למה מגיעה תודה לשלי יחימוביץ', לברוריה בקר ולהילרי קלינטון?

למה מגיעה תודה לשלי יחימוביץ', לברוריה בקר ולהילרי קלינטון?

 

למה מגיעה תודה לשלי יחימוביץ', לברוריה בקר ולהילרי קלינטון?

אני מבקשת השבוע להסב את תשומת הלב לשלוש נשים חיוניות. כל אחת מהן סופגת ביקורת רבה על פעילותה בשגרה – פעמים רבות בצדק – ובכל זאת לפעמים מגיעה להן תודה וברכה.

1. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' העבירה השבוע בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק חשובה, ולפיה: אחד התנאים לקבלת מענקים מלשכת המדען הראשי ותמיכות נוספות יהיה עמידה בחוקי העבודה, כפי שנקבעו בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, שאותו יזמה.

 

כפי שמסבירים חברי הכנסת יחימוביץ', חיים כץ, יצחק וקנין ואילן גילאון בהצעתם, העניין הזה נוגע לעובדים רבים בתעשיית ההייטק הישראלית, ובמיוחד לעובדים בשכבות ההשתכרות הנמוכות. "תקציב המחקר והפיתוח בכל מסלולי התמיכה ב-2009 עמד על 1.68 מיליארד שקל", הם מציינים. "מדובר בסכומי עתק שהמדינה מעניקה בכל שנה לחברות עסקיות על מנת לעודד את פיתוח הכלכלה ולייצר מקומות עבודה חדשים... עובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם (באותם מפעלים שנהנים ממענקים – א"ק) הם קורבן להיעדר יישום ואכיפה של חוקי עבודה וחוקי מגן, כמו שכר מינימום, שעות נוספות, חוק שעות עבודה ומנוחה, הפרשה לפנסיה, דמי נסיעה, ימי מחלה ועוד".

 

העמדת התנאי הזה – חברות עסקיות יקבלו מענקים מן המדינה בתנאי שישמרו על זכויות העובדים – היא הישג חשוב מאין כמותו במאבק העיקש, הקשה, נגד ניצול עובדים. יחימוביץ' מתגלה כחברת כנסת פעילה באופן עקבי נגד תופעת הניצול הפושה בחברה בישראל. בלעדי פעילותה היה הקפיטליזם משתולל אצלנו ביתר טירוף, ומשתחרר מכל רסניו, וממשיך לפגוע בכולנו בלי הבחנה.

 

2. ברוריה בקר, שניהלה מאז הקמתו לפני 22 שנה את מפעל "סל תרבות ארצי" פורשת בימים אלה מתפקידה. בקר הצליחה להקים ולהוביל מנגנון מרשים של תיווך בין היצירה העברית – בתחומי המחזאות, הספרות, האמנות – ובין תלמידי גנים ובתי ספר ברחבי הארץ כולה, תוך שמירה על איכות מקצועית גבוהה לעילא ולעילא.

תלמידי ישראל, מאילת ועד מטולה, נחשפו באמצעות "סל תרבות ארצי" ליצירות אמנות מעוררות מחשבה, דיון והשראה. חלק מהיצירות הן כאלה שמעוררות מחלוקת פוליטית. חלק מהן שופכות לעיני התלמידים אור על סוגיות חברתיות בוערות. רובן בעלות ערך אמנותי אסתטי רב.

 

בפגישה עם ידידי "סל תרבות ארצי", שהתקיימה באחרונה התריעה בקר על האיום הנשקף כיום למפעל החשוב הזה. על משרד החינוך הופעלו לחצים – בעיקר מכיוון מפיקי תיאטרון, וגם בהקשרים פוליטיים – המבקשים להחליש את ההיבט האמנותי, האיכותי, המעורר, של סל תרבות ארצי. הוחלט על הכנסת שינויים בנורמות הפעילות של סל תרבות ארצי. אקצר כאן לפניכם את משמעות השינויים: שיקולי רייטינג והצלחה מסחרית יגברו על שיקולים מקצועיים. בתי הספר ילמדו להעדיף יצירות בעלות ערכים נורמטיביים, שמקדשים ומנציחים את הקיים, על פני יצירות שמקדמות מחשבה ביקורתית ושינוי חברתי.

 

פעילותה של בקר ראויה לטעמי לכל הכבוד והיקר. יהיה טוב אם שר החינוך, גדעון סער, יחפש אנשים כמוה להוביל את הפעילות התרבותית בבתי הספר. יהיה טוב אם לא יפקיר את מערכת החינוך למפיקים מסחריים, לכוחות שמרניים, לרוח ההון האדיש.

 

3. הילרי קלינטון השיקה השבוע את הדו"ח השנתי העולמי של מחלקת המדינה האמריקאית, שעוסק בסחר בבני אדם. הדו"ח כולל בפעם הראשונה פרטים על סחר באנשים – ובכלל זה עובדים בעבודות שחורות ונשים שנמכרות לזנות – שמתקיים בארצות הברית עצמה.

 

בין השאר כולל הדו"ח פרטים על סחר בגברים ובנשים בישראל. ישראל נמנית על קבוצת מדינות שאינה עומדת בדרישות המינימליות של פעילות השלטון נגד סחר בגברים ונשים. סחר בנשים לזנות היא תופעה משגשגת במיוחד אצלנו, ומגונה בכל פה. סחר בנשים וגברים לעבודות ניקיון וסיעוד ולחקלאות, תוך שלילת זכויות התנועה שלהם (על ידי שמירת הדרכון בידי המעסיק, או גביית תשלום תמורת הזכות להיכנס לישראל) היא תופעה נורמטיבית, שאנחנו מקבלים כמובנת מאליה בלי הנד עפעף. הדו"ח של קלינטון ואנשי משרדה מגדיר את התופעה הזאת כעבדות לכל דבר ועניין. אנחנו מאפשרים את העבדות הזאת ונהנים ממנה.