בעוד שבועיים וחצי יתחילו החודשיים הארוכים (והחמים) של החופש הגדול. מבחינתנו, זה אומר שעלינו לדאוג ל"לחם ושעשועים" לילדינו במשך תקופה ארוכה יחסית.
החופש לילדים, מהווה נטל לא קטן על התקציב המשפחתי. כשמדובר בילדים הקטנים, אזי הקייטנות מהוות חלק מהותי מההוצאה של הקיץ ואם הם גדולים - הם רוצים לצאת בערבים, להסתובב בקניונים, ללכת לסרט ואלי לקפוץ לחו"ל, או לפחות לחופשה קטנה בארץ.
ניהול משק בית:
קטנים או גדולים, הילדים שלנו "זקוקים" למזומנים באופן שוטף במהלך חודשי החופש – לארטיק בבריכה, לסרט בקניון, לגלידה בהצגה, לחולצה בסיבוב עם החברות, ליציאה לתל אביב עם החבר'ה והרשימה עוד ארוכה.
שורת המזומן יכולה לתפוח במהלך חודשי החופש מבלי שנרגיש, תוך כדי שאנו צועקים: "אני חייבת ללכת, השארתי לך כסף במטבח", רגע לפני שאנחנו יוצאים לעבודה בבוקר.
אין לנו ברירה ועלינו לנהל מעקב על הוצאות המזומנים השוטפות - במידה ואנחנו רוצים להגיע אל החופש שמקורו בשליטה על החיים הכלכליים שלנו.
בדרך כלל, בכל פעם שמוציאים מזומן רושמים מה הוצאנו – סעיף ההוצאה המתאים ואת הסכום. לרוב נעשה זאת בדף משובץ קטן בתוך הארנק.
בסוף החודש, כאשר מתיישבים לערוך את הדו"ח החודשי, ממיינים את ההוצאות הרשומות בדף הקטן הזה לסעיפים השונים ומקבלים חתך הוצאות אמיתי ומפורט שניתן להשוותו לתקציב שאליו כוונו.
במקרה של החופש הגדול, הפתק המשובץ אינו יכול להיות הפתרון. הפתק, יטפל רק ביחוס ההוצאות בדיעבד, אבל לגמרי לא בשליטה עליהם.
במקרה של החופש הגדול - תכנון מראש ותיאום ציפיות עם הילדים, הם הכלים היחידים שיאפשרו לנו לשמור על השליטה.
בתכנון מראש, הכוונה, חזרה לבסיס של עקרונות ניהול הכסף בהקשר של הילדים והבסיס הזה הוא דמי הכיס.
דמי הכיס, הם מסגרת תקציבית בעלת ערך נקוב שאנו אמורים להקצות לילדים שלנו להוצאות הקטנות שלהם.
בחלק מהמשפחות, גם אם קיימים דמי כיס, הם בבחינת מס שפתיים. כן, הילדים יודעים שהם מקבלים 20 שקל לשבוע, אולם הללו אינם כוללים את הסרט שהם רוצים ללכת אליו, את הפופקורן והשתיה במהלך הסרט, שעליהם אנחנו משלמים מחיר מופרך בעליל.
הם אינם כוללים את ארוחות הצהריים במטבח ליד בית הספר, בימים שאנחנו לא מספיקים (או לא מתחשק לנו) להכין צהריים.
החרגות רבות אנו מחריגים מדמי הכיס, עד שהם הופכים לכלי חסר ערך, שרק מדגיש את המידה בה אנו מתגלגלים עם הכסף ולא מנהלים אותו.
במצב כזה, דמי הכיס מזכירים יותר מכל את העובדה שאנחנו לא עובדים בתוך מסגרת תקציבית וכתוצאה מכך גם ילדינו לא.
כך, מבלי משים, אנחנו מנחילים לילדינו את השיטה שממנה רבים מאיתנו מבקשים להגמל, ברבות הימים, לניהול החיים הכלכליים.
הניסיון שלי עם משפחות מוכיח באופן חד משמעי שניתן לגייס את הילדים לטובת העניין.
הילדים קשובים לעניינים הכלכליים של משק הבית במידה רבה. היכולת לגייס אותם לשינויים וויתורים מעוררת גאווה. בכל מקרה, התוצאה של שיח כן ופתוח עדיף על כעסים שינבעו מהצורך לומר "אין לי", "אחר כך", "תלכו לאבא" וכדומה.
אז רגע לפני החופש הגדול, ניתן, לתכנן, ביחד עם הילדים את ההוצאות הכספיות שלהם.
הללו יגזרו מן הסתם מתוכנית הפעילות הכוללת שלהם לחודשיים הללו. לאחר התכנון, תקבע המסגרת התקציבית ובגבולותיה יצטרכו הילדים להגשים את מאוויהם במהלך החופש, חלק אפילו ילמדו את ההנאה של "להישאר עם יתרה", עם חיסכון.
התכנון שלנו עם הילדים ותיאום הציפיות צריך לרדת לפרטים הקטנים:
כך, תוך תכנון מראש, שיתוף הילדים בתהליך ותיאום ציפיות עימם, תצאו עם כמה וכמה ציפורים ביד.
האחת: מסגרת תקציבית מתוכננת אשר לא תייצר גרעון בחודשי החופש.
השניה: ילדים אשר יודעים למה לצפות, עובדה המפחיתה משמעותית את התסכולים והאכזבות במהלך השוטף של החופשה.
השלישית: ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים, צעירים ככל שיהיו בתכנון כספי ובתיאום הרצוי למצוי - עקרונות המפתח בשליטה על החיים הכלכליים.
הכותב הוא מנכ"ל חברת My Control העוסקת בהדרכה ובליווי אישי בתחום כלכלת המשפחה