המערכה:
הולנד וספרד בגמר. לשתיהן חיבה לבירה וכשרון לכדורגל, אבל מה עם האוכל?
מהצד ההולנדי ניצבים 11 שחקנים חזקים: גבינת גאודה, פופ-פריטס (פנקייק קטנטנים עם חמאה רכה), סטרופ-וופלס (ופלים דקיקים עם מרכז של טופי קרמל), הרינג כבוש, קופי שופס וליקוריץ. הרי-סט-פל האינדונזי והרוטי הסורינאמי (שהגיעו ממושבות הולנדיות), ספקולאס וכמובן, צ'יפס בליווי מיונז משובח.
בצד הספרדי מככבים שחקנים חזקים לא פחות: בחזית טאפאס ופינצ'וס, גספאצ'ו, מנצ'גו וצ'ורוס. פאייה, טורטייה, סנגרייה וקאווה, חאמון ופטאטאס בראוואס נותנים רוח גבית. אבל זה לא הכל. הספרדים הם גם אלה שהביאו לעולם החדש חומרי גלם כמו תירס, קקאו, עגבניות ותפוחי אדמה. אמנם סיפור האהבה בין העולם החדש לתפוח האדמה התחיל ברגל שמאל ולקחו לו כמה מאות שנים של היכרות, אבל היום כל מדינה באירופה מתפארת בתבשילי נחמה של תפוחי אדמה עם משהו טוב לטבול. להולנד יש צ'יפס, לספרד - פאטאטס בראוואס, וזירת הקרב היא על הרוטב, ראש בראש.

הנבחרת ההולנדית (מימין) מול הספרדית (צילום: נעמי אבליוביץ')
המגרש:
הבסיס הנייטרלי, המגרש עליו ישחקו המטבלים הלאומיים הוא גרסת ביניים, בין הפטאט ההולנדי והפאטאטס בראוואס הספרדי: קוביות תפוחי אדמה שעוברות בישול מהיר וצלייה בשמן זית כך שמבחוץ הן זהובות ופריכות ומבפנים רכות ונימוחות.
מהצד הספרדי:
המיונז הספרדי, אליאולי, הוא רוטב שמורכב משום ושמן. את הביצה מוסיפים כדי לעזור בערבוב הרכיבים אבל האיולי הקלאסי מכיל רק שום ושמן (ומכאן שמו alI I oli , "שום ושמן"). שימו בצד את המיונז התעשייתי, והצטיידו במכתש ועלי וטיפ טיפונת זמן פנוי, גג 20 דקות. התוצאה שווה את ההשקעה.
מהצד ההולנדי:
הצ'יפס בהולנד - רצועות עבות של תפוחי האדמה שעוברות טיגון כפול - הוא בכלל בלגי, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא הפך חלק מהזהות המקומית. הפטאט מוגש בקונוס מנייר ונמכר במטגנות מתמחות עם אפשרות למגוון רטבים סמיכים מעל. יש קטשופ שגרתי ורוטב קארי או מיונז מקומי, אבל שום דבר לא משתווה לרוטב הבוטנים שעשה את כל הדרך מאינדונזיה להולנד. הרוטב מגלם בתוכו את כל מה שחמאת הבוטנים רוצה להיות ולא יודעת איך. אני עשיתי את הרוטב מבוטנים קלויים אבל אפשר לקצר את התהליך ולהשתמש בחמאת בוטנים, בתנאי שהיא משובחת וללא תוספים, רק בוטנים.

(צילום: נעמי אבליוביץ')
עכשיו, כשהמגרש מוכן, המשחק יכול להתחיל - ושהמטבח הטוב ינצח.
מגישים לצד אחד או כל המטבלים הבאים וכמובן, בירה טובה.
המרכיבים:
2 ק''ג תפוח אדמה, מזן דזירה
שמן זית
עלי רוזמרין
מלח ים, לפי הטעם
פלפל גרוס טרי, לפי הטעם
אופן ההכנה:
2 שיני שום
2 חלמונים מביצים טריות
250 מ"ל שמן זית מעולה
250 מ"ל שמן חמניות לא מזוכך
מלח ים
מעט מיץ מלימון סחוט טרי
אופן ההכנה:

(צילום: נעמי אבליוביץ')
המרכיבים:
2 כוסות בוטנים קלופים וקלויים
3 כפות שמן צמחי (חמניות, תירס)
4 בצלצלי שאלוט, קצוצים דק
2 שיני שום, קצוצות דק
2-4 פלפלי צ'ילי חריף, מגולען וקצוץ דק (תלוי כמה אוהבים חריף)
פיסת ג'ינג'ר באורך 2 ס"מ, מקולף וקצוץ דק
מלח ים, לפי הטעם
1 כפית סוכר חום
שתי כפות רוטב סויה
2 כוסות מים
1 ליים, סחוט טרי
אופן ההכנה:
(צילום: נעמי אבליוביץ')
נייטרלים? השופט אנגלי, וכמוהו גם פיש אנד צ'יפס.
המאכל הכי אנגלי, דג וצ'יפס מטוגנים בשמן עמוק ועטופים בנייר עיתון מקומט של יום אתמול, הוא בעיקר משהו שאוכלים בשעת לילה מאוחרת, אחרי שהפאב כבר נסגר וצריך משהו לספוג את כמויות האלכוהול שבדם לפני שחוזרים הביתה. מי שנמצא בגילופין אולי לא שם לב, אבל שלא כמו הגרסה ההולנדית, הצ'יפס האנגלי לא מצליח להתרומם מעבר לרצועות חיוורות, מידלדלות וספוגות שמן. סוד המנה הוא חומץ, והרבה: הצ'יפס והדג ספוגי שמן וחומץ לתת ולידם מלפפון כבוש בחומץ וביצה כבושה בחומץ אף היא.
השריית הבצלצלים בחומץ גורמת להם להתרכך ולאבד מהחריפות כך שנשארות טבעות פריכות וחמצמצות.
המרכיבים:
1 בצל אדום או 4 בצלצלי שאלוט, פרוסים דק
1/2 כוס + 2 כפות חומץ סיידר תפוחים
2 כפיות מלח
1/4 1 כפיות סוכר
2 כפיות אבקת חרדל (לא חובה)
אופן ההכנה:

(צילום: נעמי אבליוביץ')