מתי יש לומר "למחרתו" בברכת ראש חודש?

None

שאלה:

 

מתי אומרים "למחרתו" בברכת החודש; כאשר מברכים את החודש וישנם שני ימי ראש חודש, אומרים ראש חודש X יהיה ביום...וביום... מתי אומרים "ולמחרתו" ומתי אין אומרים "ולמחרתו"? והאם יש לזה סימוכין בהלכה? בברכה (תשובה: משה הכהן)

 

תשובה:

 

משה שלום וברכה,

 

ברכת החודש נאמרת בשבת שקודם ראש חודש, אחר קריאת ההפטרה. המנהג הוא שהשליח צבור מכריז ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש הבא, ואם יהיה יום אחד או שני ימים. מנהג זה יסודו בתקנת ראשונים. ויש שהביאו מקור לכך מדבר' יוסי: "מימי לא התפללתי מוסף כל זמן שלא ידעתי אימתי ראש חודש" (תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פ"ה ה"ג), כלומר, שלא התפלל מוסף בשבת שלפניו כשלא ידע באיזה יום יהיה ראש חודש.

 

עניינו של מנהג זה הוא כדי שידע כל אדם מתי ראש חודש, שבימות החול פעמים בני אדם טרודים במלאכתם ואינם באים לבית הכנסת והדבר משתקע ביניהם, ועל ידי ההכרזה ידע להיזהר בו ובתלוי בו. (ע"פ אנציקלופדיה תלמודית כרך ד)

 

וכך נוהגים אותו: "הש"ץ לוקח את ספר התורה בידו ומכריז: ראש חודש פלוני יהיה

ביום פלוני. אם חל ראש חודש בשבת מוסיף: הבא עלינו לטובה. חל ראש חודש בשבת וביום א' אומר: ביום השבת הבא עלינו לטובה ולמחרתו ביום הראשון. או: ביום הששי ולמחרתו ביום השבת הבא עלינו לטובה. חל ראש חודש ביום ראשון בלבד אומר: ראש חודש פלוני יהיה למחר ביום הראשון". לשני ימי ראש חדש מכריז: רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ... יִהְיֶה בַּיוֹם ה... וּבַיּוֹם ה... ". (מתוך מכון מורשת אשכנז)

 

מלשון זו משמע, שהביטוי "ולמחרתו" נאמר כאשר אחד הימים הוא שבת. (בין אם הוא היום הראשון או השני), ואילו בשני ימי ראש חודש ושבת אינו אחד מהם, אין אומרים "ולמחרתו".

 

כנראה, שהדבר בא להדגיש את חשיבותו של יום השבת. אולם, דיוק זה לא מצאתי בספרי הפוסקים, וכנראה שרבים אין מדקדקים בכך. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)