המדען הראשי: החמרת ענישה תרתיע רק במעט

האם החמרת הענישה עשויה להרתיע עברייני תנועה, ולסייע כך לשיפור הבטיחות בכביש? בניגוד לשר התחבורה המאמין שכן, המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חושב שלא זו הדרך

החמרת הענישה תגביר הרתעה? המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אינו סבור כך. בשבועות הקרובים יוגשו לשר התחבורה, ישראל כץ, מסקנות ועדה מקצועית שמונתה לבחון דרכים להחמרת הענישה נגד עברייני תנועה. על-פי החלטת השר, חברי הוועדה הונחו להמליץ בתוך 60 יום, על "שינויי החקיקה הנדרשים להגברת האכיפה בכבישים, והחמרה משמעותית בענישה על עבירות תעבורה חמורות".

 

• אביטל חן: "ענישה לא צריכה להיות מתלהמת"

 

אלא שדווקא איש המקצוע הבכיר של משרד התחבורה בנושאי בטיחות - המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פרופסור דוד שנער - סבור כי "הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד על הציות לחוק". למעשה, פרופסור שנער אף אמר בעבר כי "לעונשים חמורים הקבועים בחוק, (יש) השפעת 'בומרנג' - פחות נטייה לתת דו"ח, יותר נטייה לערער, ופחות נטייה להרשיע - במיוחד כשהעונש הקבוע הוא 'עונש מינימום'".

"לעונשים חמורים יש השפעת 'בומרנג'" (צילום אילוסטרציה: אמיר כהן) 

 

"לא לפטור נהגים מאחריות"

מינוי הוועדה המקצועית להחמרת הענישה, מגיע כחלק ממדיניות כוללת של משרד התחבורה, המזהה בנהגים אשמים בלעדיים במרבית תאונות הדרכים. כך למשל, בתוכנית שהציגה בשבוע שעבר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כחלק מניסיון להתמודד עם עלייה במספר ההרוגים מתחילת השנה, נכללות מספר רב של יוזמות חקיקה, שנועדו להחמיר את העונשים המוטלים בגין ביצוע עבירות תנועה.

 

למעשה, מאז נכנס לתפקידו לפני מעט יותר משנה - וכמו כל קודמיו בתפקיד - מצהיר השר כץ על כוונתו להחמיר את ענישת עברייני התנועה. בסוף 2009 הבטיח כי "ניישם החמרה משמעותית של הענישה נגד עבריינים", ולפני כחודשיים, במליאת הכנסת, הסביר כי "האופנה הזאת להאשים גורמים אחרים ולא את הנהגים, היא אופנה לא טובה... לפטור את הנהגים מאחריות, זו הטעות הכי גדולה... השנה זה כל-כך בולט ש-95% מהתאונות נובעות מהגורם האנושי".

 

מתי ההרתעה רלוונטית?

בהרצאה שנשא לפני כשלושה חודשים, הציג פרופסור שנער - הנחשב למומחה בטיחות בינלאומי - את עמדתו בענייני ענישה בעבירות תעבורה. "הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד על הציות לחוק", הסביר פרופסור שנער. לדבריו, "ההרתעה רלוונטית רק לעבירות של נטילת סיכון במכוון - כמו למשל מהירות או אלכוהול - ולא לעבירות בגין טעויות, כמו למשל חוסר תשומת לב לרמזור ואי-מתן זכות קדימה".

 

ראוי לזכור כי על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מרבית התאונות נגרמות כתוצאה מעבירות "טעות": בסיכום 2009, ציינו בלמ"ס כי "שלוש העבירות השכיחות ביותר הן סטייה מנתיב, אי-ציות לרמזור ואי-שמירה על מרחק". כדאי גם לזכור כי על-פי נתוני הלמ"ס, 53% מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה ב-2009, כלל לא ביצעו עבירת נהיגה בעת התאונה. כך שיעילות החמרת הענישה - שמטרתה להגביר את ההרתעה - אינה ברורה לגבי יותר ממחצית מכלל תאונות הדרכים עם נפגעים.

 

* מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

"ההסתברות להיתפס משפיעה"

לדברי פרופסור שנער, בניגוד להשפעה המועטה של החמרת הענישה, "ההסתברות הנתפסת (בעיני הציבור, ש.ה) להיתפס משפיעה מאוד". ובמלים פשוטות: כאשר הנהג סבור כי יש סיכוי גבוה שייתפס, הוא צפוי לנהוג על-פי החוק. אולם, שלא כמו החמרת הענישה, להגברת האכיפה יש מחיר ברור ומיידי: הגדלת תקציבי אגף התנועה במשטרה.

 

אלא שכאשר תקציבה של הרשות לבטיחות - המממנת חלק משמעותי מפעילות אגף התנועה - מקוצץ בעקביות מאז 2008, קשה לראות כיצד יצליחו משרד התחבורה ומשטרת ישראל להגביר משמעותית את האכיפה. גם פרישה רחבת-היקף של מערך מצלמות מהירות אלקטרוניות, שצפויה להתחיל בחודש הבא, אינה צפויה לשפר באופן מידי את יכולת האכיפה של המשטרה.

 

לאור היעילות המוטלת בספק של החמרת הענישה, ולאור חלקן הגדול יחסית של תאונות דרכים הנגרמות כתוצאה מטעויות נהגים, סבורים מומחי בטיחות רבים כי על משרד התחבורה ליישם בהקדם רפורמה משמעותית בתהליך לימודי הנהיגה. רפורמה שכזו, הכוללת הכפלת תקופת הליווי, פתיחת מרכזי לימוד נהיגה (מל"נים) ויישום רישיון נהיגה "מדורג", אמורה הייתה להיכנס לתוקף במאי 2010. אלא שיישומה נתקל בבעיות רבות, ואישורה בכנסת אינו צפוי לפני סוף השנה הנוכחית.