מתי עצרתם בפעם האחרונה כדי לשאול את סבתא מה סוד יחסיה הארוכים והמוצלחים (לפחות מנקודת מבטכם כנכדים) עם סבא? מתי עצרתם בפעם האחרונה כדי לחשוב האם הדיבורים האינסופיים שלכם עם בן/בת הזוג בסגנון "יחסינו לאן" אכן מועילים? ספר שיצא לאור בארה"ב לראשונה לפני כ100- שנה וחוּ דש לאחרונה טוען כי העובדה שהדור שלנו מדבר על הכל, כל הזמן, קצת דופקת אותנו, או לפחות דופקת לנו את הזוגיות: האמונה בחשיבות האותנטיות והביטוי העצמי, זו שמובילה אותנו לדסקס הכל, בניגוד לדורות הסבים שלנו, היא אולי אחת הסיבות לשכיחות ההולכת וגדלה של כישלון הנישואים.
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לשמר נישואים שמחים? ביקשנו מעידן מיליצ'ר, מטפל זוגי ומיני וסקסולוג, לחוות דעה על עצות הרטרו האמריקאיות. נראה ששווה לנסות:
כן, כן - אותם "תודה," "בבקשה" ו"סליחה" שאנחנו נוהגים להשתמש בהם עם זרים צריכים לחזור גם לשיח הזוגי. "זה לא מובן מאליו באקלים הארצישראלי," אומר מיליצ'ר, "אבל יש מקום לנימוס גם בזוגיות. צריך לזכור שמי שאיתנו הוא אדם עם רגשות, הוא פגיע, וחשוב לנהוג איתו בנימוס, להחמיא לפעמים ולעשות ג'סטות נעימות. לא צריך להגזים עם פתיחת הדלת של הרכב אולי, אבל בהחלט ראוי לחכות שהפרטנר שלנו יתיישב ברכב לפני שאנחנו חוגרים את חגורת הבטיחות. מחקרים גם הוכיחו שנימוס תורם לבריאות ומוריד את לחץ הדם".
"לא נס ליחו של הפתק," קובע מיליצ'ר. "בעוד האס-אם-אס נמס, הפתק הכתוב
נשאר בליבנו ועל הנייר כאש התמיד. לא חובה לצטט שירים, גם פתק קטן של תשומת לב עושה את העבודה".
שנו לפעמים במיטות נפרדות או בחדרים נפרדים. "אם יש סיבה מסוימת ששני בני הזוג לא מסכימים לגביה, כמו למשל החימום בחורף, הקירור בקיץ או הנחירות, אין שום סיבה שאחד מבני הזוג יסבול, ואפשר בהחלט לישון בנפרד. כל עוד הרקע איננו אישי, זה בסדר גמור," אומר מיליצ'ר. "מומלץ, כמובן, להיפגש מדי פעם לשעות או ללילה של אינטימיות זוגית."
זה חשוב מאוד, אומר המומחה, ממש כשם שחשוב שיהיה פנאי זוגי נטול ילדים. מיליצ'ר: "בן הזוג לא יכול ולא אמור לספק את כל צרכינו. נכון שלא הכל מותר לעשות בערב בנפרד כזה, אבל בהחלט חשוב שיהיו צרכים שימולאו בנפרד. זה נותן לכל אחד מבני הזוג הזדמנות לעסוק בדברים שלא מעניינים את הפרטנר, לדבר על הזוגיות עם חבר או חברה וכו.' לעשות הכל יחד זו העמדת פנים, וזה לא נכון".
כל עוד זה לא נעשה כדי לברוח מהביחד הזוגי ומאובדן האינטימיות, זה רצוי וראוי.
בלי להתערטל ולהגזים, כמובן. מיליצ'ר: "אנחנו שוכחים מהר מאוד בתוך קשר זוגי
את המחוות הגופניות שמבטאות את האהבה, וחבל".
באופן טבעי, בני אדם אוהבים, נמשכים ומעדיפים להימצא בחברת אנשים שמתלוננים פחות, מסביר מיליצ'ר. חשוב כמובן לשבת מדי פעם ולדבר על מצוקות, זוגיות ואחרות, אבל כדאי לא להגזים עם זה. לא לתת לתלונות להשתלט על השיח הזוגי.
"עובדת היותנו זוג כרוכה בוויתור. זה בלתי נמנע. הזוגיות מחייבת לוותר על הפנטזיה הנרקיסיסטית, שבן הזוג שלנו יהיה הכי, בכל דבר. אני נוהג להשתמש בהקשר הזה ב'משל החבלים:' זוגיות היא כמו שני חבלים שרוצים לקשור קשר, אבל יצירת הקשר גורמת לכל אחד מהחבלים לוותר על מידת-מה מאורכו. וכגודל הקשר כך גודל הוויתור."
