"היו לי כמה חודשים טובים באייאקס כשהייתי צעיר, והם רצו להחתים אותי על חוזה ארוך טווח בקבוצה הבוגרת, אבל אז, בגיל 16, הרגשתי לא מוכן", אמר השבוע יוסי בניון בראיון ל'ג'ואיש כרוניקל' הלונדוני. "כשחזרתי מאייאקס היו הרבה שביקרו אותי ואמרו, 'הוא לעולם לא יהיה שחקן מצליח'".
"ידעתי כל הזמן שאם אלך בדרכי, צעד אחר צעד, אצליח במטרות שהצבתי לעצמי. כיום אני מתחיל את העונה התשיעית שלי בכדורגל האירופי, מספרד דרך קבוצות כמו ווסטהאם, ליברפול ועכשיו צ'לסי. היה לי העונג לשחק במועדון כמו ליברפול, שהוא אחד הגדולים בעולם. עכשיו יש לי את העונג לשחק בצ'לסי. אני לא חושב שמישהו יכול להתלונן על קריירה כזו".
בגיל 30, בניון פותח עונה בה הוא יהיה חייב להוכיח מחדש מה יש לו ברגליים ויכול להיות שדווקא בגלל זה, אנחנו נהנה ממנו כמו פעם. האתגר החדש יכול להחזיר לקפטן הנבחרת את חדוות המשחק ואולי, רק אולי, גם יסדר לו תואר ראשון מאז שעזב את מכבי חיפה לפני קצת פחות מעשור. "זה מעבר חלומי בשבילי", הוא מודה. "ברור שכשאתה מגיע למועדון כמו צ'לסי, אתה רוצה לזכות בתארים".
במהלך העונה ייבחן בניון לא מעט על פי קצב ההשתלבות של ג'ו קול, אחד השחקנים הכי אהובים באנגליה, בליברפול. זאת אחרי שהשניים החליפו למעשה קבוצות וסחבו כבר עכשיו השוואות. מאמנו הנוכחי של הישראלי, קרלו אנצ'לוטי, כבר רמז שבניון שחקן חכם יותר, היודע לשחק למעשה בכל תפקידי הקישור - אבל אלה דברים שהספיק גם רפא בניטס להגיד עליו, רגע לפני שפוטר.

"אני לא אוהב להשוות את עצמי לשחקן אחר", מעיד בניון. "הגעתי לצ'לסי כדי לתת המיטב שלי ונקווה שזה יספיק. ג'ו נמצא בליברפול ואני מאחל לו הצלחה, הוא שחקן גדול". בניון מודע לכך שכמו באנפילד, גם בסטמפורד ברידג' הוא ייאלץ לפתוח את מרבית המשחקים מהספסל ולבנות משם את אמונם של המאמן והשחקנים, אבל זה גם לא ממש מטריד אותו.
"המטרה הראשונה שלי היא להוכיח את עצמי בכל הזדמנות שאקבל, להוכיח שמגיע לי להיות כאן". בכדי לעבור באופן חלק לנושא הבא, הנה מה שבניון אמר על מאמן ווסטהאם החדש, אברהם גרנט. "הוא אימן אותי במכבי חיפה וזכינו בשתי אליפויות שסיימו בצורת של שבע שנים. אחר כך הוא אימן אותי גם בנבחרת ואני שמח שהוא הגיע לפרמייר-ליג. הוא כבר הוכיח את עצמו וייהנה מהאתגר בווסטהאם".

הליגיונר הבכיר השני שלנו, עומד על הקוים. גרנט מגיע לווסטהאם בלי שאף פרשן ירים גבה ובלי טובות מאף אחד, אלא רק בזכות עצמו. אחרי חצי עונה רוויית לחצים בפורטסמות', שהסתיימה בירידת ליגה צפויה וגמר גביע מפתיע, גרנט הפך למאמן לגיטימי בפרמייר-ליג. במהלך נסיעתי לדרום אפריקה, פגשתי קבוצה של כמה לונדונים נחמדים.
רובם, כפי שיוכיח לכם בוודאי ביקור בבירה האנגלית, אוהדים את ווסטהאם וארסנל. אחד מאוהדי הפטישים הפתיע אותי בהבעת האמון כלפי המאמן הישראלי. "אם להגיד את האמת, אני די מתרגש מהגעתו של אברם", הפתיע אותו אוהד. "הוא מאמן מצוין שהגיע לגמר ליגת האלופות ולגמר הגביע והוא פשוט לא מוערך מספיק. הוא מתאים לווסטהאם כמו כפפה ליד".
גרנט מקבל מג'יאנפרנקו זולה קבוצה שכמעט ונשרה לליגת המשנה לפני מספר חודשים, אך הפרשנים מנבאים לו עונה שקטה במרכז הטבלה. בינתיים הוא לא הפסיד בשבעת משחקי ההכנה של הקבוצה, אבל עדיין לא מרוצה מהחלק ההתקפי. "ההגנה שלנו טובה, אבל החלק הקדמי יכול להיות טוב יותר. אנחנו צריכים לשחק מהר יותר ולהיות מוכנים לפתיחת העונה".

בשקט בשקט, טל בן חיים פותח את עונתו השביעית בליגה האנגלית, והופך לאחד הליגינרים היציבים ביותר שיצאו את מדינתנו אי פעם. השנה הוא ישחק בהגנה
של ווסטהאם, אחרי שכבר בילה בבולטון, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, סנדרלנד ופורטסמות'. "אני מקווה להישאר כאן הרבה שנים", הוא אמר לא מזמן, אבל על פי הניסיון, גרנט לא הולך לעשות לו הנחות.
"המטרה הראשונה שלי היא לזכות בדקות משחק. אברם מבין שחקנים ואוהב לשחק כדורגל אטרקטיבי. גם לי יש אופי כזה, אז אני בטוח שנסתדר ביחד", מעיד בן חיים, שכאילו שכח את העונה המשותפת של השניים בצ'לסי. מי שפצח בקריירה האירופית שלו בבולטון, בדומה לבן חיים, הוא תמיר כהן, ששוב ייאבק על דקות משחק בקבוצת התחתית.
סימן השאלה הגדול ביותר, הוא דקל קינן. בלם מכבי חיפה הגיע לבלקפול הקטנה, שתנסה לשרוד בפרמייר-ליג עם תקציב זעום, סגל נטול שחקנים מוכרים ואיצטדיון בשם בלומפילד רואד. גולת הכותרת בבלקפול היא דווקא המאמן שלה, איאן הולוויי, שנחשב לליצן הכיתה של הכדורגל האנגלי. יהיה מעניין.