לתפוס את קצות הריח

"השקט שימלא עכשיו את החלל/ איננו רגיעה-נשימה-רווחה-הקלה/ השקט הזה הוא התחמשות/ או מוות". שירים של המשוררת ליאור גרנות

רֵיחַ

רֵיחַ הַשַּׁמְפּוּ שֶׁלָּךְ מַקְדִּים

בְּכַמָּה צְעָדִים אֶת גּוּפֵךְ,

מִזְדַּחֵל אֵלַי מִסֶּדֶק הַדֶּלֶת.

אֲנִי עוֹמֶדֶת סְחַרְחָרָה עַל הַמִּפְתָּן.

כְּשֶׁגּוּפֵךְ יַדְבִּיק אֶת הָרֵיחַ תַּבְחִינִי מִיָּד

בָּרְעִידוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַגּוּף,

וְתִפְרְשִׂי אֶת זְרוֹעוֹתַיִךְ.

כְּשֶׁנֵּרָגַע גּוּף אֶל גּוּף אֶשְׁלַח אֶת יָדִי

לִשְׂעָרֵךְ וְלֹא אַרְפֶּה

עַד שֶׁאוּכַל לִתְפֹּס

אֶת קְצוֹת הָרֵיחַ.

 

גְּבוּל

אַתְּ מְסַמֶּנֶת אֶת הַגְּבוּל

בָּרֶוַח הַדַּק בֵּין שְׂפָתַי לִשְׂפָתַיִךְ.

אֲבָל הָאֵשׁ מִתְלַקַּחַת

בְּמֶרְחָק שֶׁל דְּפִיקוֹת-לֵב רַבּוֹת מִשָּׁם.

הָאֲוִיר הוֹפֵךְ תִּימְרוֹת עָשָׁן

כְּשֶׁמִּלָּה אַחַת בִּלְבַד חוֹצָה אֶת גְּבוּלוֹת נְשִׁימָתֵךְ,

נוֹרֵית אֶל שֶׁטַח הַהֶפְקֵר

שֶׁבֵּין פִּיךְ לְאָזְנַי,

מְטַלְטֶלֶת אֶת כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכָּהּ.

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ מְסַמְּנוֹת אֶת הַגְּבוּל מֵחָדָשׁ,

בַּמָּקוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַמִּלָּה.

הַשֶּׁקֶט שֶׁיְּמַלֵּא עַכְשָׁו אֶת הֶחָלָל

אֵינֶנּוּ רְגִיעָה-נְשִׁימָה-רְוָחָה-הֲקַלָּה.

הַשֶּׁקֶט הַזֶּה הוּא הִתְחַמְּשׁוּת

אוֹ מָוֶת.

 

ליאור גרנות נולדה בנתניה ב-1981. השלימה לימודי בוגר במדעי ההתנהגות, ולימודי מוסמך בספרות עברית במסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון. לקחה חלק בכתיבת הספר "נשמה יתרה" – על הרופאים המרדימים בארץ. שיריה התפרסמו בכתבי העת "הליקון", "מטעם", "דימוי", "מאזניים" ו"גג". ספר שיריה "והשמש - שמש" ראה אור לאחרונה בהוצאת הליקון

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן