כשתושבי חוות הבודדים בנגב ובערבה שומעים על אזרחי ישראל היושבים במזגן עם קפה קר ואבטיח ומקטרים על החום הכבד, הם מעקמים פרצוף ומגחכים. שם, באוהל או בצריף הרותח, על כל פינת צל אומרים תודה לבורא עולם. אפילו לכלב מצאו פתרון יצירתי - גיגית מים במקום מלונה. "לא צריך תנור כדי לאפות מזון", הם מספרים. "חם מספיק".
מאז שעות הבוקר הורגש החום הכבד בכל חלקי הארץ. בחלק מהמקומות נרשמו הבדלים ניכרים בטמפרטורה - במרחק של קילומטרים בודדים. כך לדוגמא בחוף ימה של תל אביב נמדדו 30 מעלות בלבד.
ברמת גן הסמוכה, נמדדו לא פחות מ-37 מעלות. אבל זה כלום לעומת החום הכבד בדרום. בבקעת הירדן נמדדו 45 מעלות. באזור צאלים, דיווחו גולשים, נמדדו אפילו יותר - 48 מעלות. בעקבות החום הכבד הופסקו אימוני צה"ל למספר שעות באזורים הרותחים.
דרק וקייט ביישר, בני זוג מוורמונט שבארה"ב, מקדישים את חייהם לשיקום האתר הארכיאולוגי במועצה האזורית תמר. בימים האחרונים, הם מספרים, אי אפשר לצאת לעבוד במהלך היום. "אנחנו קמים לפנות בוקר, ובסביבות 10:00 היום נגמר. אין דרך אחרת לנצח את השמש. לכלב עשינו בריכה והוא רובץ בה כל היום. בימים האחרונים המזגן שלנו התקלקל מרוב עומס, והטמפרטורה בקרוואן מטפסת בשעות הצהריים".

מסיימים לעבוד בעשר. דרק וקייט ביישר
דניאל קיש חי בחוות בודדים בקרבת מצפה רמון, ללא חשמל, ומתפרנס מתיירות ומהפקת יין מגפנים שאותן הוא מגדל. תיירים, בימים שכאלה, מן הסתם אין. "אף אחד לא מעיז להגיע לפה, מי רוצה להעביר את היום באוהל בחום של 48 מעלות?". הגפנים, אגב, מרוצות מהחום הכבד שמשבח את הגידולים. ואיך קיש חי מצנן את עצמו? "כל היום אני מתחת לברז".
"הדור הצעיר של משפחת נואר החליט להישאר כאן. ההורים חזרו לדנמרק כדי להצטנן, כי באמת קשה להיות פה בחום הזה", מספרת לי נואר, אחת מבני השבט. "אין לנו מזגנים והחום בקרוואנים מטפס לאזור ה-50 מעלות בשיא השרב. כסף להדליק גנרטורים למאווררים אין, ולכן הבריכה היא המפלט לחום הכבד".
בחום של 45 מעלות, כולם סובלים, מי יותר ומי פחות, אבל אף אחד לא מתלונן על מצבו, כולם נמצאים שם מבחירה. אבל יש מי שלא בחר להיות שם, אלא הגיע מתוקף צו. חיילי המילואים בדרום הארץ מחפשים פינה מוצלת להיות בה ולא מפסיקים לקטר. "אי אפשר בכלל להבין איזה חום פה, עד שלא נמצאים פה", סיפר ל- ynet ניר, חייל מילואים המשרת באזור צאלים. "השרב הזה פשוט מטורף".