מפספסים את תחזית המזומנים בעסק? קחו עצה

רבים מבעלי העסקים מבינים את חשיבות המזומנים לשרידות העסק, אולם רבים מאלו שכבר מנהלים תחזית כזו, מפספסים בחיזוי באופן משמעותי. הסיבה? תכנון לקוי. כך תנהלו נכון תחזית תזרים מזומנים, מספר חודשים קדימה

תזרים המזומנים של העסק הינו הגלגל המניע את הפעילות היום יומית של העסק. מפתיע לראות כי מרבית מנהלי העסקים הקטנים והבינוניים לא מנהלים תחזית תזרים מזומנים מלאה, או חוזים את תזרים המזומנים כלל.

 

לדעת בעלי עסקים רבים, אין קשר בין התכנון לבין הביצוע בפועל (לרוב בגלל חוסר במשמעת עצמית ומחוייבות אישית),

 

כולם מבינים את חשיבות המזומנים לשרידות העסק, אולם רבים מאלו שכבר מנהלים תחזית כזו, מפספסים בחיזוי באופן משמעותי. הסיבה הינה בשל ניהול חלקי מאד, אשר לא לוקח בחשבון מרכיבים משמעותיים וחוסר במיומנויות תכנון.

 

כיצד מנהלים תחזית תזרים מזומנים?

ראשית, את התחזית מתכננים באמצעות גיליון אלקטרוני או באמצעות תוכנה יעודית לניהול תזרים מזומנים.

 

מגוון פתרונות קיימים בשוק לנושא. יש לזכור - אסור לבנות את התחזית בראש.

 

שנית, תזרים מזומנים חייב להיות מתוכנן ברמה היומית ולא החודשית - "כך וכך יכנס לי החודש בערך וכך וכך יצא".

 

עיתוי התקבול והתשלום במהלך החודש הינו בעל משמעות גבוהה והמטרה היא למנוע נקודות שפל גם במהלך החודש.

 

די לשים לב כי תשלומי המשכורות מבוצעים בדרך כלל ב-9 לחודש ןהתשלומים לרשויות ב-15 לחודש, כלומר תוך 6 ימים יוצאים מהעסק סכומים גבוהים מאוד.

 

אם נתכנן גם תשלומים לספקים במועד זה, הרי שנגיע לנקודת שפל חודשית בתזרים.

 

שלישית, לבעלי עסקים יש נטיה לאופטימיות אשר אין לה מקום בבנייית תחזית תזרים. חשוב להיות "שמרניים", כלומר ראליים עם נטייה לפסימיות בבניית התחזית.

 

יש לוודא שאם הלקוח צריך לשלם בתאריך מסויים, רצוי להניח כי ישלם מספר ימים אחר כך, אם יש תשלומים ותקבולים באותו היום, יש לציין קודם את התשלומים ורק לאחר מכן את התקבולים.

 

יש להגזים קצת בתשלומים ולמזער מעט את התקבולים החזויים. כל זאת במטרה להיות מופתעים לטובה בהמשך ולא להיות מופתעים לרעה.

 

תחזית מלאה תיקח בחשבון מרכיבים לא וודאיים מעבר למרכיבים הוודאיים.

 

תחזית טובה לעסק תתבצע לתקופה של לכל הפחות 3 חודשים, שהוא הזמן הסביר להגיב לממצאים שעולים ממנה (עודף/חוסר צפוי במזומנים).

 

במידה ותזרים המזומנים מנוהל ומתעדכן בהתמדה, הרי הוא הופך להיות כלי ניהולי מרכזי בעסק ומאפשר קבלת החלטות חכמה.

 

התחזית תאפשר הן ניהול מערכת יחסים בריאה עם הבנק המבוססת על אמון, שקיפות (ניתן להציג לבנק את התחזית מעת לעת) והבנה כי העסק מנוהל ולא "מתנהל" וכי תחזית תזרים המזומנים מהווה כלי להתנהלות עסקית ברמת ודאות גבוהה יותר מאשר בלעדיו.

 

כיצד בונים תחזית תזרים מזומנים מלאה?

תחזית תזרים מזומנים בנויה מתקבולים ותשלומים, כאשר התחזית לוקחת בחשבון את הפער בעיתוי התקבול או התשלום.

 

תזרים מזומנים מלא, אמור להיראות כמו דף חשבון בנק, רק להבדיל, להציג מצב עתידי של חשבון הבנק ולא את תמונת העבר של החשבון. להלן דוגמה בטבלה הבאה

 

המרכיבים אותם יש לקחת בחשבון בצד התקבולים:

תקבולים ודאיים -

• מזומנים שטרם הופקדו בבנק – כמו תקבולים בקופה או תקבול אחר במזומן.

 

• כרטיסי אשראי (פעולות קיימות בכרטיס).

 

• צ'קים שהתקבלו.

 

• הוראות קבע כתקבול.

 

תקבולים כמעט ודאיים -

• זיכויים שקיבלתם או אמורים לקבל.

 

• העברות בנקאיות צפויות.

 

תקבולים פחות ודאיים -

• חשבוניות שיצאו וטרם התקבל צ'ק בגינן – מעריכים את עיתוי התקבול עפ"י ההסכם עם הלקוח בתוספת מספר ימים.

 

• הזמנות שהתקבלו – מעריכים את עיתוי סיום העבודות, החיוב והתקבול עפ"י ההסכם עם הלקוח ובתוספת כמות ימים הלוקחת בחשבון פיגור בהספקה ופיגור בתשלום (עפ"י המקרה).

 

תקבולים לא ודאיים -

• חיזוי היקף מכירות נוסף.

 

המרכיבים אותם יש לקחת בחשבון בצד התשלומים:

תשלומים ודאיים -

• כרטיסי אשראי (פעולות שבוצעו).

 

• צ'קים שניתנו.

 

• הוראות קבע (בסכום קבוע) – כמו ארנונה, ניקיון, דמי ניהול, אינטרנט.

 

• שכר נטו לעובדים במשכורת גלובלית.

 

• תשלומים בהסכם כמו שכירות, ליסינג.

 

• מס הכנסה מקדמות.

 

תשלומים כמעט ודאיים -

• הוראות קבע בסכום לא קבוע – כמו חשמל, מיים, טלפונים, ניידים, דלקנים.

 

• העברות בנקאיות צפויות.

 

• שכר נטו לעובדים עפ"י שעות ושעות נוספות.

 

• ביטוח לאומי – אותו ניתן לחשב עם מחשבון שכר.

 

• מס הכנסה עובדים - אותו ניתן לחשב עם מחשבון שכר.

 

• מע"מ – אותו ניתן לחשב על בסיס ההכנסות וההוצאות החזויות לתקופה הרלוונטית.

 

תשלומים פחות ודאיים -

• חשבוניות שקיבלנו וטרם הוצאנו צ'קים בגינן – על כן יש גמישות מסוימת בעיתוי התשלום.

 

• עבודות שבוצעו וטרם קיבלנו חשבונית בגינן.

 

נכתב על ידי אבי קרעין וזאב הרשקוביץ, מנכ"לי ניהול נטו - מנהלי כספים