יישום זה ביצע גניחה לא חוקית

אם זה תלוי בסטיב ג'ובס, המוצרים של אפל יישארו סגורים בפני אפליקציות פורנו, תכנים סאטיריים וטכנולוגיות של חברות אחרות. ואתם יודעים מה? זה די תלוי בו

"רוצה פורנו? תקנה טלפון מבוסס אנדרואיד". את העצה הפרקטית הזאת השמיע לא אחר מסטיב ג'ובס, שנמצא בעיצומו של מהפך: מהדוד הטוב של החננות באשר הם לשם המזוהה עם אימפריית טכנולוגיה מרושעת. פעם זה היה ביל גייטס, היום זה ג'ובס, האיש והאייפון/ פוד/ פד.

 

לג'ובס יש מנהג כזה, עממיקו־סטייל, לענות בעצמו לאי־מיילים של לקוחות. המענה לקוני על פי רוב, אבל הלקוח מתיו ברואינג זכה לתשובה ארוכה יותר. ברואינג כתב לאפל אחרי פרשיית מארק פיורה, קריקטוריסט זוכה פרס פוליצר שרצה להעלות אפליקציה לחנות של אפל ונתקל בסירוב. החונטה של ג'ובס החליטה שסאטירה על דמויות פוליטיות לא מתאימה לה, ספגה מתקפה תקשורתית - בכל זאת, פוליצר - ושינתה את דעתה.

 

באי־מייל שלו טען ברואינג שאפל לא יכולה להפוך למשטרת מחשבות, ולהתחיל לצנזר סאטירה או פורנו. ג'ובס דווקא חושב שכן. הוא הודה שהסיפור עם פיורה היה טעות, אבל טען שלאפל יש מחויבות מוסרית להרחיק את הפורנו מהאייפון, והציע למי שזה לא נראה לו לחפש את מבוקשו אצל המתחרים. לכאורה אנקדוטה, למעשה סיפור שצריך לגרום אי נוחות גדולה לבעלי אייפון.

"אני גאה להציג את המוצר החדש שלנו, i-בניתוח"

(צילום: אימג' בנק/ GettyImages)

 

למרות התדמית הציבורית המוקפדת שלה, אי אפשר לחמוק עוד מהתחושה שאפל היא למעשה מונרכיה - מפתה להשתמש במילה דיקטטורה - שרואה בלקוחות שלה נתינים. נחמד שקנית אייפון, וטכנית אתה אולי הבעלים שלו, אבל מי שיחליט מה תוכל ולא תוכל לעשות איתו זה ג'ובס ואפל. רוצה להפוך שיר לרינגטון? בכל טלפון מתקדם אחר תוכל לעשות את זה בקלות; באייפון האופציה הזאת חסומה אלא אם רכשת את השיר דרך אייטונס (או אם יש לך את הדיסק המקורי בבית. וכן, אני יודע, חחח). באותו אופן אפל לא תאשר אפליקציות פורנו, או אפליקציות שכוללות ביקורת פוליטית. אז מה אם הדפדפן באייפון דווקא לא חסום לגלישה באתרי פורנו. אז מה אם אתם מבוגרים שיכולים להחליט אם אתם רוצים לצרוך קצת סיליקון ועיצוב שיער ברזילאי. ההחלטה לא שלכם: היא של ג'ובס.

 

ההתנהלות הזאת מתיישבת יפה עם מלחמת העולם שמנהל ג'ובס נגד אדובי, מפתחת טכנולוגיית פלאש שאחראית לכ־75 אחוז מהווידאו ברשת. ג'ובס מסרב בעקשנות לשלב פלאש במכשירי אפל, ולא מזמן גם פירסם מכתב פתוח שבו הסביר למה מדובר בטכנולוגיה נחותה ובעייתית, שנמצאת בדרכה החוצה לטובת תקן HTML5 החדש. רק שכרגע פלאש שולטת, והמחליפה שלה עוד בחיתולים: ההערכות מדברות על השלמת חילופי המשמרות רק בעוד כמה שנים. אבל האייפון והאייפד נמצאים בחנויות כבר עכשיו, אז למה לא לתת בינתיים להמונים גישה לפלאש? אולי כי ככה מתחשק לג'ובס, שאמנם מעלה טענות נכונות נגד פלאש - היא מיושנת, היא מלאת באגים והיא זוללת זיכרון - אבל בעיקר לא רוצה מתחרים בגן הנעול והמעוצב שלו.

 

המסקנה המתבקשת מכל העניינים האלה גם יחד היא שלג'ובס לא באמת אכפת מהלקוחות. אפל מייצרת מכשירים מדהימים שכיף להשתמש בהם, אבל רק כל עוד לא חורגים מההנחיות של השלטון. וזה מוביל לשאלה מתבקשת: עד כמה צריכים ענייני אידיאולוגיה להשפיע על ההחלטה שלנו לרכוש מוצר כלשהו. אני לא מדבר על העסקת קטינים או מריטת עלים מעצי גשם; הנקודה היא שאנחנו מוותרים על חופש הבחירה שלנו כשאנחנו קונים דווקא את האייפון ולא מכשיר חכם אחר, שמבוסס על אנדרואיד או סימביאן. תגידו שזה בקטנה, שאפשר לפרוץ את האייפון בקלות ולעשות איתו מה שבא, ואגיד שנכון. אבל הרוב המיינסטרימי לא רוצה להתעסק בפריצות ולהסתבך טכנולוגית, ולכן רוב רוכשי האייפון והאייפד ישתמשו במכשירים שלהם אז־איז, כלומר יקבלו כנתון את הכללים שמגבילים אותם להשתמש רק ביישומים שהם מספיק מהוגנים ו/או תקינים פוליטית לדעת אפל.

 

לא יודע מה איתכם, אבל אני לא הייתי רוצה לחיות בעולם שמתנהל כמו שהקיסר ג'ובס רוצה לנהל אותו, עם מערכות סגורות שלא מאפשרות בחירה חופשית של תכנים. תחרות היא תמיד עניין חיובי - ובמקרה של אפל והאייפון, חיונית. טוב שיש מלחמת גוגל־אפל, וטוב שיש טלפונים חכמים שיכולים להציב תחרות לאייפון ולתת ללקוח את החופש שלא ימצא בממלכת התפוח. אם אנחנו בני 18 ומעלה, הרגלי צריכת הפורנו שלנו הם לא ממש עניינו של אף אחד. אפילו לא של סטיב ג'ובס.