כיתה א': מה צריך לבדוק כדי לדעת שהילד מוכן?

מוכנות ובשלות. אלו צמד המילים שחשוב שתכירו אם יש לכם ילד שעולה לכיתה א'. המרפאה בעיסוק שרון מור מסבירה מה ההבדל בין השתיים, כיצד ניתן לדעת כי הילד אכן בשל ומוכן למעבר ומה אפשר לעשות כדי להקל עליו

בעוד כחודש יתרחש, עבור ילדים רבים, אחד המעברים המשמעותיים ביותר בחייהם: המעבר מהגן לכיתה א'. אבל לא רק הילדים מתרגשים לקראת המאורע. אצל כל הורה ששולח את ילדו בפעם הראשונה לבית הספר יש "פרפרים בבטן". הוא תוהה כיצד הילד יסתדר? האם הוא יעמוד בלחץ ובדרישות? האם הוא ימצא חברים חדשים, נוסף על אלו עימם הוא עובר מהגן?

 

עבור הורים רבים אל כל השאלות הללו מצטרפת שאלה נוספת, אולי החשובה מכולן: האם הוא מוכן לכיתה א'? לפני שמגיעים להחלטה, כדאי קודם כל לבדוק מהי בדיוק מוכנות לכיתה א', כיצד בודקים ואתה וכיצד ניתן לפתח אותה.

 

בשלות: יכולות ההולמות את הגיל

לפני שמתחילים לדון בנושא יש להבדיל בין שני מונחים: מוכנות והבשלה. ההבשלה מורכבת מההתפתחות התקינה של ילדים, כלומר, גופם עובר שלבים שונים כדי להגיע לרגע בו הם בשלים ללמידה. בין היתר מתרחשים שינויים במערכות השריר והשלד, במערכת העצבים, המוח השמיעה והראייה. כל המערכות הללו צריכות להגיע לגודל וליכולות ההולמות גיל.

 

-כיצד ניתן לדעת שבשלות הילד תקינה?

 

• תפיסת המרחב: תפיסת המרחב משתנה עם הגיל. מתפתחת היכולת להפריד בין צלילים ולהבדיל מאין הם מגיעים, לדעת מהו הצליל המתחיל מילה ומהו הצליל שמסיים אותה ועוד. כל אלו צריכים להבשיל על מנת שיוכלו לשמש את הילד כשהוא צריך לעמוד במשימות השונות, ביניהן כתיבה, בכיתה.

 

• התפתחות המוח: המוח צריך להיות מסוגל להבין כמות, להבחין בין עיקר וטפל, לעקוב אחר רצף ולאפשר לילד לעשות משימה מההתחלה ועד הסוף. המוח גם אחראי לפעילות האוטומטית של הגוף, כמו ההתאפקות מללכת לשירותים, ואם הגוף אינו עומד בכך אז לילד יהיה קשה להסתגל לזמני הלמידה.

 

• תיאום עין-יד: התאום בין העין ליד הוא נושא חשוב מאוד לתהליך למידת הכתיבה. העין אמורה לעשות שינויים מהירים  כאשר עוקבים אחרי מילה שנמצאת במישור אחד, כאשר היא מופיעה על הלוח, ואחר כך צריכה לעבור למישור אחר, למחברת.

 

• אחיזה תפקודית: הכתיבה מורכבת מהיכולת של הילד לאחוז אחיזה תפקודית בעיפרון. כאן גם המקום לציין כי יש סוגים שונים של אחיזות. לכן, כל עוד הילד מרגיש בנוח, הציור שלו ברור ועם קווים אחידים, לא מופיע כאב בעת השימוש בכלי כתיבה והוא לא איטי - לא מתקנים את האחיזה. הדבר היחיד שחשוב בתחום זה הוא שהילד מתפקד ומגיע להישגים המתאימים לגילו, גם אם לסביבה נראה שהאחיזה שלו שונה משל אחרים. בתחום זה חשוב גם לבדוק כי הילד יודע לגזור באופן רציף ואחיד, מאחר ובשנה הראשונה בבית הספר יש בדרך כלל משימות רבות של גזירה והדבקה.

 

• התארגנות במרחב: התארגנות במרחב (ליד שולחן, בילקוט ובקלמר) הם מרכיבים חשובים בבשלותו של הילד לקראת מעבר חשוב זה. אם הוא לא יוכל להכניס ל"טייס אוטומטי" את מיקום הספרים, המחברות והקלמר בילקוט, יהיה לו קשה להתארגן כל פעם מחדש. חשוב ללמד את הילד כיצד עליו לארגן את התיק והקלמר (מה נכנס לכל תא) ולהסביר לו שבסיום המשימה צריך להכניס הכל בחזרה למקום. רצוי גם לא לתת לילד ציוד רב מדי, מאחר וזה רק תורם לבלבול.

ההתארגנות ליד השולחן היא מרכיב חשוב בבשלות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

• שימור קשב: היכולת לשמר קשב לנעשה, מבלי להיות מוסח ממה שקורה בסביבה, והיכולת להבדיל בין מה שחשוב למה שפחות, אלו שתי יכולות שחשוב ביותר שיבשילו לקראת המעבר לכיתה א'. אמנם ברוב הכיתות המורים הם אלו שמלמדים, אך בחלק מהזמן הילד נדרש לפעילות עצמאית, שלרוב נעשית בכיתה רועשת שיש בה הסחות דעת רבות. לכן, אם הילד לא מסוגל לשמור על מיקוד במשימה הוא עלול לאבד את הקשר למטלה ולמצוא את עצמו מאחור, מבחינת ההתקדמות, מצב שעלול לתסכל אותו.

