אצלך או אצלי?

מי מאיתנו לא הייתה רוצה להגדיר את עצמה כנפש חופשייה שזורמת עם החיים ועושה מה שבא לה עם מי שבא לה מבלי להסתכל לאחור? נשאלת השאלה - האם זה בכלל אפשרי כשזה נוגע לסטוצים? יש מי שטוען שנשים, מעצם הגדרתן האבולוציונית, לא יכולות להימנע מפגיעה, גם אם ברור להן מראש שמדובר במשהו חד פעמי. דאם יו אבולוציה!

המיקום: בר תל אביבי אפל. השעה: שלוש לפנות בוקר. הדמויות: אני (בחורה תמימה שלמדה את כל מה שהיא יודעת מ"סקס והעיר הגדולה") ובחור רנדומלי, שמקווה שאת כל מה שאני יודעת למדתי מסמנתה ולא משרלוט. הפעלים שמככבים בשיחה: זורם, תזרמי, נזרום, זרמנו.

 

מה אני אגיד לך, דילמה לא פשוטה: האם לבלות ערב הרפתקני וחסר מעצורים עם בחור זר, או פשוט לוותר על החוויה המסעירה ולהתאפק? כדי להגיע להחלטה אני מנסה לחשוב על מצבים דומים בחיי. למשל, כשאני עומדת מול מגש פיצה, מה אני עושה? ברור שטורפת ארבעה משולשים בלי לקחת אוויר. אבל אז מה אני מרגישה? חרא. רק המחשבה על הגבינה הצהובה שמקימה מאחז אצלי בבטן והבצק השמנוני שגולש ישירות לישבן השמנמן שלי גורמת לי לרצות לחנוק מישהו. דוגמה נוספת: מה קורה כשאני רואה שמלה מהממת ומחליטה לרכוש אותה למרות שאין לי גרוש? האם אני מתחרטת על ההחלטה הפזיזה, אך המענגת? ממש לא. אני לובשת את השמלה ושרה ברחובות. אופס, מסקנה הפוכה. אז מה הדבר הנכון לעשות? הבלבול חוגג.

 

"אני מבינה בדיוק על מה את מדברת", מחייכת אליי יעל (23), שחקנית מרמת גן (השמות המלאים שמורים במערכת). "עמדתי בפני הדילמה הזאת כמה פעמים, ובדרך כלל החלטתי לזרום עם הבחור. בסופו של דבר, אחרי חמישה-שישה סטוצים כאלה, הבנתי שזה ממש לא עושה לי טוב ועדיף שאוותר".

איור: שירה ברזילי

 

מה, לא היה כיף?

"באותו ערב זה הכי כיף שיש, אבל למחרת בבוקר, כשאני מתעוררת במיטה שלי לבד, אני תמיד מתחרטת על זה. לפעמים אני מרגישה זולה, לפעמים יש תחושה של ריקנות, לפעמים בא לי פתאום על קשר רציני יותר עם הבחור שבכלל לא טורח להתקשר, וזה תמיד מכאיב לי".

 

למה את חושבת שאת מרגישה ככה?

"אין לי מושג. היום זה הרי מאוד מקובל לשכב עם מישהו ולא לצפות שיקרה משהו אחרי זה, אבל לי קשה עם זה. אולי הריגוש הזמני לא מספיק לי ואני רוצה יותר. בכל מקרה, הגעתי בסוף למסקנה שאני מעדיפה תקופות יובש ארוכות בין בני זוג רציניים מאשר סקס חסר משמעות".

 

כמה קשה לך להתאפק?

"לדעתי לבנות הרבה יותר קל להתאפק וזה רק עניין של סוויץ' במוח. נכון שגם לי יש צרכים, אבל בשורה התחתונה זה פשוט לא שווה את זה".

 

בלי חרטות

ליטל (27), סטודנטית מחיפה, מודה שהבוקר שאחרי נראה הרבה פחות מבטיח מהערב שלפני, אבל זה לא מה שיגרום לה לוותר על סטוצים: "בחורות, מעצם היותן בחורות, תמיד מצפות שהגבר יתקשר אליהן למחרת, זה עניין של אגו. אבל גם אם שכבת עם מישהו ואת מרגישה מבואסת כי הוא לא התקשר, זה מציק לך לכמה שעות ואז את ממשיכה הלאה. בעיניי, הרבה פעמים את יודעת למה את נכנסת בסטוצים ואת לא צריכה יותר מזה. זו הנאה נטו".

 

האם סטוץ יכול להתפתח לדעתך לקשר רציני יותר?

"ברור. את החבר הנוכחי שלי, שאני איתו למעלה משלוש שנים וחצי, הכרתי בסטוץ. יצאתי לבר בבעלותו, והמלצרית שהייתה שם כל הזמן אמרה לי שאני חייבת להכיר אותו. התחלנו לדבר, הוא הזמין אותי לדרינקים ובסוף מצאתי את עצמי איתו לבד בבר, או יותר נכון על הבר. היה כיף, אבל מבחינתי זה היה רק סטוץ. אחר כך המשכנו להיפגש, למרות שאפילו לא היה לי את הטלפון שלו. פשוט הייתי מגיעה לבר שלו - הכי זול שיש. אחרי שנה של קשר כזה ניהלנו שיחה והבנו שאנחנו רוצים יותר. מאז אנחנו יחד".

