כשאנחנו לרגע מנסים להיות שדכנים, אנחנו כמעט תמיד נשאל על ההיסטוריה של המועמד מבחינה זוגית. ואם נגלה שכל חודשיים או כל שנה הוא החליף בת זוג, כנראה שלא נמליץ עליו לחברינו הטובים והאהובים, גם אם הוא "בדיוק" בשבילם. כך גם יציבות תעסוקתית, כמו יציבות בזוגיות, היא כמעט הפרמטר הראשון שמועמדים נמדדים לפיו כשהם פונים למשרה.
יש מעסיקים קשוחים שיפסלו את קורות החיים של מי שנראה להם לא יציב, ויש כאלה שיזמנו לראיון אבל יתחקרו את המועמד כאילו הוא נכנס לגוב האריות, איך זה שכל שנה וחצי "נמאס לו".
אנשים מוכשרים רבים, "טאלנטים" ממש, עומדים בפיתויים קשים לנוכח ההזדמנויות שהאינטרנט מאפשר למנהלי גיוס – לאתר אותם ו"לצוד אותם" בקלות ולפתות אותם להזדמנות חדשה, מלהיבה ומקדמת. מצד שני, אותם מנהלי גיוס פוסלים מועמדים שלא מפגינים "יציבות תעסוקתית".
דור ה-y מפגין אי-יציבות תעסוקתית מובהקת, שנובעת מהסביבה הדינמית שהם חיים בה, ומשוק העבודה הדינמי שבו חברות משתנות כל הזמן. תוסיפו את האופי האינדיבידואליסטי של בני דור y, וברור למה היציבות התעסוקתית כבר לא-יציבה במיוחד.
קידום, העלאה במשכורת או אתגר חדש הם גורמים מאוד מושכים, וה"אוטומט" שלנו נוטה להגיד "כן" כשמציגים לו את האפשרויות האלה. אבל לא בכל מקרה מעבר כזה הוא נכון. לפני שעוברים מחברה אחת לשנייה, שאלו את עצמכם כמה שאלות:
אם אתה מרגיש שהמעברים התכופים מעשירים אותך, מתאימים לך ומקדמים אותך – כנראה שאתה בנוי לזה, ושמסלול הקריירה שלך אכן ייראה מגוון ופעיל מאוד. אם אתה לא בטוח, וחושב שאולי אתה מופעל על ידי הכוחות בשוק ולא מנהל את המסלול של עצמך – אולי כדאי שתעצור רגע לחשוב. העיקר שלא תלך לאיבוד בדרך.
הכותבת, רויטל הנדלר, היא מנכ"ל AllJobs דרושים