מדוע נהגים הסובלים מהפרעות קשב מסוכנים?

הם עלולים לא לשים לב לתמרורים ולהולכי רגל, להיכנס במהלך הנסיעה לאי שקט לאחר ששכחו לאיזו כתובת רצו להגיע ולפעמים אף מחליטים להשתמש ב"פתרון יצירתי" שמסכן את עצמם ואת הנהגים האחרים. 65% מהמעורבים בתאונות קטלניות סובלים מהפרעות קשב וריכוז. המרפאה בעיסוק שרון מור מסבירה מדוע הן עלולות לשבש את מהלך הנהיגה התקין ולגרום לאסון

בשנת 2001, בשעת לילה, התנגש נהג בן 64 בעץ ונהרג. הוא דיבר קודם לכן עם משפחתו ואמר כי הוא עייף וכי שתה מעט. הסיפור לא היה זוכה לכותרת בעיתון המקומי אלמלא היה זה אחיו התאום של ד"ר ראסל ברקלי, חוקר ידוע בנושאי הפרעות קשב וריכוז והקשר שבינן ובין תאונות דרכים. התאונה גרמה לברקלי לפרסם מאמר נוסף בנושא, הפעם לזכר אחיו, שסבל מהפרעות קשב וריכוז (ADD). ברקלי סיפר במאמר כי אחיו התקשה להתמיד בעבודה, לעיתים דיבר יותר מידי ובאופן אסוציאטיבי והתקשה להתמקד ולפתור בעיות, חלק מהסימנים שחווים אנשים הסובלים מבעיות קשב וריכוז.

 

על פי מחקרים אחרונים בתחום כ-20% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת הפרעות קשב וריכוז והם מעורבים ב-65% מהתאונות הקטלניות. הם גם גורמים נזק כלכלי גבוה מאוד, עד פי שלושה מנהגים ללא ההפרעה.

 

מאפייני הפרעת הקשב והריכוז והשפעתם על הנהיגה

הפרעת קשב וריכוז מורכבת משלושה מאפיינים: מוסחות, אימפולסיביות והיפראקטיביות, כאשר ישנם גם תת סוגים של ההפרעה. מדובר בתופעה היוצרת קשיים בתחומי חיים שונים, ביניהם הרגשי, החברתי והלימודי. הליקוי מתבטא גם בקשיי שליטה עצמית ובקשיי ויסות תנועה, המתבטאים לעיתים בפעילות יתר (היפראקטיביות), אך יכולה להיות גם הפרעת קשב וריכוז שאינה מלווה בהיפראקטיביות. בנוסף, קיים קושי בשליטה בדחפים, שבא לידי ביטוי באימפולסיביות.

 

לצד קשיים בריכוז, בזיכרון ובלמידה יש לסובלים מהתופעה גם קושי בדחיית סיפוקים, קושי להתמיד בקשב, קושי בשליטה על דחפים, עשיית קיצורים בפעילות, לקיחת סיכונים רבים מדי, חשיבה אימפולסיבית, קושי במילוי הוראות, חוסר עקביות בביצוע עבודה, תבניות התנהגות לא מאורגנת, תכנון וארגון גרועים, קושי למלא תפקידים ושכיחות רבה של כישלון בבית הספר ובהשתלבות בחיים. מרבית ההפרעות הללו משליכות על חיי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אולם הן קיימות גם במתבגרים ומבוגרים.

 

מה הקשר של כל אלו לנהיגה? אצל כל אחד מאיתנו ישנם כמה סוגי קשב, כאשר בעיה באחד או יותר מהם עלולה לפגוע ביכולת הנהיגה:

 

• קשב מתמשך: קשב מתמשך הוא היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן, תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע, כאשר אם לא צריך להגיב בזמן שפועלים המערכת יוצרת "התנתקות" מהמטלה. קיים מגוון רחב של מצבים מסוג זה בנהיגה: בעת נסיעה בכביש ישר בתנועה דלילה, בנסיעת לילה בכבישים בינעירוניים, בעת נהיגה עם גירוי הגורם ל"נעילת קשב", כגון מוזיקה בעלת מקצב מסוים.

