ברזיל - פורטוגל: כמה, כמה אכזבה
המשחק הגדול בבית המוות של המונדיאל לא סיפק את הסחורה (0:0), אבל העלה את שתי המתמודדות לשמינית הגמר. האם אחת מהן תשלם על המשחק החלש במפגשה הצפוי מול ספרד? וגם: מדוע עיצבן פליפה מלו את עמרי פולק, שליחנו למונדיאל?
אני מסתיר את תחילתו של פיהוק קטן, אבל העייפות חזקה ממני ומיד אחרי זה שהסתרתי מגיע אחד גדול יותר. אני מתמתח בכיסא, כמעט עובר למצב שכיבה. הנעשה על המגרש לא עוזר, מי היה מאמין שמשחק בין ברזיל לפורטוגל, ההתמודדות המרכזית בבית המוות של מונדיאל 2010, יכול להיות כל כך משעמם.
נכון, יש נסיבות מקלות (השכמה מוקדמת כדי לתפוס טיסת בוקר), אבל שתי הנבחרות ידעו ימים טובים יותר. גם בטורניר הזה. מספיק לחזור לניצחונות שלהן במחזור הקודם - 1:3 לברזיל על חוף השנהב ו-0:7 לפורטוגל על צפון קוריאה.
לפני המשחק, נראו שערי הכניסה לאצטדיון כמקומות הצבעוניים ביותר בעולם - כל האוהדים התחלקו בין צהוב לאדום, צבעו את דגלי המדינות על פניהם והניגון המקסים של השפה הפורטוגזית נשמע מכל פינה. אחרי חצי שעה של משחק משמים, גם האוהדים איבדו מהצבעוניות שלהם. כאילו מתאימים את עצמם לנעשה על הדשא.
לא מגיע לאצטדיון המדהים הזה (מוזס מבידה בדרבן) כזה משחק. האוהדים חיכו בציפייה גדולה יותר לגל המכסיקני מאשר לגול המיוחל, הם ידעו שאת הגל הם יקבלו, לגבי הגול זה כבר סיפור אחר.
הפיטבול של דונגה איבד שליטה
בשפת הכדורגל, כולל הכינוי של פליפה מלו את מקצועה העתיק של אמו. בעוד לא ברור מה עושה ז'ילברטו סילבה החלש במרכז השדה הברזילאי, הצבתו של קשר יובנטוס (למרות כושרו הפושר) ברורה - תפקידו להיות הילד הרע של ברזיל.
הוא מתקל בחריפות, מעצבן את שחקני היריבה ואם צריך - גם בועט ממטר וחצי טיל אל עבר ראשו של המאמן היריבה (כפי שעשה לקרלוס קירוש). הוא הראשון להגיע לזירתו של כל ויכוח, זה שדואג לשמור על המשחק חם. גם כשלא צריך.
כל קבוצה ששואפת לזכות בתארים צריכה שחקן כזה, אחד שיגן על הכוכבים שלו, אבל מול פורטוגל, מלו עבר את הגבול. דונגה זיהה שהפיטבול שלו נתן לכעס להשתלט עליו, והוציא אותו לפני שיספוג צהוב שני ויחמיץ את שמינית הגמר. זה מראה שמאמן ברזיל לומד תוך כדי תנועה, זו הרי הטעות שקרתה לו עם קאקה במשחק מול חוף השנהב.
אני מרחם על חבריו להתקפה של כריסטיאנו רונאלדו. הם מעריצים אותו ומחפשים לתת לו את הכדור בכל הזדמנות. מיד לאחר מכן הם מתחילים תנועה לשטח פנוי על מנת ליהנות מאחת ממסירות האומן שלו, אבל אלו, כמו המשיח, לא באות. כוכב ריאל מדריד מעדיף לבעוט מקו האורך, על פני ניסיון לחפש את חבריו לנבחרת.
סביר להניח ששני המאמנים יהיו מרוצים מהתוצאה, אבל אחד מהם (כנראה קירוש) יקבל בשלב הבא את ספרד. כשזה יקרה, אולי הוא יצטער על אובדן ההזדמנות להימנע מהמפגש עם אלופת אירופה. תמיד אומרים שבכדורגל מי שלא מבקיע סופג, השאלה היא האם את העונש תשלם אחת מהשתיים במשחק הבא שלה?