Bioshock הראשון היה אחד המשחקים המקוריים ביותר שיצא לנו לפגוש בשנים האחרונות, ובכלל. העיר Rapture הייתה סביבת משחק נהדרת לא רק בגלל העיצוב המצטיין שלה, אלא בגלל המשמעויות הפוליטיות-סוציאליות שהיא העלתה. העלילה המצויינת הצליחה להפתיע עם הטוויסט שבאמצע המשחק (לא נהרוס למי שלא שיחק). האווירה הייתה מצמררת - בקיצור, Bioshock היה משב רוח רענן בתוך תעשיית משחקים שנוהגת למחזר את עצמה למוות.
ואז הגיע Bioshock 2 ו...מיחזר את Bioshock למוות. אותה סביבת משחק, אותו מבנה שלבים, Bioshock 2 לא הביא שום חידוש משמעותי למסך. נדמה היה שפרישתו של קן לווין, המעצב הראשי של המשחק הראשון, היא זאת שהפכה את השני לצל חיוור של עצמו. ועכשיו, אנחנו סוף סוף יודעים לטובת איזה פרוייקט לווין עזב.
העיר המרחפת נבנתה בתחילת המאה הקודמת (דהיינו, המאה ה-20), כמה שאמור לסמל את אמריקה של אותה תקופה - עם כל המשמעויות הפוליטיות-חברתיות שקשורות בכך. כמו ש-Rapture סגדה לאמנות ומדעים - קולומביה סוגדת לדמוקרטיה ואימפריליזם.
אך כפי ש-Rapture דעכה, כך גם קולומביה. העיר המרחפת נעלמה יום אחד בשמיים, ולא נראתה מאז. עד שזר מסתורי פונה לגיבור המשחק, חוקר פרטי, ומבקש ממנו להציל בחורה שכלואה בקולומביה - יותר מעשור לאחר שהעיר נעלמה.
Bioshock Infinite ישים את הדגש על אינטרקציות בין השחקן לבין הדמות אותה הוא צריך להציל. למעשה, מבצע ההצלה עצמו יפתר בשעות הראשונות של המשחק, ועד מהרה המטרה העיקרית תהיה לברוח מקולומביה, יחד עם הבחורה - אליזבת. בטריילר של המשחק אנחנו רואים את אליזבת משתמשת בכוחות שלה כדי לשלוט בכח
המשיכה, וגם במשחק עצמו הכוחות ישחקו תפקיד מכריע.
יחד עם הדמות הראשית, שגם תשיג כוחות בדומה לאלה שכבר פגשנו ב-Bioshock המקורי, יצטרכו השניים לעבוד יחד כדי להתגבר על האויבים שינסו למנוע מהם לברוח. על הדרך הם גם יצליחו לגלות מה באמת קרה לקולומביה, למה היא נעלמה ומה קרה לה מאז.
ואם כבר מדברים על אויבים - חייבים להזכיר את הגירסה החדשה של ה-Big Daddy, שמוצג בטריילר. היוצרים מבטיחים שכלל לא מדובר על Big Daddy, אבל הדמיון מעורר חשד, וגם אם אין קשר הסטורי בין הצוללנים האימתניים לרובוטים המשוריינים של Infinite - ברור שההקבלה ביניהם מכוונת.
כמו במשחק הראשון, גם הפעם מבטיח לווין שההחלטות שתבצע הדמות במשחק תשפיע על התוצאה שלו. ב-Bioshock ההבטחה הזאת נענתה בצורה קצת מאכזבת: השחקן היה יכול לבחור אם להרוג או להציל את ה"אחיות הקטנות", מה שהוביל לאחד משני סיומים אפשריים - סוף רע אם בחר להרוג, וסוף טוב אם בחר להציל.
לפי לווין, הבחירה העיקרית במשחק החדש תהיה קשורה לשיתוף הפעולה עם אליזבת. תוצאת המשחק תשתנה אם תבחרו להיעזר רבות בכוחות של אליזבת, או אם תחליטו לפעול לבד.
יש לקוות שלווין הפנים את הביקורת מהמשחק הראשון, ושהפעם מערכת הבחירה תהיה מתוחכמת יותר. המערכת הבינארית של המשחק הראשון היתה אחד מנקודות החולשה שלו, ואם לא הצליחו לשכלל אותה אולי היה עדיף כבר לוותר עליה בכלל.

אפילו שהמידע על Bioshock Infinite מועט, אנחנו צופים לו גדולות. למעשה, ככה אנחנו רוצים שכל ההמשכים יהיו: לא "עוד מאותו דבר", אלא ניצול של הנקודות הטובות מהמשחק המקורי, והטמעתם בסביבת משחק חדשה ומקורית.
ונראה שלווין יודע בדיוק מה הנקודות החזקות של המשחק הקודם: יצירת עולם משחק מקורי, היסטוריה עשירה שמתכתבת עם המציאות ומנסה להגיד משהו על החיים, סיפור בסיסי מעניין וכמובן - שומרים ענקיים שיהפכו את החיים שלנו לקשים יותר.
נותר רק לקוות שהוא גם ידע מה היו הנקודות החלשות במשחק המקורי: מערכת הבחירות הליניארית, מיעוט באוייבים, קטעי אקשן מונוטוניים וחוסר איזון בין החצי הראשון של המשחק לחציו השני.
כך או כך - אנחנו לגמרי בעד Bioshock Infinite, ומחכים בקוצר רוח לרגע בו נוכל לשחק בו בתחילת 2012.