רבים מאיתנו רגילים להתייחס לאכילה מופרזת בארוחות החג כאל גזרת גורל. דפוס מחשבה זה מוביל אותנו אל ההצהרה המפוקפקת "להתחיל דיאטה אחרי החגים". ב"החלטה" לדחות את הדיאטה עד שיעברו ארוחות החג, בהן לכאורה לא ניתן להימנע מאכילה מופרזת, טמונות מספר טעויות חשיבה, אותן אפריך מיד.
לא נכון. רובנו חיים על פי מסורות הגורסות כי יש להציג שפע גדול של מזון על שולחן ארוחת החג. אבל עד לפני חמישים או שישים שנה רק לעשירים ברי מזל היה שפע של מזון שעלה על שולחנם. אצל שאר פשוטי העם המזון היה מצוי בצמצום, אפילו בצמצום רב מאוד.
בהחלט ייתכן ששורשיה של המסורת להגיש כמות עצומה של אוכל לשולחן החג מקורו בזמנים אלו. משפחות שמזונן היה מצומצם בכל ימות השנה ביקשו להציג וליהנות מהשפע בימי החג.
אך בחברות מתועשות, כמו זו שאנו חיים בה, המזון מצוי בשפע והוא בהישג יד עבור מרבית המשפחות לאורך כל השנה. מכאן שניתן לוותר על מסורת השולחן העמוס, הגורמת לנו להניח על שולחן החג כמות גדולה של אוכל, גדולה בהרבה מזו שהמסובים אליו מסוגלים לאכול.
ומה עושים במקום? ניתן ואף רצוי להציג את האוכל בארוחות החג בצורה אסטתית וחגיגית.
לא נכון. הדיאטה צריכה להיות הרגל מתמשך של ריסון עצמי באכילה. התפיסה שהדיאטה היא מאמץ לזמן מוגבל מהווה את אחת הבעיות המרכזיות של אלו הסובלים מעודף משקל. הסיבה לכך היא שאצל אותם אנשים לאחר "תקופת הדיאטה" הם חוזרים לאכילה מופרזת ומשמינים שוב. וכך חייהם הופכים למעגל סיזיפי של עלייה וירידה במשקל.
אם גם אתם מתכוונים לדחות את הדיאטה ל"אחרי החגים" אתם ככל הנראה נמצאים בתוך מעגל שכזה, שהוא מעגל לא בריא שתוצאותיו הן סבל מתמשך.
_wa.jpg)
קשטו את השולחן במקום להגיש כמויות מזון אדירות (צילום: פוטוס טו גו)
לא נכון. המילה דיאטה היא מילה לועזית שפירושה "תזונה" או "אכילה". אם תחשבו על הרגלי החיים שלכם בימות החול תגלו שהאכילה שלכם אינה עניין פרטי. אנחנו אוכלים בבית עם בני זוג ועם המשפחה הקרובה. אנחנו אוכלים בעבודה עם חברים לעבודה. ואנחנו גם אוכלים ב"חוץ", שם אנחנו אף פעם לא לבד.
אכילה היא כמעט תמיד עניין חברתי ואירועים חברתיים, בהם אנו אוכלים בחברותא, הם רק דוגמה לכלל זה. כך שאין אמת בהבחנה בין החגים לבין ימות החול. באלו ובאלו אנחנו אוכלים עם אנשים נוספים.
לא נכון. ייתכן ואתם מרגישים כי המאמץ הכרוך באכילה מרוסנת בארוחות החג גדול יותר עבורכם מאשר בשאר הימים. נכון, אווירת החג, המאכלים המשובחים, ההתניות הקשורות בנוכחות של בני המשפחה - כל אלו עשויים לתרום לתיאבון ומובילים לכך שבארוחות החג קשה יותר לאכול בצורה מאופקת ואנו נדרשים למאמץ גדול יותר כדי לא להפריז באכילה.
אך למרות זאת, דפוס החשיבה הגורס כי לא ניתן להצליח מול אתגרים קשים הוא שגוי. אמנם יש לנו נטייה להקל על עצמנו ולא להתמודד מול אתגרים קשים כאשר אפשר לדחות אותם, אך אם היינו פועלים על פי ההיגיון הזה לא היינו מתחילים את הדיאטה.
לא נכון. במצב נורמלי אנחנו אמורים לשמור על משקל גוף קבוע לאורך מרבית חיינו הבוגרים. מנגנון חילוף החומרים, כמו מנגנונים ביולוגים נוספים בגופנו, שואף לאיזון ולהתמדה. עליות וירידות במשקל מחלישות את הגוף ומבלבלות את המערכות הביולוגיות שלו. בנוסף, הרזיה והשמנה לסירוגין היא סימפטום לאורח חיים שאינו בריא ואינו מאוזן. ככל שהעליות והירידות במשקל הגוף דרמטיות יותר, כלומר בפרקי זמן קצרים ובקילוגרמים רבים יותר, כך אנחנו פוגעים יותר בגופנו ובחוסנו.
לא רק שאפשר לעשות זאת, אלא גם ראוי ורצוי מאוד. כיצד? לפניכם מספר טיפים לאכילה מאוזנת בתקופת החגים:
ד"ר יועד אליעז הוא פסיכולוג המתמחה בהרזיה
