כשהבריכות מזוהמות כמו החופים - כיצד תישמרו?

בשנים האחרונות עולה בהתמדה מספר חופי הים הנסגרים עקב זיהום. לפי דו"ח של משרד הבריאות, רק מתחילת השנה נסגרו 13 חופים. אם לא מתחשק לכם לשכשך במי ביוב ואתם מעדיפים ללכת לבריכה - כדאי שתדעו שגם שם לא תמיד יותר נקי

בימי השרב המהבילים של יולי-אוגוסט אין כמו בילוי בים או בבריכה כדי לצנן את הגוף ואת האווירה. אבל הבילוי הכל כך ישראלי הזה עלול להסתיים בעוגמת נפש. חיידקים ומחוללי מחלות אחרים המצויים במים עלולים לשלוח איתכם הביתה מזכרת לא נעימה: שלשולים, דלקות עיניים ואוזניים ואפילו דלקת ריאות. שמירה על כמה כללים פשוטים תסייע לצמצם את סכנת ההדבקה במים, אולם לא תבטל אותה כליל.

 

החופים הכי מזוהמים 

תקלות חוזרות ונשנות בחופי הרחצה מפריעות לנו להתענג על המשאב הטבעי הנפלא - הים התיכון. דו"ח חדש של משרד הבריאות מגלה כי במהלך החודשים האחרונים אירעו 13 זיהומים חמורים, שגרמו לסגירות חופי רחצה ברחבי הארץ, רובם כתוצאה מהזרמת ביוב לים.

 

מדי שבוע מבצע משרד הבריאות בדיקות שגרתיות לאיכות המים בכל חופי הרחצה המוכרזים בישראל. בבדיקות אלה נדגמים שני חיידקים נפוצים, המהווים סמן לזיהום במים: קוליפורמים צואתיים ואנטרוקוקים. שני החיידקים האלה בכמות הגבוהה מהתקן גורמים מיידית לסגירת החוף.

 

במקרה של חשד להזרמת ביוב או מי קולחין לחוף, או אם ידוע על אנשים ששהו בחוף מסוים וחולים במחלות זיהומיות, מעדכנים את הציבור בכלי התקשורת שלא להגיע לחוף והוא נסגר לרחצה על ידי משרד הפנים עד שהזיהום חולף. אולם הדו"ח החדש של משרד הבריאות מזהיר כי חלה עלייה בשכיחות אירועי הזיהום בחופי ישראל: בשנת 2008 היו שישה אירועים שבהם נסגרו חופים לתקופות של מספר ימים (מספר החופים שנסגרו היה גדול יותר‭,(‬ ב‭2009-‬ היו 11 אירועים כאלה, ומתחילת 2010 כבר נרשמו, כאמור, 13 אירועים של סגירות חופים. רוב הבעיות נבעו מתקלות שמקורן בדרך כלל בתחזוקה לא יעילה של מערכות הביוב העירוניות.

 

העיר המובילה בחודשים האחרונים את טבלת החופים המזוהמים היא חיפה. בחודשי החורף טופלו בחיפה שלושה אירועי זיהום, וביוני, לאחר תחילת עונת הרחצה, התגלתה שוב הזרמת שפכים לחוף בת גלים. מקורות הזיהום, לפי משרד הבריאות, היו בסיס חיל הים הסמוך ומערכות ביוב הסמוכות לחוף. בנפת נתניה נסגרו פעמיים חוף פולג וחוף סירונית כתוצאה מתקלות ומעבודות שיפוץ של מערכות הביוב.

 

במחוז תל-אביב נסגר בחודש מארס חוף שרתון בגלל זיהום ממקור לא ידוע. בסוף אפריל נסגר חוף הסלע בבת-ים עקב תקלה במערכת הביוב. בחודש מאי נסגר החוף שוב לרחצה בנסיבות דומות. בחודש יוני נסגרו חופי מרינה וריביירה בבת-ים עקב זיהום - שוב, כתוצאה מתקלה במערכת הביוב. בסוף יוני נסגרו חופי דוגמא, מרינה, ריביירה והדקלים בבת-ים עקב גלישת ביוב. באשדוד נסגרו השנה חופי מי עמי, אורנים ולידו, עקב הזרמת שפכים מנחל לכיש. בים המלח נסגרו בחודש יוני כל החופים מנפטון ועד מרידיאן למשך יומיים, עקב תקלות בתחנות השאיבה של הביוב האזורי. גם חוף הטיילת בטבריה נסגר השנה עקב זרימת ביוב.

