הדיון המרתק הזה התנהל בגן "יובל", לגילאי טרום חובה וחובה בנתניה, בנוכחות הגננת עדנה וינברג גל, במסגרת פרויקט מיוחד הרץ בגן זו שנה שנייה. פרויקט "מעגלי הקריאה" הוא יוזמה של ד"ר קלודי טל, ראש התוכנית לגיל הרך במכללת לוינסקי ומיושם כיום בכ-30 גנים בנתניה, ביניהם 5 גנים של החינוך המיוחד, בזכות שיתוף פעולה של המכללה, משרד החינוך ועיריית נתניה.
רבות נאמר ונכתב על חשיבות החשיפה של הילדים כבר בגיל הרך לעולם המעשיר והמרתק של הספרות. במחקר שפורסם לאחרונה על ידי לורנס סייפ, פרופסור לספרות מבית הספר לחינוך באוניברסיטת פנסילבניה, עולים ממצאים מעניינים לגבי הקראת הסיפורים בגני הילדים. סייפ גילה כי עידוד קריאה קבוצתית חוזרת של ספרי ילדים איכותיים כדרך חיים בגני הילדים, היא בסיס חשוב במיוחד להתפתחות הרגשית, החברתית, האוריינית והקוגניטיבית שלהם.
אז מה בעצם מיוחד במעגלי הקריאה? הילדים בגן מחולקים לקבוצות קבועות של 5-7 ילדים, על פי תחומי העניין שלהם. לאחר שנבחר הספר המתאים, הגננת, הסייעת או סטודנטית של המכללה מקריאות אותו במשך מספר מפגשים, כאשר בכל פעם חוזרים על אותו הספר עד שהילדים מכירים אותו בעל פה. תוך כדי ההקראה, מתפתחים דיונים מעניינים כאשר הגננת משמשת כמתווכת. ההנחה היא שההקראה החוזרת של ספרי ילדים טובים והדיונים המתפתחים עם ובין הילדים במהלכה, עשויים לתרום לבניית עולם פנימי עשיר אצל הילדים כבר מהגיל הרך.
"זה מעשיר את הילדים רגשית וקונטיבית", אומרת ד"ר קלודי טל. "המתודה של עבודה בקבוצות קבועות בניהול נכון של הגננת, מטפחת גם כישורים חברתיים כמו המתנה לתור והקשבה לילד אחר ומעמיקה את הקשר בין הילדים ובין הילדים לגננת".
"בתחילה לא כל כך התחברתי. חשבתי שהתהליך יהיה משעמם ולא משמעותי עבור הילדים", אומרת לינדה מארי, גננת בגן "נחליאלי" בנתניה, הנמצאת בפרויקט זו שנה ראשונה. "לאחר שגיליתי שהילדים שהיו בקבוצות של הסטודנטיות (מעגלי הקריאה) העשירו את אוצר המילים שלהם ודקלמו את הסיפור בהרגשה של ביטחון, החלטתי לנסות גם אני. הילדים פרחו וחיכו לי מדי בוקר בספריה. הקשר ביני לבין הילדים העמיק ואף היו שיחות משמעותיות שנסבו על רגשות, תחושות של כאב, מצוקות בגן ובמשפחה".
"התקיים דיאלוג אמיתי של בירור משמעויות, שבו הילדים הרגישו חופשיים לבטא את מחשבותיהם האמיתיות ולא את הרעיונות שאנחנו מצפים מהם ללמוד כמו בשיטת ה"פינג פונג", כאשר הגננת שואלת שאלה ומחכה לתשובה נכונה", מוסיפה ויינברג גל. "נזהרתי שלא ליפול למלכודת של ניוון מחשבתי. שאלתי שאלות הבהרה, חידדתי את הדברים שהם הציגו וקשרתי אותם. עברתי מהפך חשיבתי בעבודתי המקצועית ובגישה שלי. כעת, תרבות הגן היא דיאלוגית יותר מבעבר ויש יותר הקשבה לדברי הילדים. אני כגננת מדברת פחות לא רק במעגלי הקריאה, אלא גם בפעילויות נוספות שמתקיימות בגן ויש יותר העמקה בנושאים השונים".
השוני הרב בין הילדים מקשה אני מניחה להתאים את מספר הפעמים בו קוראים את אותו הסיפור לכל הקבוצה.
"אין מספר מינימאלי או מקסימאלי, אבל פחות מ-3-4 פעמים זה לא מספיק", עונה טל. "אנחנו מעודדים קבוצות הטרוגניות, כולל שילוב ילד עם קשיים בקבוצות הללו, כדי לא לקבץ אותם בקבוצה אחת וליצור סטיגמות. היו מקרים בהם נראה היה שילדים לא מתחברים, היו שקטים מדי ולא השתתפו בגלל ביישנות או בגלל שלא הבינו את הספר. במקרים אלו ישבו עם הילד לבד לפני הקריאה הקבוצתית והקריאו לו שוב ושוב את הספר כדי שיתחבר. זה הוכיח את עצמו וגרם לילדים להיות פעילים יותר בקבוצה בהמשך".
"התוצאה בסוף השנה היא שהילדים התפתחו מבחינת הבנת היצירה הספרותית ויודעים בעל-פה כמה וכמה סיפורים. עצם העובדה שהילדים מכירים את הסיפור בעל-פה, גורמת להם לפתח את הנטייה להבין, להתחבר עם היצירה וליהנות יותר מהסיפור", אומרת טל.
"אחד הקסמים של קריאה חוזרת הוא שבכל קריאה של טקסט משובח, מגלים פרטים נוספים שלא גילינו קודם וזה מה שמבטיח את ההתגייסות של הילדים",
הילדים החזקים יותר לא משתעממים באיזשהו שלב?
"ההנחה שלי היא שככל שילדים בגיל הגן מכירים יותר את הטקסט, המעורבות שלהם גבוהה יותר. האמירה 'אני משועמם' היא פעמים רבות פועל יוצא של חוסר התחברות עם הטקסט, חוסר הבנה או רצון לקבל תשומת לב מסיבה כלשהי. הכלל הוא שילד שמרגיש שייך ומבין את הטקסט, מאוד שמח להשתתף שוב ושוב. מעבר לכך, גמישות היא שם המשחק. אם רואים שמשהו לא עובד, צריך לחשוב למה. חשוב להתעקש שהילדים ידעו את הסיפור בעל פה. יש פיתוי ללכת לפי הילדים החזקים והחוכמה היא לא לוותר, לא לעצמינו ולא לילדים המתקשים".
לדברי טל, כל המחקרים שבדקו תיאוריות למידה גורסים שלמידה חוזרת תורמת ללמידת עומק.
להבדיל מפרויקטים חינוכיים רבים אחרים המחייבים השקעה תקציבית משמעותית לצורך יישומם, נראה כי הפעם מדובר בפרויקט שאינו כרוך בעלות תקציבית משמעותית ביישומו, אלא בעיקר בהטמעה נכונה. "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים", אומרת טל. "בעקביות, באמונה של האנשים ובנכונות להתמיד ולוותר על דברים אחרים כדי לממש את הקריאה החוזרת.
"אני מאוד מאמינה בפרויקט הזה ויש כוונה לנסות להרחיב אותו. אין כאן תקציבים ענקיים, אלא שינוי גישה והתכוונות של המערכת. זה דורש להחליט שזה מספיק חשוב ולוותר על מיליון פרויקטים אחרים ודרישות אחרות. מבחינתי מעגלי קריאה הם חלק מהרעיון המרכזי שעליו אני נלחמת שנים והוא שיפור דרכי ההוראה בגן, בין השאר באמצעות בחירת תכנים כמו זה.
"ספרי ילדים מאוירים הם תוכן חשוב, היות והם כוללים בתוכם גם העשרה אוריינית ושפתית. נמצא כי אוצר מילים עשיר הוא אחד הגורמים החשובים בניבוי ההצלחה בהמשך. דלות אוצר המילים מתגלה בדרך כלל רק במבחני המיצ"ב של כיתה ה' ואז זה קצת מאוחר. בנוסף, ישנו קשר בין רמה סוציו אקונומית לבין אוצר המילים".
מה הורים יכולים ליישם בבית?
"ראשית, להיענות לבקשות של ילדים להקריא להם את אותו הסיפור פעם אחר פעם. כמו כן, חשוב שהקריאה תהיה דיאלוגית ולא דידקטית. כלומר, לא להתעקש שקודם הילדים יקשיבו ואחר כך ישאלו שאלות. הטקסט הוא נושא לדיאלוג בין הילד להורים. גם בהקשר של גן או ספריה, אם ילד מבקש להשאיל פעם אחר פעם את אותו הספר, חשוב שההורה לא יגיד 'אוף, עוד פעם הספר הזה? תבחר ספר אחר'. צריך להבין שאם ילד מבקש עוד פעם ועוד פעם את אותו הספר, יש לזה סיבה".