סעיד עצמו נעצר על-ידי המשטרה המצרית לפני כעשרה ימים על-רקע לא ברור. תחילה הסבירו כי נדרס למוות על-ידי מכונית חולפת במהלך מרדף משטרתי אחריו, ואחר כך שינו שם את גרסתם וגרסו כי בליעת הסם היא שהביאה למותו. כך או כך, נראה כי תמונות פניו החבולות שצולמו אחרי מותו משכנעות הרבה יותר, ומעוררות זעם הולך וגובר בקרב האזרחים.

מחאת העם. מצרים אוחזים את תמונות הצעיר, לפני ואחרי (צילום: AP)
אותו האירוע רק מגביר את סערת הרוחות של החודשים האחרונים בחברה המצרית, על-רקע הזעם הרב שהתעורר שם עקב החלטתו של הנשיא, חוסני מובארק, להאריך את תוקף תקנות שעת החירום שם, שהעניקו למשטרה ולמנגנוני הביטחון האחרים במדינה סמכויות להפעיל כוח רב. זו הייתה אולי הסיבה שבמהלך גל המחאה שפרץ תחילה באלכסנדריה ובנותיה והתפשט אחר-כך גם לקהיר, הוכתר כבר הצעיר שמותו הביא לפרוץ המהומות לתואר "השאהיד של חוקי החירום", מה שיכול אולי להעיד כי ניסיונותיהם של השלטונות לדכא את ההתנגדות למהלך לא נשאה עד כה פרי.
אל מימדיה המרשימים של המחאה מצטרפים גם לא פחות מ-280 אלף מצרים שהעדיפו שלא לצאת לרחוב, אך הצטרפו לקבוצות שונות בפייסבוק הקוראות להעמיד לדין את האחראים למעשה. הלחץ הציבורי הורגש היטב גם בארמון הנשיאות בקהיר, מה שהוביל להחלטת התובע הכללי של מצרים להורות על הוצאת גופתו של סעיד מקברה לצורך ביצוע נתיחה חוזרת שלה. אותו מהלך אכן יצא אל הפועל, תחת עיניהן הבוחנות של רשויות החוק המקומיות.
אבל ההסתבכות של שלטונות מצרים לא נותרה רק בגבולות המדינה עצמה, וזכתה כבר לגינויים מצד גורמים שונים בעולם שהביעו תמיכה במחאה האזרחית. פרט לביקורת קשה מצד ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", נכנסה לתמונה גם ארצות-הברית. מחלקת המדינה הביעה בהודעה מטעמה דאגה ממותו, ואף נמסר כי גורמים בכירים בוושינגטון אף שוחחו בנושא עם מקביליהם בקהיר. דובר מחלקת המדינה, פיליפ קראולי, אמר אף כי ארצו ממתינה לבחון כיצד יבואו רשויות מצרים חשבון עם האחראים למעשה.