 

• קשב סלקטיבי: קשב סלקטיבי הוא היכולת למקד קשב במידע רלוונטי, חזותי או שמיעתי, תוך התעלמות מגירויים מסיחים. פעילות תקינה של מערכת הקשב הסלקטיבי מאפשרת התמקדות במידע רלוונטי גם כאשר הוא אינו אטרקטיבי או כאשר הוא מובלע על רקע של מסיחים בולטים, פתאומיים, רועשים או מעניינים במיוחד. ליקוי במערכת זו גורם למצב בו מיקוד הקשב מושפע פחות מכוונות הפרט ויותר ממאפייני הסביבה. דוגמאות מזמן הנהיגה: הנהג עד להתרחשות בנתיב השני ומאבד שליטה על רכבו או בולם בפתאומיות, משהו מתרחש על המדרכה ותשומת לב הנהג מופנית לשם והוא מטה את הרכב לכיוון ההתרחשות.

 

• הכוונת קשב: הכוונת קשב זו היכולת להפעיל מנגנון המאפשר הפניית קשב למיקום מסוים בשדה החזותי, ניתוק, והעברת הקשב למיקום חדש. ליקוי במערכת זו יוצר מצב בו הקשב מופנה למיקום שאינו המיקום המדויק של גירוי המטרה, ולכן רמת העיבוד של גירוי המטרה נפגעת. אם הנהג אינו מסוגל לעקוב באורח פעיל ושוטף אחר הגירויים המשתנים בעת הנהיגה (ונוסף על כך שולי שדות הראייה משתנים בעת נהיגה) הרי שהוא מועד לפורענות יותר מנהג שתפקודי הכוונת הקשב שלו תקינים. נוסף על כך, אצל מי שסובל מלקויות של קשב וריכוז היכולת להגיב לגירוי איטית יותר ולכן גם כשהוא מבחין בשינוי בטווח שדות הראייה, הרי שתגובתו איטית יותר ופחות ממוקדת לגרייה.

 

• בקרת קשב: בקרת קשב זו מערכת בקרת-על המפקחת על כל המערכות הקשביות האחרות. מערכת זו אחראית על היכולת לארגן, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, על היכולת להשתמש בפידבק פנימי וחיצוני ועל היכולת להתמודד עם מצבים בהם יש תחרות בין תגובות. ליקוי במערכת זו ישפיע על מגוון רחב של פעילויות, ובמיוחד על השליטה בקשב וברכב. כתוצאה מכך עלולים להיווצר קשיים בארגון ובבחירת אסטרטגיה מתאימה לנסיבות. ליקוי במערכת בקרת הקשב יגרום לקשיים בהחלטה על מעבר בין מצבי מיקוד, חלוקה ופיזור קשב ושינוי כמות המשאבים המוקצים לפעילויות שונות בהתאם לתנאי המצב. בנהיגה, שבה יש שינוי גירויים תמידי המצריך הסתגלות, עיבוד ותגובה אוטומטית, הנהג בעל הפרעות הקשב זקוק לגיוס משאבים מיוחדים על מנת לעמוד באופן שוטף ורציף במטלה.

תזוזה בלתי פוסקת בכיסא עלולה להוביל לחוסר שליטה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

קשיים בתפקודים ניהוליים: עלולים לגרום לאסון בנהיגה

לצד הקשיים בתפקודים הניהוליים, עולים אצל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז גם קשיים בשליטה בדחפים. הדבר מתבטא בהתנהגות אימפולסיבית, עשיית קיצורים בפעילות, לקיחת סיכונים רבים מדי, תבניות התנהגות לא מאורגנת ועוד. הם משפיעים על הנהיגה בצורות הבאות:

 

• חוסר קשב: חוסר קשב בא לידי ביטוי בכך שהנהג לא שם לב לתמרור "עצור", להולכי רגל בצד הכביש או לשינוי במהירות התנועה, שלושה מצבים שמובילים לתאונות קשות. בנוסף, חוסר הקשב עלול להיות בעוכריו של הסובל מהפרעת קשב כאשר הוא אינו מגיב לגירוי השמיעתי בסביבתו או כשהוא נראה כאילו הוא אינו ממוקד בדברי הסובבים אותו. נקודה זו עלולה להיות בעוכריו במהלך לימודי הנהיגה או כאשר שוטר עוצר אותו והוא אינו מגיב באופן ענייני לנאמר אליו. במקרים כגון אלו הוא עלול לעורר כעס אצל המדבר או לגרור תגובות בלתי נעימות, שעלולות להתפתח לעימות.

