קולומביה התפוצצה ב-1 בפברואר 2003, עם שובה ממשימתה ה-28 בחלל וכל שבעת האסטרונאוטים שהיו על סיפונה נהרגו. חמש שנים וחצי אחרי, פרסמה נאס"א דו"ח מקיף על נסיבות התאונה וקבעה כי חור שנפער בעת השיגור בכנף השמאל, גרם להתפוררותה של המעבורת עם שובה לאטמוספירה. יחד עם הדו"ח פורסם גם סרטון המתעד את השניות האחרונות בתא הטייס.
"גורמי ביטחון שונים בממשל בוש עודכנו על החשש שאל-קאעידה ינסה לתקוף את המעבורת. היו רבים בנאס"א שחששו שנוכחותו של רמון תהפוך את קולומביה למטרה. הדאגה שלהם עוררה את הדאגה שלנו", כותב ארווין בספר KH601 בו הוא מסכם את 28 שנות פעילותו ב-CIA מאז הימים בהם שירת כשומר ואז לתקופה בה היה ראש מחלקת ניהול סיכונים בבית הלבן.
בשיחה עם ג'ף סטיין, כותב הבלוג "spy talk" של העיתון "וושינגטון פוסט", סיפר ארווין כי לסוכנויות הביון לא היה מידע קונקרטי על כוונה לפגוע בקולומביה. "למרות זאת היה מידע שהופק על-ידי סוכנות שונות שהצביע על כך שהאסטרנאוט הישראלי הראשון עלול להיות מטרה טובה עבור אל-קאעידה".
ארווין הוסיף כי תשעה חודשים אחרי שהתעורר החשש הראשוני, ביקש מנהל נאס"א דאז, שון או'קיף, מגורמים במחלקת ביטחון הפנים בממשל סיוע באבטחת שיגורה של קולומביה. "בנוסף לנהלי הביטחון הרגילים, הפנטגון סיפק אבטחה אווירית למרכז החלל קנדי ומסוקים חמושים פיטרלו במרחב האווירי של קייפ קנאוורל. גם משמר החופים הגביר את סיוריו".
עוד כותב ארווין בספרו כי הוא זוכר את בנו הצעיר של רמון נפרד בשניות שלפני השיגור מאביו ומעלה את החשש שלא יראה את אביו שוב. "צמרמורת התפשטה לי מהגב אל הצוואר כששמעתי את בנו הצעיר של אילן רמון, בן חמש או שש, אומר 'להתראות אבא. אני לא בטוח שאראה אותך שוב' כששעון הספירה לאחור הראה תשע שניות לשיגור".
את עיקר הספר KH601 (מספר העובד של ארווין בסוכנות הביון) עוסק בזיכרונותיו ממשימות הסוכנות בשנות השמונים במרכז אמריקה ופעילותה באפגניסטן בעשור הראשון של המאה ה-21. ארווין עמד אז בראש אחד הצוותים של ה-CIA שלקח חלק במלחמה באל-קאעידה.
Read this article in English