ביג טקאשי

השבוע נפתחת בסינמטקים רטרוספקטיבה לטקאשי קיטאנו שכוללת את כל שמונת סרטיו

שמו של טאקשי קיטאנו נקשר בתודעת צופה הסרטים הישראלי עם יצירת המופת "זיקוקין די-נור", שקטפה את פרס "אריה הזהב" בפסטיבל ונציה 98', ועם "קיקוז'ירו" המקסים. ואולם, באי פסטיבלי הסרטים הבינלאומיים מכירים בגאוניותו של הבמאי היפני הנפלא הזה כבר קרוב לעשור, למעשה, מאז יצר את סרטו הראשון והמרשים, "שוטר אלים" ב-1989.

ביפן עצמה קיטאנו הוא קונצרן תקשורת של איש אחד. מעבר לכתיבה, בימוי, הפקה ועריכה של סרטיו, קיטאנו הוא אישיות טלוויזיונית פופולארית, שבתקופה מסויימת הריץ בו-זמנית תשע תוכניות שונות, מ"פופוליטיקה" נוסח ארץ השמש העולה, וכלה בקומדיות מוטרפות. חוץ מזה, הוא גם שחקן שמופיע במרבית סרטיו כמו גם אצל אחרים ("חג שמח מיסטר לורנס", "ג'וני נמוניק", ולאחרונה "טאבו"), וצייר מוכשר, שציוריו מרהיבי העין שזורים בסרטיו. השבוע, משום מה ללא המולת יחסי ציבור, נפתחת בסינמטקים רטרוספקטיבה מלאה שתכלול את כל שמונת סרטיו (האחרון שבהם, "האח", נרכש להפצה בארץ).

הוא נולד בטוקיו ב-18 בינואר 1948, ונטש את לימודי ההנדסה (אליהם נרשם בעצת אמו) לטובת עבודות מזדמנות, בין היתר כקופאי במועדון חשפנות. שם, בין מופע סטריפטיז אחד למשנהו, החל את הקריירה שלו כסטנדאפיסט. הוא צירף אליו חבר, ויחד נודעו השניים – שהמופעים המשותפים שלהם זכו להצלחה עצומה – בכינוי "שני הביטים" (קיטאנו עצמו זוכה לקרדיט "ביט טאקשי" בכותרות הסרטים שהוא משחק בהם).

מ-1980 החלה משגשגת גם הקריירה הטלוויזיונית של קיטאנו, כמנחה, קומיקאי ומה לא, וכשנתיים לאחר מכן מעניק לו נגיסה אושימה את הסיפתח שלו בעולם הקולנוע – תפקיד הסמל ב"חג שמח מר לורנס". על הסט של אחד מסרטיו הבאים כשחקן הוא מסתכסך עם הבמאי, וכתוצאה מקבל את ההזדמנות לביים את הסרט בעצמו. מכאן עושה קיטאנו את דרכו במהירות עד למעמד של אחד מבכירי יוצרי הסרטים הפועלים בעולם כיום, שסגנונו הקולנועי נע ביעילות מסרטי פשע ברוטאליים, ולעיתים גם ליריים, ועד לדרמות סנטימנטליות וקומדיות מלבבות.

 

הסרטים שיוצגו (לפי סדר יצירתם): "שוטר אלים", "נקודת רתיחה", "סצינה על הים", "סונאטין", "צריכים משהו?", "הנערים חוזרים", "זיקוקין די-נור" ו"קיקוז'ירו".