הצד הפחות נהדר של סחיבת חזה בגודל הר

פרונט מרשים הינו נכס תחזוקתי. אין איך לברוח מהעובדה שזה נדל"ן לא זול. בעוד חברותיי המצומקות יותר יכולות לדלג באחו בגוזייה אוורירית, אני ואחיותיי ברוכות החזה נאלצת לפנות לטובי המהנדסים על מנת שיתכננו לי את מערך התמיכה הטוב ביותר

בפעם הקודמת שהעליתי על הכתב את מחשבותיי בנושא גדלים פיזיים, הערוץ רעש וגעש בתגובות על השטחיות שבנושא. פעם מישהו אמר לי שככמות הדעות בנושא, כך גודל העניין. ובכן, עצם ההתעסקות האובססיבית כמעט של בני האדם בסוגיית הגודל רק מוכיחה שזה אינו נושא חד ממדי, ובוודאי שאינו שטוח.

 

האמת היא ששטוחה אני בטח לא. יש יאמרו שבדיוק ההפך; כולי קימורים קימורים, ונדמה שהוריי גזרו את דיני כשהעניקו לי שם של הר ירקרק ושופע כל טוב.

 

הקיבעון לגבי גודל החזה הנשי דווקא מובנת לי מאוד. אני לא משתייכת לאותן נשים זועמות המסרבות לקבל את העוצמה שמתקשרת לשתי הבלוטות הכי מפורסמות בעולם האנושי. חזה גדול טומן בחובו שלל אסוציאציות קדומות אצל הציידים שבחבורה.

 

הכריות העגולות והדשנות מסמלות פוריות ותזונה לוולד הרך, ומכאן הכוח והעוצמה נשית במובן המסורתי. נכון, אבחנה ארכאית, אבל שום קידמה טכנולוגית בצורת אפליקציה מגניבה באייפון לא הצליחה לשנות את העובדה שחזה גדול מסמל נשיות מתפרצת.

 

גם לגברים שלא מוכנים להודות שהם נמשכים לאיברים מאכילי משפחה ונסים למרחקים מהמחשבה על פוריות יש ערוץ חיבור לשדיים גדולים דרך אסוציאציות פורנוגרפיות. אכולי הסרטים ראו יותר מדי סרטים כחולים בתור פלוגת מאוננים בני טיפש עשרה ומעלה. השדיים המלאים, בין אם במרכיבים טבעיים ובין אם היו מוצרי מדף מסיליקון, הכתיבו אלגוריתם פשוט בתוכנת המיניות הגברית: חזה גדול=שווה. חזה גדול משמע מין פעיל,חושני ובעיקר- זנותי, ולכי פצחי את הנוסחה המנצחת הזאת.

 

כאמור, הקיבעון הזה מובן לי, ובתור אחת שקיבלה את המתנה הגנטית הזו היישר מפרברי רומניה, אני גם לא יוצאת נגדה. מה אכפת לי אני, ולמה שאשרוף את חזייתי אם היא מהווה אכסניה הולמת לנכסיי המכובדים?

 

עם זאת, כמו בכל דבר, יש שני צדדים למטבע, ונדמה שאנחנו לא תמיד נותנים את הדעת על הצד הפחות נהדר של לסחוב חזה בגודל הר.

 

נדבך ראשון הוא החזון בתמורה לממון. עולה עולה לנו, כמה זה עולה לנו? פרונט מרשים הינו נכס תחזוקתי. אין איך לברוח מהעובדה שהוא נדל"ן לא זול, שנוגס לא מעט מההוצאות השוטפות. בעוד חברותיי המצומקות יותר יכולות לדלג באחו בגוזייה אוורירית, אני ואחיותיי ברוכות החזה נאלצת לפנות לטובי המהנדסים על מנת שיתכננו לי את מערך התמיכה הטוב ביותר.

 

גורם לבלאי הבלתי סביר של מערכי התמיכה

יתרה מכך, כובד משקלו של הדו-משפחתי שהוקם לי על בית החזה הוא הגורם מספר אחת לבלאי הבלתי סביר של מערכי התמיכה. אני קונה חזיות באותו קצב שנער מתבגר מחליף מידות נעליים. החזה שלי הוא כמו העיניים של קצר ראייה: הוא משלם הון לאופטומטריסט, ואין לו יותר מדי ברירה, אני משלמות ממון לחזייטיסט, כדי שלא יצנחו במהרה.

