על מנת להבין את אופן תפקוד העין כמערכת אופטית ניתן לדמות אותה למצלמה. את תפקיד העדשה הטבעית של העין ממלאת עדשת המצלמה, בכך שהיא מאפשרת להתמקד בעצמים קרובים או רחוקים. בנוסף, דרכה עוברת התמונה לחלק האחורי של העין, הרשתית, הממלאת את תפקיד הפילם של המצלמה.
כאשר אדם סובל ממחלת הקטרקט (ירוד) מתפתחת עכירות בעדשה הטבעית, הגורמת להפרעה בראייה ומפחיתה
את היכולת להתמקד על עצמים שונים. אם נדמה זאת למצלמה ניתן לומר כי ישנם אדים על העדשה שלא מאפשרים לנו לבצע פוקוס כדי לראות את התמונה בצורה ברורה.
את הבעיה ניתן לפתור כיום באמצעות ניתוח קטרקט. במהלך הניתוח מחליפים את העדשה הטבעית של העין, שהפכה להיות עכורה, בעדשה מלאכותית תוך עינית שקופה, המאפשרת לחזור ולראות בבהירות. בעבר העדשה המלאכותית המושתלת אפשרה ראייה ללא משקפיים לטווח אחד בלבד (קרוב או רחוק) ולכן לאחר הניתוח המטופלים נזקקו למשקפיים על מנת לראות למרחקים שונים.
אך כיום למטופלים הזקוקים לניתוח קטרקט ישנן אופציות חדשות. בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש פיתוחים חדישים של שתלי עדשות תוך עיניות. אותם שתלים, הנקראים עדשות פרימיום, מאפשרים ברוב המקרים ראיה לכל הטווחים, ללא צורך במשקפיים.

ההליך הניתוחי זהה לניתוח קטרקט שיגרתי מבחינת הטכנולוגיה הדייקנית והמתקדמת בה משתמשים. ניתוח הוצאת ירוד בשיטה העדכנית ביותר נעשה באמצעות שימוש במכשיר הנקרא PHACO. המכשיר מאפשר, באמצעות גלי סונר (Ultrasound), לרסק את גרעין הקטרקט תוך כדי שאיבת החלקיקים מהעין. הניתוח נעשה דרך פתחים קטנים בעין (בקוטר של כשני מ"מ). בשלב האחרון, לאחר הוצאת העדשה הטבעית, משתילים עדשה מלאכותית שקופה, תוך עינית, שהותאמה מבעוד מועד לצרכיו של המטופל.
כאמור, השתלת עדשות פרימיום, לעומת עדשות "רגילות", מאפשרת, במרבית המקרים, ראייה גם לרחוק וגם לקרוב ללא משקפיים, כלומר, עדשות אלה מאפשרות להשיג תוצאות אופטימליות לאחר הניתוח, מבחינת הראייה.
עדשות פרימיום הן שתלי עדשה חדישים, בטכנולוגית היי-טק, המאפשרים ראיה מולטי-פוקלית.
בזמן שאנו מבצעים פעולות יומיומיות, כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה או עבודה מול מסך המחשב, העיניים שלנו משנות את מיקוד הראייה בכל רגע על עצמים הנמצאים במרחקים שונים. היכולת לשנות במהרה את מיקוד הראייה נקראת אקומודציה. ככל שאנו מתבגרים היכולת לעשות אקומודציה פוחתת ולכן אנו הופכים תלויים במשקפיי קריאה או במשקפיים בי-פוקליות.
שתלי עדשות מולטי-פוקליות עוצבו על מנת לאפשר איכות ראייה טובה לקרוב ולמרחוק על ידי שימוש בטכנולוגיה המשפרת את הטווח הדינמי של התמונה המתקבלת. טכנולוגיה דומה מיושמת מזה שנים בשימוש במיקרוסקופים וטלסקופים על מנת לשפר את איכות התמונה. הטכנולוגיה מיועדת לשימוש בשתלי עדשות תוך עיניות.

בסובלים מקטרקט מתפתחת עכירות בעדשה הטבעית (צילום: index open)
ישנם סוגים רבים של עדשות פרימיום וכל סוג מותאם למטופל באופן אישי. אחת הנקודות החשובות ביותר כשבוחרים עדשה למטופל המיועד לניתוח קטרקט היא תיאום הציפיות עימו לגבי תוצאות הניתוח.
בשנים הקרובות צפויה התקדמות מהירה בפיתוח עדשות חדשות, אשר יתנו למנתחים ולמטופליהם אופציות רבות. בין סוגי העדשות החדשות ישנן עדשות מולטי-פוקליות, עדשות אקומודטיביות (accommodation lenses) ועדשות אקומודטיביות דו-אופטיות (dual-optic accommodating lenses). לכל סוג של עדשת פרימיום יש מאפיינים שונים שמתאימים לצרכים שונים.
עדשות הפרימיום אינן מתאימות למטופלים הסובלים ממחלות עיניות אחרות, כגון גלאוקומה, רטינופתיה סכאתית או ניוון רשתית. כמו כן, מטופלים בעלי צילינדר משמעותי (אסטיגמציה) אינם מועמדים מתאימים להשתלת עדשות מולטי-פוקליות, אך ניתן להציע להם עדשות המאפשרות את תיקון הצלינידר. עדשות אלה נקראות עדשות טוריות (Toric Intraocular lenses).
עדשות הפרימיום אינן כלולות בסל הבריאות ולכן על המטופל לקחת בחשבון את דרך המימון כחלק משיקוליו לפני ביצוע הניתוח.
הכותבת היא רופאת עיניים מנתחת ב"מאוחדת", מנהלת שירות גלאוקומה בבית החולים אסף הרופא ומנתחת בכירה בבית החולים עין טל