 

• הימנעות ממאמץ מנטלי ממושך: הנהיגה מהווה לעיתים קרובות מאמץ מנטלי ממושך, ומי שנמנע מכך עלול למצוא את עצמו משלים בקושי משימה כמו נהיגה למרחק ארוך.

 

• אובדן חפצים: אובדן חפצים הוא אחת מהבעיות שעלולות להיות בעוכריו של הנהג הסובל מבעיות קשב וריכוז. הוא עלול שלא למצוא את מפתחות רכבו או להשאירם במקום גלוי ובכך להסתכן בגניבת הרכב. הוא גם עלול לצאת לדרך ללא רישיונותיו או לאבד אותם כאשר הוא מגיע למחוז חפצו. השכחה עלולה להיות בעוכריו לא רק באובדן החפצים אלא גם במקרים שבהם הוא יוצא לדרך אך במהלכה שוכח את הכתובת המבוקשת או לא זוכר לקחת את החפצים להם הוא נדרש כאשר הוא מגיע למחוז חפצו. כל אלו גורמים לכך שהנהג מרגיש מתוסכל וחסר אונים, אי השקט שלו גובר והוא עלול להיכנס למצב של מצוקה.

 

• אי שקט: כאשר נהג מזיז את רגליו ללא הפסקה או זז בכיסאו הוא מסתכן באי שליטה על הרכב. תחושת אי השקט ששולטת בנהג תסיט אותו לחפש גרייה שונה מאשר הנהיגה והוא עלול להפתיע את הנהגים האחרים בשל התפרצות לנתיבים אחרים, אי עצירה בתמרורי עצור או במעברי חצייה.

 

• מעבר מנושא לנושא ודיבור מתמיד: מעבר מנושא לנושא ודיבור מתמיד לא מקלים על פעולת הנהיגה. הם מאלצים את הנהג להתמודד בכמה זירות בו זמנית, וספק אם נהג הסובל מהפרעות קשב ולכן מתקשה בפעילות רציפה מפיק מהם תועלת. נהג שכזה עלול לעבור מנושא לנושא תוך כדי פעולת הנהיגה ולא לשים לב לנושא המרכזי, כלומר לנהיגה עצמה.

 

• אסוציאטיביות ופתרון בעיות יצירתי: אסוציאטיביות ופתרון בעיות יצירתי עלולים להוביל את הנהג לאירועים חריגים. כך, למשל, יכול הנהג הסובל מהפרעת קשב לנסות ו"לגוון" את נתיב הנסיעה. הוא עלול לחשוב: "הנתיב חסום בגלל עבודות בכביש? אולי אפשר לקצר תהליכים על ידי ירידה לשוליים". מצב שכזה מסכן, כמובן, את הנהג והנוסעים שעימו ואת הולכי הרגל והנוסעים באופניים שעלולים להיקלע לאיזור. אסוציאטיביות תבוא לידי ביטוי בשינויים בתדירות גבוהה בכיווני הנסיעה ובכך שהנהג נזכר במהלך הנסיעה בכך שעליו לעשות דבר נוסף, כמו סידורים הקשורים לבית או לעבודה.

 

דוגמאות אלו מספיקות כדי להבין עד כמה הפרעות קשב וריכוז לא רק משבשות מהלך חיים אלא גם מהלך הנהיגה התקין ועלולות להסתיים באסון.

 

הכותבת היא מרפאה בעיסוק, דוקטורנטית (BOT, MAH), "מאוחדת"