"הסכנה במהגרי העבודה בישראל היא שרובם מגיעים נטולי כישורים והם מצטרפים לאוכלוסיה גדלה של עובדים נטולי כישורים הקיימת כאן", כך אמר היום (ג') פרופ' צבי אקשטיין, משנה לנגיד בנק ישראל בכנס להגירה ושילוב חברתי המתקיים במרכז האקדמי רופין.
אקשטיין ציין כי עובדה זו משפיעה לרעה על הכלכלה: "חשוב להבין שבטווח הארוך העובדים הזרים, הנחשבים לכוח עבודה זול, יעלו למשק הרבה מאוד כסף, מה שהופך את הבאתם ללא כדאי". אקשטיין הוסיף כי "יש מחיר כלכלי לעובדים נטולי כישורים. על כן אני סבור שיש לשכלל את הרגולציה ולצמצם משמעותית מספרם של מהגרי העבודה לא באמצעות כוח אלא באמצעות יצירת אינסטנטיב (תמריץ) כלכלי".
ראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, אמנון בן עמי, אמר שהעובדים הזרים הלא חוקיים פוגעים במעמדם של העובדים הזרים והפליטים החוקיים והזהיר בכנס מהזינוק במספרם של הראשונים: "המספרים מבהילים - אילת, ערד, דרום תל אביב עוברות עכשיו שינוי דמוגרפי חד ומושפעות בצורה קיצונית מתופעת המהגרים הלא חוקיים. תופעה זו תגיע לערים אחרות. זה רק עניין של זמן. יש כמות ענקית של פליטים שרק מחכים במצרים כדי להיכנס".
הוא הוסיף כי שוק העבודה הלא חוקי בישראל השתנה בעשור האחרון: בשנות ה-90 מרבית העובדים הלא חוקיים היו פלשתינאים, והיום אלה מהגרי העבודה הזרים. "מספר העובדים הלא חוקיים גדל לאורך השנים בצורה משמעותית כיום קיימים בישראל 300,000 מהגרי עבודה חוקיים ולא חוקיים המהווים כ-10% מכוח העבודה הכללי בישראל".
פרופ' אקשטיין בחר לתת כדוגמא את ענף הבניה מכיוון שיש בו שילוב של כח עבודה עם כישורים ספציפים ונכונות לעבודה קשה: "ענף הבנייה הישראלי נמצא בשפל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. מספר הישראלים העוסקים בענף הצטמצם עם השנים וכאשר היה משבר בענף הישראלים העובדים היו הראשונים שנפלטו החוצה.
לדברי בן עמי, "חשוב לי להדגיש בפתח דברי כי רשות ההגירה אינה עובדת נגד עובדים זרים, אלא פועלת בהתאם לחוק והמדיניות הממשלתית באכיפה נגד מעסיקים ישראלים, או נגד עובדים זרים הנמצאים כאן ללא היתר. כמי שעומד גם בראש הוועדה ההומניטארית אני מקבל ומטפל בעשרות פניות הומניטאריות מדי חודש, אך אלה לא זוכות להגיע לידיעת הציבור מטעמי צנעת הפרט וחוסר נכונות תקשורתית לחשוף את ההיבט ההומניטרי של פעילות הרשות".
הוא הוסיף כי הישראלים נוטים להתבלבל ולשים את הפליט ומהגר העבודה הלא חוקי ביחד וציין כי היעדר אבחנה זו אינה נכונה. "החברה הישראלית בחלקה לא שומרת חוק. התופעה של העסקה לא חוקית רווחת בכל הרבדים של החברה הישראלית ובמגוון מדהים של תחומי עיסוק".