סיכום המחזור השני: שוב דייגו אשם
פורלאן היה זה שפתח את הסכר מול דרא"פ, יתר החלוצים הצטרפו אליו וכבשו יותר ממחצית השערים ב-16 המשחקים האחרונים. וגם: בוני מתגעגע לניזרי ומי התאום של וויזנייבסקי
עוד לפני שהספקנו לפרסם את סיכום המחזור הראשון של המונדיאל, הניף דייגו פורלאן האורוגוואי את רגל ימין ושיגר לרשת של דרום אפריקה כדור אדיר, שסימן את פריצת הסכר ופתיחת מחזור שני קצבי ומלהיב.
אחרי ממוצע שערים של 1.56 למשחק ב-16 המשחקים האחרונים, התחלנו לראות את הרשתות ביבשת השחורה זזות בקצב של 2.62 למשחק ב-16 המפגשים הבאים, קצב שהשאיר לנו טעם של עוד. עוד הרבה.
גונסאלו היגוואין. מלך השערים הזמני של המונדיאל (צילום: AFP)
מלבד צפון קוריאה האומללה, מי שתרמו לשיפור הניכר בממוצע השערים של הטורניר (עומד כרגע על 2.09) הם כמובן החלוצים, שאחרי יחס דל של 8 שערים
במחזור הראשון (קצת יותר מ-33 אחוזים מסך השערים), התפוצצו בחמשת הימים האחרונים כשכבשו 22 מהגולים במחזור השני (קצת יותר מ-50 אחוז).
את המלאכה שהתחיל פורלאן, המשיכו גונסאלו היגוואין, לואיס פביאנו, דויד וייה, דידיה דרוגבה וסמואל אטו, כשרק וויין רוני ממשיך לחפש את עצמו. האחרון, שהיה אמור להיות האיש שיסחוב את אנגליה על הכתפיים הרחבות שלו, נראה כל כך כבוי ולא מרוכז, כשהמספרים - 0 שערים, 9 בעיטות לשער ו-62% דיוק במסירות - בעצם אומרים הכל.
נבחרת ברזיל. חיוך על הפנים, זה כל הסוד (צילום: AFP)
ג'בו מה?
גם התלונות על הג'בולאני כבר כמעט ולא נשמעות, אולי כי פשוט השחקנים החלו להתרגל לכדור/בלון הארור. שימו לב לעלייה באחוז הדיוק של המסירות, כשגם הכדורים התחילו למצוא את ה-7.33 על 2.44 מ'.
על החגיגה הגדולה מעיבה מעט האכזבה המרה של האפריקאים, שכל כך קיוו לחזות בהיסטוריה ורואים את נציגותיהם קורסות אחת אחרי השנייה. ב-12
המשחקים שקיימו הנציגות מהיבשת השחורה, הן השיגו ניצחון בודד, ארבע תוצאות תיקו ושבעה הפסדים, ועל הדרך גם זכו לכבוד המפוקפק, כאשר קמרון היתה הראשונה לארוז את המזוודות.
בניגוד לאפריקאיות, ביבשת דרום אמריקה לא זוכרים הצלחה כזו, כאשר לראשונה מאז המעבר לטורניר של 32 נבחרות (צרפת 1998), עומדות חמש הנציגות שלה בפני עלייה לשמינית הגמר. כיף לראות שעד כה המסר שיוצא מהמונדיאל הוא בניחוח לטיני - אין תחליף לאהבה האין סופית למשחק היפה, בטח כשמשחקים אותו עם חיוך ענק על הפנים.
החיוך מהפנים של שחקני צ'ילה יימחק?
אם כבר בחיוך על הפנים עסקינן, אז עד שבת יישארו איתו 16 נבחרות בלבד. מעניין יהיה לראות איך נבחרות כמו יוון, איטליה, שווייץ (הנבחרת הכי פחות
מדויקת במונדיאל - רק 57 אחוזים), שנראו מוגבלות מבחינה התקפית עד כה, אוספות את עצמן ברגע האמת וחושפות פן אחר באישיותן.
מי שעלולה למצוא עצמה בחוץ היא דווקא צ'ילה (20 בעיטות לשער בכל אחד מהמשחקים), אחת המלהיבות בטורניר, שתשחק מול ספרד כשסכנת ההדחה מרחפת מעליה. אגב, במשחק מול שווייץ החבורה של מרסלו ביילסה העבירה הילוך ואחרי שרצה 86.722 ק"מ במשחק הפתיחה מול הונדורס, הוסיפה עוד כמעט 25 ק"מ כדי "לעצור את השעונים" על 111.528.
קטנות לסיום
1. ציטוט השבוע. בוני גינצבורג מקבל את השידור אחרי האכזבה של צרפת מול מכסיקו וזה מה שיצא לו: "דונמק השאיר בבית את הצעירים בן ארפה, ניזרי ובנזימה". תודו שסאמיר נאסרי נשמע יותר טוב.
2. התאום של ויזנייבסקי. במקרה הזה התמונה אומרת הכל - חלוץ נבחרת ארצות הברית, קלינט דמפסי, ורכז מכבי תל אביב בעונה האחרונה בתמונה משפחתית.
3. שבירת הסטיגמה. תופתעו אולי לגלות אבל הנבחרת שבעטה הכי הרבה לשער במשחק אחד היא יוון. החבורה של אוטו רהאגל ניצלה את היתרון המספרי מול ניגריה כדי לטווח את שערו של וינסנט אניימה 27 פעמים.
4. מהפך 2010? לא כל כך מהר. ב-32 המשחקים שנערכו עד כה במונדיאל שתי קבוצות בלבד חזרו מפיגור לניצחון - דנמרק, ב-1:2 על קמרון, ויוון, שגברה באותה התוצאה על ניגריה.