על שמשון ודלילה

"כשגררו אותו למקדשם של הפלישתים, מלא מפה לפה/ הפיל את הבית על יושביו, וכך שלח את אויביו". שיר של סטיבן דובינס בתרגומו של משה דור

הליריקה האישית נגד טובת הכלל

לֹא לְמִין פָּשׁוּט הִתְאַוָּה שִׁמְשׁוֹן,

אוֹ לֹא רַק, כִּי אִם לִפְרֹק מֵעָלָיו אֶת מַשָּׂא הָאֵל.

קָשֶׁה לִהְיוֹת חַיָּל כָּל יוֹם, טוֹבֵחַ

אֶת הָעַכּוּ"ם לְמַעַן מַצְבִּיא נֶעֱלָם כְּשֶׁנַּפְשְׁךָ

 

יוֹצֵאת לְהִתְחַמֵּק אַחֲרֵי הַקְּרָב וּלְטַיֵּט

שׁוּרוֹת לִירִיּוֹת שֶׁל חֲגִיגָה אוֹ קוּבְלָנָה אִישִׁית.

יוֹצֵא מִזֶּה שֶׁכַּאֲשֶׁר דְּלִילָה הוֹפִיעָה עִם סְבַךְ

שַׂעֲרָהּ הַשָּׁחוֹר, כִּמְעַט פּוֹרֶצֶת מִתּוֹךְ לְבוּשָׁהּ,

 

וְאָמְרָה, קַלֵּף לִי עֵנָב, שָׁכַח שִׁמְשׁוֹן

אֶת הַמַּטְבֵּחַ וְנָפַל קָרְבָּן לְטִבְעוֹ

הַיּוֹצֵר. אֲשֶׁר לֵאלֹהִים וּלְעַמּוֹ הַנִּבְחָר

נִבְצַר מֵהֶם לְהִתְחָרוֹת עִם אֳמָּנוּת הַמִּתְגַּלֶּמֶת

 

בִּמְמַד אִישִׁי בְּמִבְנֶה-גּוּף כָּל כָּךְ הֵרוֹאִי. שִׁמְשׁוֹן

טִפֵּס עֲלֶיהָ כְּטַפֵּס כַּבַּאי עַל סֻלָּם, עַד שֶׁתַּשׁ כֹּחוֹ

וְהִתְמוֹטֵט לְנִבְכֵי הַתַּרְדֵּמָה. אוֹ אָז, בְּנַמְנְמוֹ,

גֻּלַּח שַׂעֲרוֹ הַמְכֻשָּׁף וְעֵינָיו נֻקְּרוּ מִתּוֹשַׁבְתָּן.

 

אוּלַי הָעוֹלָם חָוָה יְקִיצוֹת גְּרוּעוֹת יוֹתֵר-

הַגְּבֶרֶת לוֹט הָפְכָה לִנְצִיב מֶלַח, אָדָם

גֹּרַשׁ מִגַּן הָעֵדֶן-אַךְ מִבְּחִינַת שִׁמְשׁוֹן

נִשְׁכַּח הֵסַח-הַדַּעַת הַחוּשָׁנִי שֶׁל דְּלִילָה,

 

וְהוּא נִסְחַף רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמוֹ מַחֲשָׁבוֹתָיו הָאֲפֵלוֹת-

אוֹתָן יְבָבוֹת פְּנִימִיּוֹת שֶׁל מַה שֶּׁיִּתָּכֵן הָיָה שֶׁיִּקְּרֶה

הַמִּתְקַבְּלוֹת כְּפִילוֹסוֹפְיָה. וַדַּאי, מִיָּד כְּשֶׁצִּמֵּחַ שַׂעֲרוֹ

שֵׁנִית, נִתְּנָה לוֹ לְשִׁמְשׁוֹן הִזְדַּמְנוּת נוֹסֶפֵת.

 

כְּשֶׁגָּרְרוּ אוֹתוֹ לְמִקְדָּשָׁם שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים, מָלֵא מִפֶּה לְפֶה,

הִפִּיל אֶת הַבַּיִת עַל יוֹשְׁבָיו, וְכָךְ שִׁלַּח אֶת אוֹיְבָיו

אֶל גְּמוּלָם, וְגַם אֶת דְּלִילָה בְּתוֹכָם, אוֹתוֹ

גּוּף יָפֶה, שֶׁשֻּׁגַּר לְמַה שֶּׁבְּעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי עַמָּהּ

 

נֶחֱשַׁב לְגַן עֲדָנֵיהֶם, שֶׁכֵּן הִיא עָשְׂתָה אֶת מֵיטָבָהּ,

הָיְתָה גִּבּוֹרָה מִנְּקֻדַּת-רְאוּת זוֹ אוֹ אַחֶרֶת. חִשְּׁבוּ אֵפוֹא

עַל דְּלִילָה כְּעַל הָאַמָּנִית וְעַל שִׁמְשׁוֹן כְּעַל סְתָם מוֹשֵׁךְ בְּעֵט,

הוֹאִיל וְכַאֲשֶׁר שִׁרְבֵּט אֶת הַלִּירִיקָה הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ, קוֹשֵׁר

 

כְּתָרִים לְכָל שַׂעֲרַת עֶרְוָה שֶׁלָּהּ וּמַכְרִיז עַל פְּגָמֵי נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ

דְּלִילַה הִקְדִּישָׁה אֶת עֲבוֹדָתָהּ לְטוֹבַת הַכְּלָל, וּבְהַקְרִיבָהּ אֶת

גּוּפָהּ לְאוֹתוֹ בִּרְיוֹן עָקוּב מִדָּם, כָּתְבָה אֶפּוֹסִים,

חָצְבָה אַנְדַּרְטָאוֹת צִבּוּרִיּוֹת, נִגְּנָה אֶת שִׁמְשׁוֹן כְּנַגֵּן סִימְפוֹנְיָה.

 

תרגם מאנגלית משה דור

 

משה דור מוסיף: סְטִיבֶן דוֹבִּינְס נולד ב-1941 בניו ג'רזי לאביו כהן-הדת וקיבל את התואר "מוסמך" מהמחלקה לכתיבה יוצרת של אוניברסיטת איובה. לאחר ששימש כתב עיתון במשך שנים מספר החל ללמד ספרות וכתיבה יוצרת במיכללות ואוניברסיטאות שונות.

 

עמיתו תומאס לאקס קרא לו "אחד מהמעולים במשוררים הכותבים כיום באמריקה" ולשירתו יצאו מוניטין על ההומור, ההפתעה, האבסורד והפראות המשמשים בה בערבוביה. בה בעת התפרסם דובינס בספרי הבלשים המצויינים שלו שגם תורגמו לכמה וכמה לשונות. כיום הוא מתגורר עם משפחתו בבוסטון שבמדינת מאסאצ'וסטס בצפון מזרח ארה"ב.