 

• בשלות רגשית: זהו הנושא החשוב ביותר לקראת המעבר לכיתה א'. תחת קטגוריה זו נמצאים נושאים כמו היכולת של הילד להיפרד מהוריו בבוקר, לשים לב לנעשה בכיתה, לשבת ולהקשיב לאורך כל השיעור, לקבל סמכות, להתמודד מול מטלות שונות (לעיתים מתסכלות), לבקש סיוע, לפנות לפתרונות מגוונים בסיטואציות חברתיות שונות, ליצור קשר משמעותי עם אחרים, לתת אמון ולפעול מתוך סיפוק ושמחה. במילים אחרות, זוהי היכולת ליהנות מהחיים, מתהליכי הלמידה ומהיותו ילד.

 

מוכנות: הרצון להיות תלמיד

המוכנות ללמידה בנויה מהבשלה תקינה של כל התפקודים, כמכלול. הדבר החשוב ביותר הוא לבדוק את היכולת של הילד למזג את כל התפקודים ואת רצונו להיות תלמיד. המוטיבציה הפנימית להישג, לרכישה חדשה וללמידה פעילה, בשילוב עם מערכות תקינות, יוצרת את המוכנות לקראת למידה ומסייעת בהשתלבות טובה בבית הספר.

 

ילד שמסוגל לפעול ולתפקד במרחב, להפעיל את הגוף תוך תכנון ובאופן ספונטני, שיש לו ביטחון עצמי והוא מתפקד יפה בחברה, ערני, מעוניין וממוקד - הוא ילד שמוכן ללמידה. ילד בעל אסטרטגיות למידה כמו שמירה על סדר, הבנת רצף, מעקב אחר הוראות ויכולת לבצען, היכולת לנתח סיבה בתוצאה, להבין את הקשר ולשמר את ההבנה הזאת לאורך זמן - יהיה בעל יכולת טובה ומוכנות ללמידה. כשמערכות החישה של הילד תקינות והוא פנוי מאחר ודבר אינו מציק לו ומסיח אותו - הוא ילמד היטב. כשיש לו אפשרויות למצוא פתרונות יעילים במצבים שונים, להתגמש, לשמור על קשב ולהתנהג בהתאם לכללי הכיתה - תהיה לו הסתגלות קלה יותר במעבר לכיתה א'.

 

רגע לפני: מתכוננים לשנת הלימודים

• אם יש ספק: למרות המועד הקרוב, אם אתם כהורים חשים שיש לכם ספק באשר למוכנות של ילדיכם לעלות לכיתה א', ניתן לפנות לאנשי מקצוע (מרפאים בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פסיכולוגים או נוירולוגים, תלוי במקרה) שיסייעו לכם לדעת מה קורה. יש להם מערך של כלים המסייעים להם הלחליט האם הילד מתאים בכישוריו למעבר.

 

• משחק הסדר: תרגלו עם הילד בבית את סידור הילקוט והקלמר באמצעות משחק. התחילו בכך שתלמדו אותו היכן כל דבר צריך להימצא, ולאחר מכן עשו לו בלגן בתיק ובקשו ממנו לסדר.

 

• הרגלים: למדו את הילד הרגלים של הכנת שיעורי בית. נצלו את החופשה כדי לתת לו ב"כאילו" שיעורים. אפשר, למשל, לתת לו משימה למצוא את אותיות שמו בעיתון, לגזור אותם ולהרכיב את השם מאותיות בגופנים שונים. כדאי גם ללמד את הילד לשבת ולהכין את המשימות במקום שקט, כשאין דברים נוספים על השולחן, לעשות את המשימה מהתחלה ועד הסוף וכי לאחר שמסיימים צריך להחזיר כל דבר למקום. הרגלים אלו יעצבו את היכולת העתידית של הילד להכין שיעורי בית. מומלץ גם לזהות על ידי כך ממתי הכי נוח לילדיכם להכין שיעורים וליישם זאת בשנת הלימודים.

 

• מימד הזמן: זמן הוא מימד לא ברור לילדים ולכן מומלץ להשתמש במושגים המוכרים לילד, כשאנו מתייחסים למטלות שהוא צריך למלא. כך, למשל, ניתן לומר: "תכין שעורים אחרי התוכנית ולפני ארוחת הערב".

 

• תמיכה: הכי חשוב שתתמכו בילד. גם הוא וגם אתם נרגשים לקראת היום המיוחד, אבל הוא זה שטרם היה שם. ביום הראשון בבית הספר כדאי שתסבירו לו כמה צלצולים יעברו עד שתתראו שוב ואפילו ניתן לתת לו בימים הראשונים חפץ מוכר, שיקנה לו ביטחון. אפשר אפילו לבקש מהמורה לאפשר לו לנוח במהלך המפגשים, אם קשה לו.

 

• אל תשכחו את המורה: חשוב שתתמכו גם במורה. היא אמנם המבוגר האחראי, אבל היא עוד צריכה ללמוד על הילד שלכם ועל שאר הילדים בכיתה. זהו תהליך שלוקח זמן וייתכן שהמורה לא תבין ברגע הראשון מי הילד שמולה. חשוב לזכור כי היא אנושית, כי היא בחרה במקצוע חשוב ולא פשוט, וכי עומד בפניה אתגר נעלה: להעניק חינוך לאוצר האישי שלכם. לכן, כבדו את החלטותיה, וגם אם יש לכם השגות לגביהן, עשו זאת בארבע עיניים. זיכרו שהילדים שלנו מחקים אותנו ולכן כאשר אנחנו מכבדים את הזולת, הם יגדלו להיות אנשים המכבדים את סביבתם.

 

הכותבת היא מרפאה בעיסוק, דוקטורנטית (BOT, MAH), "מאוחדת"