 

יש סיכוי שגם גברים רוצים לפעמים שייצא להם משהו רציני מהסטוץ, או שאצלם זה תמיד רק הסקס?

"תשמעי, הייתה תקופה קצרה שאני וחבר שלי לקחנו הפסקה אחד מהשני, ואני החלטתי שזה בדיוק הזמן ליהנות. הייתי הכי מכוונת סטוצים שיש. רציתי לצאת עם מי שבא לי, כי ידעתי שאם אני וחבר שלי נחזור זה כבר יהיה סופי, כולל דיבורים על חתונה. ניצלתי את הזמן היטב, וכל בחור שהכרתי בתקופה הזאת ידע שאני לא מחפשת משהו רציני. לא הבנתי למה הם מתקשרים אליי אחר כך ורוצים שנצא,

 אחרי שאמרתי להם בפירוש שמדובר בלילה אחד. ממש לא התכוונתי לצאת איתם או להיראות איתם בציבור. אז כן, לפעמים גברים רוצים המשכיות לסטוץ ואת זאת שלא רוצה".

 

גם קורל (29), מורה מקריית אונו, לא אומרת לא לסטוצים, אך בניגוד לליטל, היא כן מצפה למינימום יחס ביום שאחרי: "אישה צריכה את זה בדיוק כמו גבר. אני מכירה הרבה בנות שעושות סטוצים ונהנות מזה. עוד משהו שחשוב בעיניי זה שלא מתכננים סטוץ, זה פשוט קורה. בדרך כלל כשאני פוגשת בחור, המחשבה הראשונה שלי היא לא לשכב איתו ישר אלא לדחות את זה קצת. אני מרגישה לרגע שזה אולי יהיה זול ויש את הפחד של מה יגידו עליי. אבל אז אני נזכרת שאני לא באמת מאמינה בזה, ואם בא לי על הבחור אז למה לא?".

 

את מצפה מהגבר שיתקשר אלייך יום אחרי?

"לדעתי להתקשר יום אחרי או לסמס זה עניין בסיסי של נימוס וכבוד. אין בעיה שלא נתראה שוב, אבל אני מצפה למינימום של יחס. מי שאין לו כבוד ולא מתקשר יום אחרי, כנראה שאם אפגוש אותו בעתיד לעולם לא אסתכל עליו שוב. זה גם קטע של אגו. אגב, מהניסיון שלי, גברים נפגעים יותר מנשים אחרי סטוץ".

 

מה זאת אומרת?

"כמה פעמים קמתי לפנות בוקר אחרי סטוץ והלכתי לבית שלי. כל הגברים שהלכתי מהם היו בהלם ממני. אני פשוט קמה והולכת, ואני רואה שקשה להם עם זה".

 

שכבת פעם עם מישהו והתחרטת על זה?

"רק פעם אחת התחרטתי על סקס. הרגשתי שזה לא היה אמור לקרות. מעבר לזה אין לי חרטות. בכל מקרה, את כל הסטוצים שלי אני עושה בצנעה, לא כולם צריכים לדעת מזה והרבה פעמים אני אפילו לא משתפת את החברות שלי".

 

לדעתך סקס עם פרטנר קבוע עדיף על סטוצים?

"לא בהכרח. כששני אנשים נמשכים אחד לשני, זה יכול להוביל לסקס מטורף וחד פעמי שכמעט לא קיים במערכות יחסים ארוכות".

 

יש לך חוקים בכל הנוגע לסטוצים?

"בטח. בסטוץ אני מעדיפה להתנשק כמה שפחות ולא לרדת לבחור. אלה השריטות האישיות שלי. אני מאמינה שרק בן זוג קבוע או מישהו שיש לי איתו חיבור מדהים יזכה להטבות האלה".

 

"אני תמיד מקפיד לסמס יום אחרי"

ואיך זה אצל הגברים? בן (28), ברמן תל אביבי, סטוציונר־על, מתנדב להסביר: "לדעתי כל הבנות, ולא משנה מה הן אומרות, רוצות אהבה רצינית. עכשיו אפשר לחלק אותן לשני סוגים: אלה שמודות בזה ומוותרות על סטוצים, ואלה שמבינות את זה אבל עדיין נהנות מסתם סקס. גם הבנות בקבוצה השנייה מתחלקות לשני

 טיפוסים: אלה שאומרות לך כל הערב 'אני לא מאלו' ולבסוף תמיד זורמות, ואלו שפשוט אומרות 'בוא נשכב'. אצל גברים זה הרבה יותר פשוט: אם הבחורה מוצאת חן בעינינו, אין אחד שיגיד 'לא' לסקס ללא מחויבות".

 

איך אתה מתנהג בבוקר שאחרי?

