מהי התמכרות, איך לזהות אותה ולטפל בה

היא נגרמת מתחושת ריקנות, אותה מנסה האדם למלא. היא יכולה להיות לסמים ולאלכוהול, אבל גם למשחקי מחשב, לעבודה או לקשר לא בריא. הפסיכולוג הקליני הוד קציר מסביר מהם הגורמים להתמכרות וכיצד ניתן לזהות אותה

כל אחד מאיתנו עלול להתמכר למשהו. יש את צורות ההתמכרות המוכרות לכולם, הכוללות חומרים כמו סמים, אלכוהול, וסיגריות ועיסוקים שונים, כמו קניות. אבל התמכרות יכולה להיע גם בצורות אחרות לחלוטין. זו יכולה להיות התמכרות לקשר, התמכרות לאוכל, למחשבים ואפילו לעבודה. כיצד ניתן לזהות מתי מדובר בעיסוק המוגדר נורמלי ומתי מדובר בהתמכרות?

 

הסיבה להתמכרות: תחושת מצוקה וחוסר אונים

התמכרות מוגדרת כשימוש מופרז בחומרים וחפצים או קשר לא מציאותי עם אנשים. השימוש המופרז והנטייה להתמכרות עשויים להיות קשורים במגוון רחב של חומרים, עיסוקים ואנשים. הסיבה להשימוש המופרז לרוב כרוכה במצוקה רבה ובחוסר אונים. אלו הולכים ומתעצמים עד כדי תחושת דיכאון וייאוש ופגיעה הולכת ומתרחבת בתפקוד היומיומי.

 

לצד הפגיעה במצב הרוח והתחושה שהחיים הולכים ויוצאים משליטה, קיימת גם פגיעה בתפקוד החברתי וביחסים עם בני המשפחה. הסיבה לכך היא שהמתבגר, הבוגר הצעיר או המבוגר מתביישים בעצמם ובמה שמעסיק אותם. הם "נאלצים" לשקר ולהסתיר, לחיות חיים כפולים ולמעשה להסתתר מעצמם ומסביבתם.

 

סוג ההתמכרות: תלוי בסביבה

בבסיס השימוש והנטייה להתמכרות קיימת ריקנות קשה ועיקשת, אותה מנסה האדם לא לפגוש ולא להרגיש. השימוש, בין אם מדובר בחומרים, חפצים או בקשרים עם אנשים, מכהה ומטשטש את תחושת הריקנות. וכך מתחיל האדם להאמין כי הפסקת השימוש תהיה בלתי נסבלת עבורו. הוא מאמין כי הפסקת השימוש תפגיש אותו עם ריקנות עזה ומציפה שתשתלט על חייו ותגרור אותו לדיכאון וייאוש אינסופיים.

 

תחושה זו, של בור ריקנות המתמלא רק עם שימוש בחומר, בחפץ או בקשר עם אדם מסויים, מתעצמת ככל שעובר הזמן. היא יכולה להפוך לתחושה של כאב פיזי ממשי או ללבוש צורה של בדידות איומה. בכל מקרה, אותה תחושה "דוחפת" את האדם לחפש אחר הדברים שימלאו את הריקנות, ומה זה יהיה לרוב נקבע על פי מה שמקובל בסביבתו החברתית. זה יכול להיות אלכוהול וסמים וזה יכול להיות גם עיסוק אובססיבי במחשבים, אוכל או סוג של קשר.

 

השימוש באותו "חומר" מביא עימו סיפוק מיידי והרגעה זמנית של הכאב או הריק. בנוסף, פעמים רבות מתלווה אליה גם ריגוש עוצמתי או בטחון עצמי מוגבר, מה שמקשים עוד יותר להפסיק את השימוש והופכים את התלות לגדולה עוד יותר.

מי שמכור מאבד עניין בקרובים אליו (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

הזיהוי: פגיעה בתפקודים שונים 

כאמור, כאשר אנו מדברים על התמכרות הכוונה היא לא רק לשימוש בסמים קשים או באלכוהול, אלא לנטייה להתמכר, שיכולה לבוא לידי ביטוי בחומרים שונים, בקשרים לא מספקים, בקניות, באינטרנט, בעבודה ועוד. באופן דומה, גם עיסוק בלתי פוסק באוכל והפרעות אכילה קשורים לנטייה עזה להתמכרות.

 

כיצד ניתן לזהות כי מדובר בהתמכרות?

