כמה טוב שבאת הביתה? בן סהר שוב בישראל
החתימה של החלוץ בהפועל ת"א היא צעד קריטי על מנת להתניע מחדש את הקריירה. השאלה היא האם יצליח לעשות את המעבר מהברנבאו לקופסה. ברוך הבא לישראל, בן
מעט אחרי השער ההוא נגד צרפת בהופעת הבכורה במדי הנבחרת הצעירה, ערך דני ענבר מערוץ הספורט ראיון עם בן סהר, אז עוד שחקן טרי בקבוצת הנוער של צ'לסי. בשלב מסוים התייחס החלוץ הצעיר לשיעור שלמד עם נחיתתו באי הבריטי בכל הנוגע לתרבות הכדורגל באנגליה ולפרספקטיבה שקיבל על ההתנהלות בארץ.
"אני רואה את בן סהר שהיה בארץ ואת בן סהר שיש בחו"ל", אמר החלוץ, "אני זוכר שהיה הרבה לחץ, הסתכלו בעיקר על התוצאות ולא כמו באנגליה, פה מסתכלים יותר על ההתפתחות של השחקן. ראיתי את הקללות לעבר המאמנים בארץ והייתי חי עם זה, כי לא הכרתי משהו אחר. עכשיו כשאני מסתכל על זה מהצד, ממקום כל כך שונה, זה בושה. איך אפשר לנהל ככה כדורגל אמיתי ונכון?!"
רצה הגורל וארבע שנים אחרי אותם דברים, מי שסומן כהבטחה הגדולה של הכדורגל הישראלי במילניום הנוכחי, נאלץ לחזור לביצה המקומית, כשהוא רק בן 21. לצערו, הוא יגלה במהרה שכל אותם התסמינים מהם סלד לא נעלמו, אך לשמחתו, את הצ'אנס לקבל את הדקות להן הוא כה זקוק תיתן לו הפועל תל אביב, כיום הקבוצה במצב רוח הטוב ביותר בכדורגל הישראלי.
בהנחה שההסתגלות למנטליות הישראלית תעבור בשלום (תסמכו על אלי גוטמן), יהיה מעניין לראות איך סהר יעכל את המעבר החד - מעונה בה נכנס בכותלי הסנטיאגו ברנבאו והקאמפ נואו לביקורים באצטדיונים כמו הקופסא, וינטר ואשקלון. אמנם "התענוג" בלשחק באורווה נמנע ממנו, אך יידרשו פה תעצומות נפש לא פשוטות עבור שחקן, שוודאי תכנן לדרוך במקומות הללו בעונות האחרונות בקריירה, אם בכלל.
סהר גם יגלה שהשקט היחסי מכיוון היציעים ממנו נהנה בתקופת שהותו בחו"ל ייעלם במהרה, והפעם מיטב הקללות במגרשים לא יופנו אל מאמנו, כפי שהתרגל בתקופת נעוריו, אלא בעיקר אליו. ברוך הבא לישראל, בן.
סביר להניח שברפרטואר הנאצות לעבר החלוץ תוזכר לא פעם המילה "משתמט", שעד כה הוא שמע בעיקר מרחוק. עד העונה הנוכחית, היה לסהר נוח להתעלם מהדיון הציבורי סביב שירותו הצבאי, מעתה הוא ייאלץ לפתח עור של פיל בכל פעם שהנושא יעלה לכותרות כדי לא לתת לזה להסיט את תשומת ליבו מהמטרה.
ובכל זאת, אפשר ורצוי להסתכל על הצעד הזה באופן חיובי. ראשית, סהר מגיע למועדון בו גדל, שמציג את הכדורגל הטוב ביותר בהיסטוריה שלו עם מאמן כמו גוטמן, שיעשה הכל כדי לתת לו להרגיש בבית. תוסיפו לכך את העובדה שהפאזל של המאמן שיווע לחלוץ בדמותו של סהר ותקבלו סיבה נוספת לאופטימיות אצל האדומים.
אם נסתכל רגע על ישראל ולא רק על הפועל, הרי שהחזרה ארצה משרתת היטב את הרצונות של המאמן הלאומי, לואיס פרננדז, שיעקוב מקרוב אחרי מי שהוא מייעד לו תפקיד מרכזי בקמפיין מוקדמות יורו 2012.
קליטה מוצלחת של סהר בבלומפילד יכולה להשפיע לחיוב גם על הנבחרת הלאומית, שחצי מההרכב שלה יהיה כנראה מבוסס על חניכיו של גוטמן. אם התיאום במדים האדומים יתורגם להצלחה גם במדים הלאומיים, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו באוקראינה ופולין בעוד שנתיים.
בשורה התחתונה, סהר יקבל את דקות המשחק שהוא כל כך זקוק להן על מנת להתבשל כשחקן. נכון, החזרה לארצנו הקטנטונת טומנת בחובה
לא מעט מכשולים, אך בהנחה שהפועל לא תודח כבר בשבועות הקרובים מהזירה האירופית והחלוץ ירשום עונה מלאה ראשונה בה הוא נחשב פקטור רציני, תתרום לו הרבה יותר מעונה מבוזבזת נוספת על ספסל אספניול.
"רק בגיל 22-23 נוכל לראות את בן סהר הבשל והאמיתי", אמר לפני שנתיים אלי חייט, שטיפח את החלוץ במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, "אני מאמין ומקווה שהוא יהיה אחד החלוצים הטובים באירופה".
החלום של חייט אולי לא יתגשם בתקופה הקרובה, אבל עונה טובה במדים האדומים תוכל להתניע מחדש את הקריירה של בן סהר ואז גם יחזור החיוך המפורסם שלו. זה שראינו מעט מדי בארבע השנים האחרונות.