 

דבר נוסף שיש להביא בחשבון ביחס לחזון הוא תחזוקה פיזית. אני אישית מכירה לא מעט נשים שעשו הקטנת חזה בעקבות בעיות גב ויציבות שנוצרו להם מהמשקולות הפרונטליות האלה. כדי שהחזה שלך ימשיך להיות אטרקטיבי ולא סתם עול מסיבי, שרירי הגב צריכים להיות חסונים. אף אחד מהגברים הנהנים מהשפע לא מתנדב לשמש נושא כלייך ביום-יום.

 

נראה שעד שמעמד האשה יאפשר לנו, המשופעות, עוזרים סבלים חרמנים ולהוטים, שיאחזו בכפיהם את השלל המקפצץ, עלינו לשאת את כובד משקלם של שדינו לבדינו.

 

גם הצורך בראייה מרחבית משתנה לגמרי בתור אשה עם קבינה מכובדת. מעברים צרים וסמטאות טחובות אינם מנת חלקינו. שולחנות מקבלים ניגוב נדיב בכל פעם שאנחנו קצת נמרחות על הכסא, וגם חיבוקים כמעט תמיד מצטיירים כמיניים. אין כבר חיבוק קורקטי, שכן מיד מתקבל חזיון מיני אצל הצד המקבל בעקבות הנמרחוּת הטבעית של אלו על גופו שלו. החזה נמרח, המחבק מחויך.

 

בראש שלו את כבר ב"דוגי" עם שלל מתנדנד

שלא לדבר על תגיות אוטומטיות שמודבקות לנשים השופעות. מאותו יצר מיני-חברתי שהושתל ע"י צפייה פורנוגרפית ניתן להבחין שאשה בעלת חזה כביר אוטומטית מתויגת כמינית יותר, ותאמינו לי - גם בעיני עצמה. לא שיש בכך מן הפסול, אבל התייחסות מינית מחמיאה רק כשהיא לא מוגזמת, ובטח לא כשהיא מאפילה על שאר התכונות שבחבילה. הקונוטציה שעולה לגבר שאת מכירה כמעט מיד מכשילה אותך ומקשה עליך להיות קורקטית ולעבור את משוכת ההיכרות הפורמלית בקלות. החזה כבר עשה את שלו, ונמרח היטב בסמטאות מוחו. יתרה מכך, החזה כבר עשה את שלו - ואת מנוהלת על ידו בתגובותייך ובשפת גופך. מיטיבי הקריאה יבחינו שאין בכך אצבע מאשימה, וברור שהאחריות הדדית לשני המינים, בין אם כי בראש שלו את כבר ב"דוגי" עם שלל מתנדנד, ובין אם את כבר ויתרת מראש על הסיכוי להצטייר כבת טובים של השכנים ממול.

 

ואם כבר בקונוטציות מיניות עסקינן, בואו נדלג היישר לחדרי המיטות. בעלות חזה גדול יעידו שכמעט תמיד ימצא עצמו החריץ של הציץ חור לגיטימי כמעט יותר מנקבייך הטבעיים לחיכוך וגירוי בן זוגך. לא שזה לא מגניב ונועז, גם אני ראיתי את ג'נה גי'יימסון בפעולה, אבל זה בכל זאת חיכוך חד צדדי , וכמה שהוא מעורר, הוא לא זה שגורם לי לזמר.

 

ואם כבר התחממנו והגענו לגמירה, גם כאן לכל גבר זקור יש כמעט תמיד את אותה האמירה: "נכון שאפשר לשחרר לך בין השדיים? נכון שבא לך?"

 

עכשיו, חמודי מחמדי, זה נכון שאני מקנאה קנאה תהומית בגאון שהמציא את פתקיות ה"פוסט-איט", הוא הרי עשה מיליונים מכלום ורבע ברגע שצירף את הדבק והנייר למארז אחד. אבל דחיל רבאק, לא תמיד מתאים להיות הסטיקי ביץ', ובטח שלא "בא לי" על זה לבד. אני הכי בעד כיבוד רצונות משותפים, ואם לבן זוגך יש פנטזיה כזאת פשוטה, אז לכי עם הזרם, אבל שיהיה לכם ברור שזה לא היעד מספר אחד.

 

על כוח הכובד ועל השפעות הזמן אני בכלל לא רוצה לדבר, העניין ברור לכל וניתן לראות דוגמאות בכל סרט של הנשיונל ג'יאוגרפיק על שבטים אבודים באפריקה. חוץ מזה, אני החלטתי מזמן שאני לא מתבגרת.