מהתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עולה, כי בכמה מקרים "יצרו" הנתבעים תיקי תביעה פיקטיביים, לפיהם אירעו נזקים במקומות שונים ברחבי הארץ, בעוד שנזקים כאלו כלל לא אירעו.
לטענת הפרקליטות, יצחק ואסל נהג לרשום קרובי משפחה ומכרים שלו ושל אשתו כניזוקים, לעיתים באמצעות מספרי תעודת זהות פיקטיביים, כשאלו כלל לא נפגעו. הוא מסר בין היתר את מספרי חשבונות הבנק שלהם.
על סמך תיקי התביעה הכוזבים, שאותם "המציא" - נטען בתביעה - הועברו לחשבונות הבנק של קרוביו ומכריו למעלה מעשרה מיליון שקלים, ששוויים משוערך כיום ב-21 מיליון שקלים. לטענת הפרקליטות, במעשי מרמה אלו גרמו השניים לכך שהמדינה שילמה סכומי עתק, שלא היה מקום שתשלם ואף טוענת כי השניים ביצעו כלפיה עוולה של גזל.