 

• מצוקה בלתי נסבלת: מצוקה אינה נחלתם הבלעדית של המכורים. ישנו מגוון של הפרעות, קשיים ולחצים המובילים למצוקה בלתי נסבלת. עם זאת, במקרים של התמכרות לרוב נראה מצב של קיצוניות. האדם המכור נע בין מצבי רוח שהולכים ונעשים קשים לו ולסביבתו כאשר הוא לא משתמש. לעומת זאת, כאשר הוא משתמש, גם אם הוא כבר לא נהנה מהשימוש עצמו ניתן לראות שהוא רגוע ושליו יותר, "מסטול" וחווה הקלה זמנית במצוקה. כמובן שעם הזמן השימוש גובר וכך גם המינונים והתכיפות. לרוב גם ככל שגובר המינון האדם המכור יראה יותר סימנים של מצוקה, הוא יתקשה יותר להסתיר את מה שעובר עליו ויתקשה "למכור" לנו שהכל בשליטה.

 

• חוסר אונים המתעצם לכדי דיכאון וייאוש: חוסר אונים קשור באופן הדוק בתחושה שלנו האם אנחנו שולטים או לא שולטים בעצמנו ובמה שקורה לנו. אדם ששוקע לתוך התמכרות הולך ומאבד את האחיזה בחייו. אך גם במקרה זה ניתן לראות תנודות בהתנהגות. כאשר הוא תחת השפעה לעתים הוא יחזיק באשליה שהדברים אכן תחת שליטתו, שהוא מתחיל לשקם את חייו ושהוא כלל לא מכור. פעמים רבות זוהי מחלת ההתמכרות ש"לוחשת" לו על מנת שהוא ימשיך להשתמש. אך כאשר אובדן שליטה מתעצם הוא מביא עימו ביקורת עצמית קשה וכואבת, שדוחפת את האדם עוד יותר לעומק הדיכאון והייאוש.

 

• פגיעה קשה באיכות החיים ובתפקוד היומיומי: אדם שמשתמש באופן התמכרותי לא יודע שובע. מפלצת הריקנות מבקשת עוד ועוד "מזון" והאדם עסוק בלספק לה אותו, כלומר, הוא נעשה יותר ויותר עסוק בשימוש. איך ומתי ירכוש עוד חומר, מתי כבר יגיע הביתה ויצרך מנת מחשב וכדומה. השימוש וההתמכרות הופכים להיות כל עולמו. הוא חושב על כך ללא הרף ויש לו פחות ופחות מקום לדברים אחרים. אם תנסו לעניין אותו בסרט חדש, תחביב או קשר הוא ימהר לאבד עניין. הוא עסוק רק במה שניתן להתמכר אליו.

 

• פגיעה בתפקוד החברתי וביחסים עם בני המשפחה: כאמור, האדם המכור מצטמצם. הוא מאבד עניין באנשים הקרובים אליו ומשמר קשרים אינטרסנטים, הקשורים בצורה כזו או אחרת להתמכרות. הגבר שאליו היא מכורה, החבר שנורא כיף לעשן איתו, החברה שאיתה משווים משקלים והיקפים. קשרים בעלי בסיס אחר נמוגים בהדרגה וקשרים עם קרובי משפחה נעשים מעיקים. הורים ואחים גדולים נתפסים כמפריעים ולא מבינים ופעמים רבות נראה ביטויי כעס ותוקפנות בתגובה לניסיונות עזרה, התערבות או דאגה.

 

• שקר הסתרה ו"חיים כפולים": במיוחד כאשר מדובר בנוער וצעירים השקר וההסתרה מסייעים להם להסתתר מעצמם ומסביבתם, להתרחק ולהתנתק. באופן דומה לפגיעה ביחסים, המכורים משכנעים את עצמם שהם מנהלים את חייהם יפה למרות השימוש ושהורים וחברים טובים רק יקלקלו להם אם הם ידעו
  על כך. לכן הם מסתירים, נאלצים לשקר יותר ויותר, משקיעים אנרגיות יקרות בבניית חיים כפולים. בזבוז האנרגיות המשווע מדלדל את כוחותיהם וגורם לפגיעה שהולכת ותמרחבת בתפקוד היומיומי, בעבודה ובלימודים.

 

חשוב לזכור כי במקרה ובו מזהים כי מדובר בהתמכרות מומלץ להפסיק את השימוש בגורם להתמכרות ולפנות מיד לטיפול ממוקד, הכולל איבחון ואפיון של בעיית ההתמכרות הייחודית לכל פונה, על מנת למנוע התדרדרות. במהלך הטיפול לרוב יקבעו, בשיתוף עם הפונה (ובני המשפחה הבוגרים, כאשר מדובר בנוער), מטרות, שלבי הטיפול ודרכי התמודדות עם ההתמכרות. הטיפול המומלץ במקרים מסוג זה הוא טיפול פרטני, המשלב טיפול משפחתי וקבוצתי לפי הצורך.

 

הכותב הוא פסיכולוג קליני, מומחה לטיפול בהתמכרויות, ת.ל.מ. תל אביב, המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון