העסקים הקטנים והבינוניים מביעים חשש מהצעת החוק החדשה לסמן ב"למוטב בלבד" כברירת מחדל, את הצ'קים שמנפיקים הבנקים.
בתי עסק רבים משתמשים בצ'קים כבסיס לתזרים מזומנים מהבנק על ידי ניכיון הצ'ק וכן כבטוחה לקבלת הלוואה.
ניכיון צ'ק מאפשר לעסקים להקדים גביית צ'קים דחויים של לקוחותיהם ליום קבלת הצ'ק. העסק נותן לבנק צ'ק דחוי שקיבל מלקוח (כגון צ'ק שמועד הפירעון שלו בעוד 60 יום) ובתמורה, הבנק נותן לבית העסק את הסכום הרשום בצ'ק, לאחר שהוא מנכה מהסכום עמלות וריביות.
דרך מימון זו מאפשרת גם קבלת אשראי כנגד צ'קים דחויים, כאשר הצ'קים עצמם משמשים כבטוחה לבנק. הצ'ק המנוכה חייב להיות בר הסבה כלומר צ'ק הניתן להסבה לטובת הבנק . צ'ק אשר סחירותו הוגבלה (למוטב בלבד) אינו ניתן לנכות מאחר והבנק לא יחשב "אוחז כשורה", כך שבמקרה והצ'ק לא יכובד, הבנק לא יוכל לגבותו. צ'ק כזה אינו יכול לשמש כבטוחה לאשראי שהבנק העניק.
לפני יומיים (ג') אישרה ועדת הכלכלה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ פאינה קירשנבאום, הקובעת כי ברירת המחדל של הצרכן, כשהוא מזמין צ'קים בבנק, תהיה צ'קים לא סחירים - "למוטב בלבד", בניגוד למצב השורר כיום.
הצעת החוק מבקשת למנוע תלונות של צרכנים פרטיים המתלוננים על שצ'קים שכתבו למטרת קנייה מסוימת, הועברו כפי שהם לצד שלישי שלא נתן את השירות שהובטח. על פי הצעת החוק, מהרגע שהצד השלישי מקבל חזקה על הצ'ק אין אפשרות לבטלו.
"לקיחת הלוואה רגילה היא פרוצדורה והיא דורשת במקרים רבים גם ביטחונות. לעומת זאת, בניכיון, הצ'ק עצמו משמש כבטוחה".
שחר מציין עוד כי הוצאות רבות של בית העסק הם במזומן כגון שכר דירה, אגרות והיטלים ולכן הפיכת מעמדו של הצ'ק לבלתי סחיר, מונעת מבעל העסק במקרים בהם תאריך הפירעון דחוי, להשתמש בו כמזומן, ובכך גורמת לו נזק נוסף.
זאב הרשקוביץ- מנכ"ל "ניהול נטו- מנהלי כספים" אומר כי אם תתקבל הצעת החוק, בשלב מתקדם התוצאה תהיה הפסקה של עבודה בצ'קים אל מול לקוחות פרטיים ומכירה רק במזומן או כרטיס אשראי (שהינו יקר יותר בשל העמלה שהעסק משלם לחברת האשראי) והפגיעה בסופו של דבר תהיה בצרכן.