 

"לפעמים הזיהום הזה מסתיים לאחר יום, לפעמים יומיים ולפעמים הוא נשאר לתקופות ארוכות. לצערנו הרב יש לא מעט תקלות כתוצאה מכשלים במערכות הביוב העירוניות, שחלקן לא מתוחזקות היטב‭,"‬ מסביר זאב פיש, המפקח הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. "לאחר שהתקלה מתוקנת, הים מטהר את עצמו לאחר תקופה מסוימת, בהתאם להיקף הזיהום שהיה‭."‬ אולם מומחים מזהירים כי המים עלולים להישאר מזוהמים גם לאחר שהחוף הוכרז שוב בטוח לרחצה ונפתח, וממליצים לקחת טווח ביטחון של כמה ימים נוספים שבמהלכם לא כדאי להגיע לחוף הזה.

 

"כמו אוקונומיקה לעין" 

למרות ההשגחה הקפדנית של משרד הבריאות על בריכות השחייה, גם זיהומים בהן אינם מחזה נדיר. הפרשות אדם מוצקות או נוזליות, כולל דם או הקאה, יכולות לזהם בריכה שלמה למשך שעות ארוכות, ולעיתים אף לימים. במקרה של תקלה מסוג כזה חייב מפעיל הבריכה להוציא לאלתר את המתרחצים מהמים עד לסיום פעולות הניקיון בבריכה.

 

אולם גם בשגרה הבריכה אינה מקום נקי. חלק מהחיידקים שורדים ימים ארוכים גם במי בריכות שעברו חיטוי יסודי. זו הסיבה שמומלץ מאוד להימנע מבליעת מים בזמן השחייה, עצה טובה תיאורטית, אך כמעט בלתי ניתנת ליישום, במיוחד כשמדובר בילדים.

 

התופעה השכיחה ביותר במי הבריכות היא הדבקה במחלת מעיים הגורמת לשלשול. מתרחץ החולה במחלה כזו ונכנס למים עלול להפריש מאות מיליונים עד מיליארד חיידקים. בליעה אפילו של כמות קטנה של מים עלולה להדביק מתרחצים אחרים במחלה. לכן מומלץ מאוד שלא להתרחץ בבריכה בזמן מחלה כזו או שבועיים אחריה.

 

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ממליץ לשוחים בבריכה להתרחץ עם סבון לפני הכניסה למים, כדי למנוע מעבר חיידקים מהגוף למים. להורים לילדים צעירים המתרחצים בבריכה, מומלץ לקחת אותם לשירותים לעיתים תכופות או לבדוק את החיתולים שלהם בזמן הרחצה. עוד מומלץ להחליף להם חיתול במקום מרוחק מהבריכה עצמה, כדי למנוע זיהום המים בחיידקים.

 

גם חיטוי המים בבריכה גובה מאיתנו מחיר יקר לעיתים: הכלור והחומצה המלחית שנועדו לשמור על צלילות המים ועל ניקיונם עלולים לגרום נזק לעיניים. "שחייה בבריכה ללא משקפת דומה לטפטוף אקונומיקה ישירות לעין‭,"‬ מזהיר ד"ר יוסף פיקל, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי זיו. "כל עוד משתמשים בחומרים הללו במינון נמוך הם אינם גורמים כל נזק, אבל בבריכות ציבוריות כמות הכלור והחומצה

גבוהה יותר. במקרה כזה הכלור והחומצה באים במגע עם הקרנית, שהיא החלק הקדמי השקוף בעין, וגורמים לכווייה כימית המתבטאת בהרגשת אי-נוחות וצריבה.

 

"אם החשיפה ממושכת, או שכמות הכלור והחומצה גדולה מהרגיל, עלול להיווצר קילוף של החלק החיצוני של הקרנית. למרבה המזל מדובר ברקמה שמתחדשת במהירות רבה ותוך מספר שעות עד יום אחד יש ריפוי מלא. במקרים חמורים יותר עלול גורם מזהם לתקוף את האזור הפגוע ולגרום כיבים ודלקות בקרנית. במקרה כזה הריפוי ממושך יותר ועלול להיות כרוך באשפוז‭."‬

 

לדברי ד"ר פיקל, אם חשים צריבה, יש לצאת מן המים ולשטוף את העיניים - ניתן להשתמש גם במי ברז רגילים - ככל האפשר עם עיניים פקוחות, כדי שהמים ישטפו את הקרנית. בכל מקרה, אם הצריבה ממושכת יש לפנות לבדיקת רופא עיניים.