הגורם השני לעיוורון: כיצד מטפלים בגלאוקומה?

היא מתפתחת ללא כל סימנים קליניים והחולה יכול לחוש בה רק לאחר שכבר פגעה באופן בלתי הפיך בראייתו. רופאת העיניים ד"ר אודרי קפלן-מסאס מסבירה כיצד ניתן להילחם בגלאוקומה, המכונה גם "הגנב השקט של הראייה"

ד"ר אודרי קפלן-מסאס עודכן: 08.07.10, 15:25

"הגנב השקט של הראייה". כך מכונה מחלת הגלאוקומה, שהיא הגורם השני בשכיחותו לעיוורון בעולם המערבי. הגלאוקומה זכתה בכינוי הלא מחמיא מפני שהתפתחותה אינה מלווה בכאב או בסימנים מקדימים, והחולה מודע למחלתו רק לאחר שראייתו נפגעה.

 

כיום מאובחנים ברחבי העולם כ-60 מיליון חולי גלאוקומה. לפי הערכות, עד 2020 יאובחנו עוד כ-20 מיליון חולים. מספר חולי הגלאוקומה בישראל מוערך ב-60 עד 80 אלף, ובכל שנה מתווספים אליהם כ-6,000 חולים.

 

מהי גלאוקומה?

גלאוקומה היא שם כולל לקבוצה של מחלות עיניים, שהמשותף לכולן הוא ניוון הדרגתי של תאי עצב הראייה. המחלה גורמת לצמצום שדה הראייה ובהיעדר טיפול אף עלולה לגרום לעיוורון. יש לה שני סוגים: צרת זווית ופתוחת זווית. האחרונה היא הנפוצה יותר בישראל, ואליה נתייחס במאמר זה.

 

למחלה כמה גורמי סיכון, שהעיקרי בהם הוא לחץ תוך עיני גבוה. הלחץ עולה כתוצאה מחוסר איזון בין ייצור הנוזל שממלא את העין לניקוזו, בשל חסימה הדרגתית של מערכת הניקוז שבזווית העין. עליית הלחץ פוגעת בעצב הראייה, האחראי על העברת המידע שנקלט ברשתית אל מרכז הראייה במוח, והנזק שנגרם הוא בלתי הפיך. כשיש פגיעה מתמשכת בסיבי העצב גורמת המחלה לאובדן הראייה ההיקפית: שדה הראייה מצטמצם ואפשר לדמותו להסתכלות דרך צינור צר.

 

גורמי סיכון נוספים לגלאוקומה הם קרובי משפחה שסבלו או סובלים מהמחלה, גיל (40 ומעלה), יתר לחץ דם, סוכרת, ניתוחי עיניים, היסטוריה של פציעה בעין, מוצא אפרו-אמריקאי וקוצר ראייה.

 

מניעת התקדמות המחלה

הדרך הטובה ביותר למניעת עיוורון כתוצאה מגלאוקומה היא אבחון מוקדם של המחלה. ככל שהאבחון מוקדם יותר, כך הסיכוי לבלום את המחלה טוב יותר. לכן רצוי לערוך בדיקת עיניים שגרתית אצל רופא אחת לשנה או שנתיים, החל

מגיל 40. הבדיקה כוללת מדידת לחץ תוך עיני והסתכלות במנורת סדק על עצב הראייה. היא אינה פולשנית ואינה כרוכה בכאב. לאחר האבחון אפשר לשלוט בגלאוקומה ולעצור את קצב התקדמותה, אך לא ניתן לתקן את הנזק שכבר נוצר.

 

גלאוקומה היא מחלה כרונית ומי שחולה בה חייב להיות במעקב ובטיפול במשך כל חייו. המעקב כולל ביקור סדיר אצל רופא עיניים מומחה וכן ביצוע בדיקת שדה ראייה מדי כמה חודשים.

 

הטיפול בגלאוקומה מתמקד בהורדת הלחץ התוך עיני (IOP) עד לרמה שבה לא תיגרם פגיעה נוספת לעצב הראייה. רמה זו נקראת "לחץ מטרה". לחץ המטרה שונה מאדם לאדם ועשוי להשתנות במשך חייו של כל אדם.

 

גורם הסיכון העיקרי: עליית הלחץ התוך עיני (צילום: צילום: index open)

 

הטיפול: מתרופות ועד ניתוח

קיימות שלוש שיטות לטיפול בגלאוקומה: טיפול תרופתי, לייזר וניתוח. שיטת הטיפול המתאימה ביותר לחולה תלויה בסוג הגלאוקומה ובדרגת חומרתה, בהיסטוריה הרפואית שלו ובסגנון חייו.

 

 

 

הטיפול ב-SLT מביא להפחתה משמעותית בלחץ התוך עיני בקרב 85% מהמטופלים והוא נחשב לטיפול מהשורה הראשונה במקרים של גלאוקומה פתוחת זווית, ומאושר כטיפול קליני להורדת הלחץ התוך עיני. הוא מאפשר הפחתה או הפסקה של טיפול תרופתי, וניתן כטיפול ראשוני לחולים המתקשים בקבלת טיפול תרופתי.

 

עד לשנים האחרונות טיפלו בגלאוקומה באמצעות סוג אחר של לייזר, שנקרא ALT. בניגוד ל-SLT, מדובר בלייזר חם

שגרם להצטלקות ברקמה המקיפה את אזור הטיפול. מחקרים רבים הוכיחו כי ה-SLT יעיל באותה מידה ותורם לשמירה על האנטומיה של זווית העין.

 

 

הכותבת היא רופאת עיניים מנתחת ב"מאוחדת", מנהלת שירות גלאוקומה בבית החולים אסף הרופא ומנתחת בכירה בבית החולים עין טל 

 
פורסם לראשונה 07.07.10, 22:02