץ לכביש וגרם לרוכב לאבד שליטה.
קחו למשל את חמש התאונות הבאות, המעידות על פגיעות הרוכב - ללא קשר לאשמתו:
למרות האמור לעיל, יש לזכור כי מעורבות-יתר של צעירים בתאונות אינה מגמה יוצאת דופן - לא בקרב רוכבי דו-גלגלי, אך גם לא בקרב נהגי מכוניות. מומחי בטיחות בכל העולם מייחסים לנהגים ורוכבים צעירים חוסר בשלות נפשית ומעט מדי ניסיון בשימוש בכלי רכב. שתי סיבות מוכרות הגורמות לתאונות דרכים.
גם לנתוני אגף התנועה במשטרה בעניין מעורבות הרוכבים בתאונות, יש להתייחס בזהירות: לפי נתוני המשטרה, כלי רכב דו-גלגליים מעורבים ב-8% מהתאונות הקטלניות, בעוד שחלקם במצבת כלי הרכב הוא 4%, וחלקם בסך הנסועה (קילומטראז') הוא 2% בלבד. מה שהמשטרה אינה מציינת, היא העובדה שרוכבי דו-גלגלי פגיעים הרבה יותר מנהגי ונוסעי מכונית. במרבית המקרים, מפגש בין רכב דו-גלגלי ומכונית יסתיים בפגיעה קשה הרבה יותר לרוכב, ללא קשר לאשם בתאונה.
חשוב לציין כי הסקת מסקנות "לטובת" הרוכבים או "נגדם", מוקדמת מדי וחשופה לטעויות. מכיוון שמדובר בנתונים חלקיים בלבד, קשה להעריך אם העלייה הניכרת מתחילת השנה במספר הרוכבים שנהרגו בתאונות, מצביעה על החמרה במצב הבטיחות השנה.
בכל מקרה, דרכי הפעולה המומלצות על-ידי הרשות לבטיחות להקטנת מספר הנפגעים בקרב הרוכבים, מוכרות מזה זמן רב, אך זוכות למידה קטנה (אם בכלל) של התייחסות ממסדית: שיפור מיומנויות הרוכבים באמצעות רפורמה בלימודי הרכיבה והנהגת רישיון מדורג, הגדלת המודעות לרוכבים בקרב נהגי כלי רכב אחרים, והגברת הנראות של רוכבים.