כובעי קאובוי וזיקוקים

העיר נאשוויל בדרום ארצות הברית נשטפה ברבבות חובבי קאנטרי שהגיעו לפסטיבל CMA. ביניהם היה גם הישראלי גדעון קצן, חובב קאנטרי שמגיע לשם כבר 15 שנה. הוא דילג בין מופעי איצטדיון ענקיים למופעי רחוב קטנים, וצילם את התרשמויותיו

 

העיר נאשוויל בטנסי, שבדרום ארצות הברית, היא בירת הקאנטרי. בחודש יוני היא מתמלאת ברבבות מבקרים שפוקדים את הרחובות, המועדונים והאיצטדיון המקומי בחיפוש אחר הזמרים הבולטים או ההרכבים המבטיחים.

 

גדעון קצן הוא איש נדל"ן ישראלי שמתגורר בארצות הברית כבר 35 שנה. בשנת 1992, בעקבות השיר "I Told You So" של רנדי טראוויס, הוא התחיל להיות חובב קאנטרי. הפעם הראשונה שהגיע לפסטיבל בנאשוויל היתה לפני 15 שנה. "כשאני מגיע לנאשוויל אחרי יום של נהיגה ואני שומע את השיר הראשון בהופעה הראשונה, אני אומר לעצמי: היה כדאי. אפשר לחזור הביתה.

 

"הנסיעה ליריד ברכב מהמערב התיכון לנאשוויל אורכת כעשר שעות. יום שלם של נונסטופ קאנטרי חדש ברדיו מכניס אותי לאווירה, כשאני חוצה את וויסקונסין, אילינוי, קנטאקי וטנסי. בכל עיירה מחוץ לערים הגדולות יש תחנת קאנטרי, כמעט אלפיים מתוך 10 אלפים תחנות הרדיו המסחריות באמריקה. אחרי שבע שעות אני כבר בקנטאקי, הידועה כמדינת הבלוגראס, אבל מסתבר שהדשא שם פשוט ירוק יותר, לא ראיתי דשא כחול.

 

"ביריד עצמו זכיתי לראות במהלך השנים את גדולי הקאנטרי, מווילי נלסון, ג'ורג' ג'ונס ודולי פרטון, עד גארת' ברוקס והביץ' בויז בגרסה שלהם ללהיטי הקאנטרי. מקלינט בלק, בלהיט "דספראדו, אתה לא נהיה יותר צעיר" (אני יודע), עד ווינונה ג'אד (אחותה של אשלי) ואמה נעמי בלהיט 'אהבה יכולה לבנות גשר'".