"מבחינתי יש חוזה לא כתוב ביני לבין הבחורה שאני לא רציני, ושתחליט מה היא רוצה לעשות עם זה. עם זאת, אני תמיד מקפיד לסמס יום אחרי. למרות ה'חוזה' אני יודע שלבנות חשוב היחס ביום שאחרי, אז אני תמיד מסמס כדי לא לפגוע ולהימנע מסרטים".

 

מה המסר שלך לבנות באשר הן?

"זרימה זו מילת המפתח, ואל תקשרו את זה ישר לסקס. מבחינתי, זרימה זה אומר להיות פתוח, חופשי לשנות גישה ודעה. 'בואי נזרום' לא אומר בהכרח 'בואי נשכב'. בנוסף, למרות שגברים אחרים אולי יגידו אחרת, אני חושב שאתן הבנות חייבות לשחק אותה קצת קשות להשגה. לא משנה מה, זה עובד עלינו בסוף. חוץ מזה, גם אם את מחפשת אהבה, זה לא אומר שאת לא יכולה ליהנות מהדרך. אם את מחליטה בסופו של דבר שבא לך סקס לא מחייב, לכי על זה ותשכחי מכל הסרטים שרצים לך בראש".

 

"הסיבה שאת חשה פגועה היא ביולוגית"

כדי להבין קצת יותר מה קורה לנו אחרי סטוץ, פנינו לשרון רובינשטיין, מאמנת לתקשורת זוגית, מנחה סמינרים לגברים ולנשים ומחברת הספרים "מה היא רוצה..." ו"למה היא ולא את?".

 

אז מה זה בעצם סטוץ?

"בהגדרה הכי בסיסית זה מפגש מיני חד פעמי, חסר רגשות. לדעתי, סטוץ זו מילה שבאה להגן עלינו. על גברים זה מגן כי הם לא מחויבים, ואז זה גורם להם להיראות ולהרגיש נהדר. אישה שמשתמשת במילה הזאת מרגישה כאילו היא נכנסה לזה בעיניים פקוחות ואי אפשר לפגוע בה. אני טוענת שלא משנה כמה את פתוחה, בבוקר שאחרי את תרגישי פגועה".

 

זה עניין של אגו?

"האגו הנשי הוא אי קטן באמבטיה לעומת האגו הגברי, שהוא בגודל של ערב הסעודית. נשים מוכיחות שוב ושוב שהן יכולות להשתלט על האגו כשצריך, ולכן זה לא האגו שמציק לך. איך את מסבירה לעצמך שלמרות שהסקס היה חרא ואת יודעת שהבחור לא בשבילך, את עדיין רוצה שהוא יתקשר? כל הנשים נפגעות, למרות שהן בדרך כלל מגנות על עצמן על ידי כך שהן בוחרות בגבר שלא מתאים להן קונספטואלית: יפה וטיפש, חתיך ולוזר. הסיבה שאת חשה פגועה היא פשוט ביולוגית".

 

הכצעקתה?

"הגוף לא מבין מה זה אמצעי מניעה, ומבחינתו ברגע שיש חדירה זה למטרת היריון. המטרה האבולוציונית של האישה היא להשאיר את הגבר בסביבה כדי שיעזור לה לגדל את הצאצאים, לכאורה, ולכן הגוף מפריש חומרים הורמונליים שיוצרים את ההיקשרות לגבר. אנחנו מכוונות ליצור חיים פעם בחודש ולא מעשרות גברים. אצל גברים המבנה אחר: הם צריכים לפזר את זרעם כמה שיותר כדי שיהיו להם כמה שיותר צאצאים. על ידי כך שבכל לילה הם שוכבים עם אישה אחרת הם בעצם מתחברים להגדרה האבולוציונית שלהם".

 

אז את נגד סטוצים?

"אני בכלל מאמינה שצריך למשוך את עניין הסקס לפחות לדייט השישי-שביעי. אין לי בעיה עם סטוצים, רק קחי בחשבון שיכול להיות שתחושי כאב בין שבוע לעשרה ימים לאחר מכן. תהיי מודעת. תגידי לעצמך שמדובר בחומרים ביולוגיים־כימיים שגורמים לך לרצות שהוא יתקשר וירצה אותך, למרות שברוב המקרים זה לא באמת מתאים לך".

 

סטוצים הם עניין של גיל?

"בוודאי. בנות בגילאי 25-16 מקבלות מסרים סותרים כל הזמן. אומרים לנו שאנחנו יכולות לעשות הכול ושאנחנו זהות לחלוטין לגברים, אבל זה לא נכון. אנחנו שווים, אבל לא זהים. המודרניזציה דוחפת אותנו לטשטוש בין המינים. לאסוף מישהו בבר זאת התנהגות גברית לכל דבר, זה לצאת לציד בדיוק כמו הגברים. אחרי גיל 25 אנחנו פתאום מתייחסות לגוף שלנו אחרת ומרגישות שאולי אנחנו לא מפרגנות לעצמנו כמו שצריך".