מנוע. ביצועים. נוחות. פוזה

אז מה הוא באמת שווה, היאמהה סופר טנרה 1200 הזה?

מנוע

כאמור, אכזבה. לא מרגיש כמו 1200. לא מרגש כמו 110 כ"ס. ימאהה לקחו סידור שהם מומחים בו - טווין מקבילי חלק וליניארי - ושיחקו עם מרווחי הפעימות כדי לקבל תחושה של וי־טווין מפמפם ומגניב. יצא להם מווברץ ואסתמתי. אז כן, הוא עובד מגניב בין 3,000 ל־4,500, אבל מי מסוגל לצלוף כל הזמן אל טווח מצומצם כזה?

 

ביצועים

מכובד יחסית לגודל ולמשקל (כמעט רבע טון אופנוע). ההיגוי מעולה אחרי שמתרגלים לניתוק המוזר מגלגל ה־19' אינץ' מלפנים, המתלים רכים אך מרוסנים, והתחושה על הצד פשוט תענוג.

 

נוחות

מיגון הרוח טוב, תנוחת הישיבה ניטרלית, והכידון עדיין רחוק מדי. ולגבי גישתו לתחת שלך, יש לו עוד איזה עשור או שניים להתאמן עד שיגיע לרמה של הבימר - אופנוע עם מושב שאפשר למות עליו מזיקנה.

 

פוזה

"הייתי אלוף הפריז דקאר לפני 14 שנה. מאז אני תוקע קרואסונים בלי אבחנה". כזה מין.