גולאש קיצי - יש דבר כזה?

הקהל דרש גולאש - אז רפי אהרונוביץ' נכנס למטבח ובישל גולאש. אחר כך הקהל התחרט - אז רפי אהרונוביץ' אכל לבדו גולאש במשך שישה ימים. הוא דווקא נהנה

טוב, אז אין דבר כזה "גולאש קיצי", אבל אני כבר מזמן אמרתי שאם יש לך בקיץ סיר של תבשיל בקר במקרר, ואתה מחמם ממנו כל ערב מנה, והוא משתבח מיום ליום, זה יותר קיצי מאשר לעמוד ולטגן חביתה או שניצל. אז ככה: לא מזמן הגברת חזרה מהונגריה מצוידת במבחר סוגי השפופרות, אלו עם תערובת הפלפלים לגולאש - כאלה בלי סימון לחריף שהתגלו כחריפים, וכאלה עם הרבה ציורי אזהרה שהתגלו כפחות חריפים. לאלוהי ההונגרים הפתרונים.

 

אז פעם אחת הכנסתי מהם לגספצ'ו מרענן, כזה שמוגש עם מקלות סלרי וגריסיני וזה עבד מצוין; ובפעם אחרת הכנסתי מהם לתערובת של בלאדי מרי וגם זה עבד מצוין; אחר כך, עוד הוספתי לתערובת של שקשוקה שטוגנה פעם אחת עם ביצים וקבנוס ופעם שנייה, בלי שום קשר, עם מוצרלה לבנה, והיא יצאה חריפה ברמות, אז החלטתי לשמור אותה לחורף.

 

ואז, יום אחד, בעוד המזגן בבית עובד נואשות, אמרו לי החבר'ה: אבא, בא לנו גולאש! "גולאש?" סימסתי לגברת. "קיבלת מכת חום?", הייתה התשובה. הסתובבתי במטבח כאריה הונגרי בכלוב, הבטתי בשפופרות והן הביטו בי. החלטתי להכין מעין גולאש קליל. חשוב לציין שאצלנו בבית, בגולאש הכוונה לכל תבשיל שקוביות הבשר בו הן מרובעות. הוא יכול להיות בנוסח ראגו, בנוסח בף בורגיניון, עדיין החבר'ה יקראו לו גולאש. משהו שנשאר מהצבא, כנראה.

 

את הגולאש הזה אכלתי לבד כמעט שבוע, שכן כולם התלהבו מהרעיון אבל אף אחד לא רצה לאכול גולאש בקיץ. אני דווקא מאוד נהניתי. כמעט כל יום אכלתי אותו עם תוספת אחרת ומיום ליום הוא רק השתבח. ביום האחרון, עת ניגבתי את שארית הרוטב עם לחם קל מהסיר, כבר ממש הצטערתי. יש לי עוד עצה בשבילכם: קנחו עם אבטיח צונן. זה מוריד את רמת החריפות.

 

לא בדיוק גולאש, אבל טעים

המרכיבים (ל-6 סועדים, או לאדם אחד ל-6 ימים):

1.2 ק"ג בשר בקר - אני השתמשתי בצלי כתף, מה שנקרא מספר 5 המיתולוגי, הוא נותן תוצאה מצוינת, בייחוד כשהיה חתוך לקוביות קטנות

1.2 ק"ג בצל קצוץ (זה חלק מהטריק. כמות הבצל שווה לכמות הבשר)

4 שיני שום

1 קופסה עגבניות מרוסקות

2 כפות רסק עגבניות

1 כף שטוחה ממרח טנדורי (1 כף שטוחה לא הופכת את התבשיל להודי, אלא מוסיפה לו פיקנטיות מעולה ברקע)

5 גזרים, חתוכים לקוביות קטנות

1 כף שטוחה מהשפופרת ההונגרית, שניתן להחליף אותה ב-1/2 כפית פפריקה מתוקה ו-1/2 כפית פפריקה חריפה

כ-1/2 כוס קמח

2 כוסות ציר בקר או עוף

מלח ופלפל שחור

1/2 כוס שמן זית

 

אופן ההכנה:

1. מחממים מעט שמן בסיר ומזהיבים את הבצל והשום, מוציאים מהסיר ומניחים בצד.
2. מקמחים את הבשר קימוח קל, ז"א מקמחים ומנערים את העודפים. אפשר גם לתבל את הקמח במעט מלח ופלפל, אבל לא חייבים.
3. מכניסים את הבשר לסיר ומטגנים תוך ערבוב מספר דקות עד שהקמח ישחים. מחזירים את הבצל והשום, מוסיפים את הגזר ושאר החומרים ומערבבים מספר דקות בכף עץ כשאנחנו מנסים להחדיר את שאריות הקמח השרוף מהתחתית לתוך הרוטב. זה יסמיך לנו את הרוטב בלי צורך להשתמש בשמנת וכו'.
4. מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה על אש קטנה כשעה וחצי. במידה ונוצרה לנו כמות מרובה של נוזלים, ניתן בחצי השעה האחרונה לפתוח את המכסה ולצמצם.

 

אני אכלתי את זה יום אחד עם ניוקי - כאלה בסיסיים מאריזת ואקום; ביום השני עם אטריות ביצים - מה שנקרא לוקשן, ובפעם אחרת - מה שמצא חן בעיניי הכי הרבה - כמובן עם אורז לבן. אגב, למי שלא שומר כשרות, אנא שיעשה את הגולאש סמיך ומשודרג, ובזמן ההגשה יגיש כף של שמנת סמיכה או יוגורט סמיך מעל כל מנה.