"נבחרת החלומות - דרך נפלאה לזכות בזהב"
היכל התהילה קיבל לפנות בוקר את בירד ונבחרת ארה"ב לאולימפיאדת ברצלונה 1992, כמו גם את קארל מלון וסקוטי פיפן, שאמר: "את החברות שלי עם ג'ורדן אקח לכל החיים"
יוני לב ארי
פורסם: 14.08.10, 12:34
היכל התהילה על שם ממציא הכדורסל ג'יימס נייסמית', קיבל לפנות בוקר (ש') רשימה מכובדת של כוכבים. את החבורה הובילו כוכב שיקגו בולס, סקוטי פיפן, והסופר סטאר של יוטה ג'אז, קארל מאלון, כשלצידם הוצגו כל חברי נבחרת ארצות הברית למשחקים האולימפיים ב-1992 בברצלונה.
בהמשך הוצגו גם סינת'יה קופר, האישה הראשונה שנכנסה להיכל מה-WNBA, המאמן בוב הורלי מתיכון סנט' אנתוני מניו ג'רזי, והבעלים של הלייקרס, ג'רי באס. דניס ג'ונסון, גוס ג'ונסון ומאסייל פריירה קיבלו את הכבוד לאחר מותם. כמו כן נכנסו להיכל חברי נבחרת ארה"ב למשחקים האולימפיים ב-1960.
לארי בירד היה זה שדיבר בשם חברי 'נבחרת החלומות', כשאמר: "זו היתה דרך לא רעה בכלל לזכות במדליית הזהב". כשהתבקש להשוות בין חבריו לנבחרת ב-1960, אמר כוכב הסלטיקס: "אני לא יודע איזו נבחרת היתה טובה יותר, אך אני יודע שזו של 60' היתה קשוחה בהרבה מאיתנו".
מג'יק ג'ונסון ביקש לספר עד כמה הוא התקשה לשכנע את בירד, שהיה ברגעים האחרונים של הקריירה, להצטרף למסע לספרד: "הייתי צריך להתקשר אליו ולשכנע אותו לבוא לא פעם ולא פעמיים, זה לא היה קל. אבל בהחלט היינו זקוקים לזה".
ג'ורדן ופיפן. "מי היה מאמין שמספר 23 יכניס אותי להיכל התהילה?" (AP)
מיד לאחר מכן הוצג פיפן, כשג'ורדן היה זה שהציג אותו. מספר 33 באדום אמר נרגש: "מייקל, אתה נגעת בחייהם של כל כך הרבה אנשים, אך אף אחד לא חווה זאת כמוני. החברות בינינו תישאר לכל החיים. מי היה מאמין, שמספר 23 יהיה פה 23 שנים מאוחר יותר, ויכניס אותי להיכל התהילה?".
גם קארל מאלון התקשה לדבר ולהסתיר את רגשותיו, אך אמר תוך שדמעות זולגות מעיניו: "אני פה בזכות אימא שלי, שהלכה לעולמה לפני שבע שנים".