פיגוע פרדוקסלי

זה נראה לא הגיוני, אבל הפיגוע בנתניה כמעט ומחייב את ערפאת ללכת לקראת ההצעות של הנשיא קלינטון. אולי מעז עוד ייצא מתוק

באופן פרדוקסלי ואולי אף מפתיע, עשוי הפיגוע בנתניה דווקא לדרבן את יאסר ערפאת ללכת לקראת הצעת השלום של הנשיא קלינטון.

כאשר הסתיימה ועידת קמפ-דיוויד האחרונה, ראו נשיא ארצות הברית והעולם את ערפאת כמי שאחראי יותר מן הישראלים לכשלונה. יו"ר הרשות הפלסטינית, שנמצא אז תחת לחץ דיפלומטי ובעמדת נחיתות דיפלומטית, קיווה מאוחר יותר כי האינתיפאדה של שלושת החודשים תשפר את מצבו ליד שולחן הדיונים עם ישראל.

אלא שתקוותו לא התממשה: האינתיפאדה לא הצליחה עד עתה להביא הישגים מדיניים לפלסטינים. בנוסף לכך, בעוד חודש הוא עשוי למצוא בראשות ממשלת ישראל את האיום האולטימטיבי מבחינתו, שנוא נפשו מאז ימי ביירות ומי שנתפס בעיני הפלסטינים כמחולל האירועים האלימים מסוף חודש ספטמבר על הר הבית – אריאל שרון. הזמן הדוחק מציב אם כן את ערפאת בפני לחץ, ומחייב אותו לקבל הכרעה.

עד סוף השבוע הוא אמור להעביר תשובה לנשיא האמריקני המסיים, שכבר הבהיר לו הבהר היטב כי רצוי שזו תהיה תשובה חיובית. השבועון טיים דיווח כי קלינטון אמר לערפאת בשיחת טלפון נרגזת שאם לא ינצל את הזדמנות הפז הגלומה בהצעותיו, יקללו אותו הדורות הבאים של הפלסטינים. אם יענה להצעות האמריקניות בשלילה או יגמגם, ישוב קלינטון ויאשים אותו בכישלון התהליך, וכך הוא עלול להצטייר גם בעיני העולם ולהירשם בדפי ההיסטוריה כמי שהחמיץ את ההזדמנות להביא שלום לעמו.

על רקע דילמות קשות אלה, וכאשר דעת הקהל הפלסטינית רותחת ומתקשה לעכל את הצעות קלינטון, אירע אתמול בערב (ב') הפיצוץ בנתניה. זה נראה אולי לא הגיוני, אבל הפיגוע הזה כמעט ומחייב את ערפאת ללכת לקראת הצעות הנשיא קלינטון. אם ידחה אותן יצטיירו הפלסטינים בעיני העולם כתוקפנים, שמבקשים לקעקע כל סיכוי לשלום.

בסכסוך הטלוויזיוני שמתנהל בשלושת החודשים האחרונים, הצד החלש זוכה אוטומטית באהדת העולם, ובשל הפיגוע, עכשיו ישראל היא ש"נהנית" מסימפטיה. במלים אחרות, הפיגוע האחרון צימצם את מרחב התמרון של ערפאת, ומכריח אותו לתת תגובה מדינית.

עובדה מעניינת אחרת היא שבעוד שהפיגוע בנתניה מחייב את ערפאת ללכת לקראת הצעות השלום של קלינטון, עובר אהוד ברק תהליך הפוך. הוא נדחק להקפיא את התהליך המדיני בשל הזעם ברחוב הישראלי, אבל יחד עם זאת, אין ספק שאל מול תגובה פלסטינית חיובית יבחר ראש הממשלה ברק להאיץ גם הוא את התהליך המדיני. אולי בוועידת פסגה חדשה בוושינגטון.

ערפאת מבין שהפיגוע אתמול לא כוון רק כנגד הציבור הישראלי ומקבלי ההחלטות הישראלים, אלא גם כמחאה על התהליך המדיני, ולכן כנגד אינטרסים חיוניים של הרשות הפלסטינית. ייתכן שמעז ייצא מתוק, ודווקא יום של פיגוע מר עשוי לדרבן את הצדדים לחידוש השיחות.

 

 

גיא בכור, משפטן ומזרחן, המרכז הבינתחומי הרצליה