מותר לעשות מסיבת אירוסין בימי בין המְצָרים?

None

שאלה:

 

האם מותר לקיים מסיבת אירוסין אחרי י"ז בתמוז במהלך ימי בין המְצָרים?

 

תשובה:

 

 

מנחם שלום וברכה.

 

א. ימי בין המְצָרים, בין י"ז בתמוז לתשעה באב, הם ימי צער ואבל לאומיים על חורבנם של שני בתי המקדש.

 

חז"ל התקינו מנהגים שונים לימים אלה, כדי לבטא את הצער והאבל של האומה כולה. עם זאת, יש הבדלים במנהגים התלויים בשני גורמים: הימים המסוימים הקובעים לגבי מנהגי האבל, והעדות השונות.

 

ב. כך, למשל, בשבוע שחל בו תשעה באב, מנהגי האבלות חמורים יותר ממנהגי האבלות הנוהגים מראש חודש אב, ואלה חמורים יותר מהמנהגים הנוהגים מי"ז בתמוז.

 

ג. בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תקנא ב) כתוב: "מראש חודש (אב) עד התענית (תשעה באב)... אין נושאים נשים, ואין עושין סעודת אירוסין, אבל ליארס בלא סעודה - מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר".

 

לדעה זו, וכך נוהגים הספרדים, אין איסור נישואים אלא מראש חודש אב. לעומת זאת, אירוסין בלא סעודה מותרים אף בתשעת הימים. יש להעיר כי במונח "אירוסין", בלשון המקורות והפוסקים, מתכוונים למה שקרוי אצלנו "קידושין", והיינו, נתינת הטבעת. אצלנו המונח "אירוסין" מתקשר למונח "שידוכין", המקובל בין הפוסקים, והוא המסיבה שעושים קרובי החתן והכלה, אשר בה "מוכרז" הזוג כעומד להינשא. גם במסיבה זו יש כמה מנהגים; יש הכותבים שטר תנאים, שבו מתחייבים הורי החתן והכלה לספק את צורכי החתונה והנישואין, ויש מסתפקים בשבירת צלחת.

 

מכל מקום, מדבריו של מחבר ה"שולחן ערוך" עולה, כי אפילו אירוסין בהגדרתם הישנה (שהם קידושין) מותרים בתשעת הימים בלא סעודה, מטעם "שלא יקדמנו (לחתן) אחר".

 

ד. לעומת זאת כותב שם הרמ"א, כי למנהג האשכנזים, "נוהגין להחמיר, שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך, עד אחר ט' באב". ואולם לא נתבררה דעתו בקשר לאירוסין או שידוכין.

 

אגב, יש לציין, כי בארץ-ישראל נהגו כל העדות שלא להתחתן מי"ז בתמוז, ואולם הרב עובדיה יוסף, בימי כהונתו כרב הראשי לתל-אביב, הנהיג להתיר נישואין של בני זוג ספרדים עד ראש חודש אב.

 

ה. על דברי הרמ"א הנ"ל, שאין נוהגין להתחתן מי"ז בתמוז, כתוב ב"משנה ברורה" (שם סק"יּט), כי המנהג להחמיר הוא רק ביחס לנישואין עצמם, אבל "באירוסין אין נוהגין להחמיר ואפילו סעודת אירוסין מותר לעשות". ואולם מדובר רק בימים עד ראש חודש אב, שכן ביחס לתשעת הימים הוא כותב, שמותר להתארס בלי סעודה, וודאי ש"מותר להתקשר בכתיבת תנאים (שהם אירוסין שלנו), ומכל מקום, סעודה אסור לעשות אף באופן זה, ואפילו בלא ריקודין ומחולות... ואסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, אפילו בלא אירוסין".

 

נמצא, שההיתר למסיבת אירוסין - הכוללת סעודה, אך בלי ריקודים ומחולות - הוא מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב; ומראש חודש אב מותר לחתום תנאים וכדומה, אולם בלא סעודה.

 

ו. אף על פי כן כותבים כמה מן הפוסקים שאין נוהגים לעשות כן, ואפילו מי"ז בתמוז ואילך נוהגים "שלא לארס ולא לשדך" (שיורי כנה"ג).

 

ייתכן לומר, שגם הם מסכימים שמצד הדין אין איסור בדבר. ואולם מכיוון שימים אלה הם ימי אבל וצער לישראל, חששו משום ש"סימן ברכה אין בזה... בדומה לעשיית מלאכה בתשעה באב" (שו"ת ציץ אליעזר חלק יג ס). אמנם הוא כותב זאת לגבי הדין של אירוסין בתשעה באב עצמו, שלא מצאנו נוהגים כן, אף על פי שמצד הדין מותר, מהטעם שכתבנו. אבל ייתכן, שישראל המחמירים שלא להתחתן מי"ז בתמוז (מנהג האשכנזים), נזהרים גם מאירוסין ושידוכין.

 

סיכום: מצד הדין מותר להתארס מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב. באירוסין אלה מותר לעשות סעודה, אך בלא ריקודים ומחולות. יש מהספרדים שמקילים אפילו להתחתן בימים אלו.

 

הרבה מחמירים שלא לעשות אף אירוסין בימים אלה, משום החשש שאין בימים אלה סימן ברכה

 

כל טוב.