מארגני המשט הבינלאומי לשבירת המצור על עזה טוענים כי החלו לנוע לכיוון הרצועה - בדרך למים הטריטוריאליים של ישראל. מה מותר ומה אסור לישראל לעשות במימיה הטריטוריאליים ובמים הסמוכים לה כדי לעצור את המשט לפי החוק הבינלאומי, ומה דינם של המים הסמוכים לעזה?
המשט לרצועת עזה - הדיווחים האחרונים ב-ynet:
פרופסור יפה זילברשץ, מומחית למשפט בינלאומי פומבי באוניברסיטת בר-אילן, הסבירה בשיחה עם ynet כי "ביבשה, מדינה יכולה לאסור כניסתו של כל אדם זר על פי רצונה, ואילו בים אם מדובר בכלי שיט שעובר במים שלך בתום לב, חלה עליך חובה לתת לו לעבור".

אולם האם גם במקרה של המשט לרצועת עזה מדובר בתום לב? "בחוק הבינלאומי מדובר רק על מעבר בתום לב, ובכל אופן יש כאן מטרה של המשט, גם אם זה רק העברת ציוד הומניטרי, הרי שזהו בלי שום ספק איננו מעבר בתום לב".
לדבריה, המדינה יכולה להטיל סגר על תחומה הימי בלבד, אלא שיש גם יוצא מן הכלל. "על פי דוקטרינת המרדף החם, אם חדרו למימיה הטריטוריאלים של מדינה, מותר לה להמשיך ולהגן על עצמה, ולדלוק אחר החודרים גם באזור
שמחוץ למימיה הטריטוריאליים. כך, גם במקרה סגר ימי הבא להגן על המדינה בצורה מסוימת, גם לשם צרכי ביטחון, אם יש לך x מים טריטוריאלים, תוכל לטעון במקסימום לסגר של 2x. אמנם במקרה של רדיפה המרחב שלך רחב יותר, אך גם כאן העניין קיים".
לסיכום, היא מסבירה שמבחינת החוק הבינלאומי, לישראל עומדת הזכות למנוע מהמשט להגיע לחופי עזה. "בשלב הזה יצאנו מעזה, אך אנו שומרים על זכויותינו במעברים שם. זה גורר אותנו לוויכוח בו טוענים כי אומנם יצאנו מעזה, אך אנחנו עדיין שולטים על המעברים הימיים והאוויריים, ואנו משלמים על כך מחיר לא פשוט. זה גם מוביל אותנו לסיבוך העניין המשפטי, אך בשטח אנו טוענים לשמירה על המצב מטעמי ביטחון, ומתוך כך גם על זכותנו להטיל באזור סגר ימי".