עוד ממליצה הוועדה לתקן את תקנות התעבורה, כך שצילומים שמפיק מערך אכיפה דיגיטלית חדש, יהוו "ראיה קבילה" בבית משפט. בנוסף, חברי הוועדה ממליצים לצייד שוטרים במצלמות וידאו, כך שיוכלו לתעד ביצוע עבירות תנועה במהלך מבצעי אכיפה יזומים. הוועדה, בראשה עומד השופט חן אביטל - לשעבר שופט תעבורה, וכיום שופט נוער - כוללת נציגים של משרדי התחבורה והמשפטים, משטרת ישראל והנהלת בתי המשפט. המלצותיה יוגשו בקרוב לוועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים.

חייך, שוטר התנועה מצלם אותך (צילום: חגי אהרון)
ראוי להזכיר כי כיום, נאשמים רבים מערערים על אמינות אמצעי האכיפה, ובעיקר הממל"ז ("אקדח הלייזר") ומצלמת המהירות הנייחת ("מולטנובה"). בעקבות ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אף נקבע כי מאחר שאמצעים אלה אינם מכוילים במעבדה מוסכמת, הממצאים שהם מפיקים אינם יכולים לשמש ראיה לצורך הרשעה. בתי משפט לתעבורה שאימצו את פסיקת בית המשפט המחוזי, אף קבעו לאחרונה כי ממצאי המכשירים אינם יכולים לשמש ראיה לצורך פסילת רישיון מנהלית.
יש לציין כי בעבר ניסתה המדינה לקדם הצעת חוק ממשלתית, לפיה תקבע "חזקת אמינות" לכל מכשירי האכיפה של המשטרה. הצעה זו - שעוררה ביקורת חריפה בקרב מומחי משפט - ממתינה בוועדת הכלכלה בכנסת, לקראת הכנתה לאישור בקריאות שנייה ושלישית.
לדוגמה, נהג שייתפס נוהג בכביש בינעירוני במהירות הגבוהה ב-40 קמ"ש מהמותר על-פי חוק, ויוכח כי בקשתו להישפט הייתה "מטעמי סרק", יחולט הפיקדון בסך 1,000 שקלים, הקנס שיוטל עליו יוכפל ל-2,000 שקלים, ובנוסף יקבל 20 נקודות-שלילה. כל זאת, בנוסף לפסילת רישיון לתקופה עליה יחליט בית המשפט.
בשלב הראשון, ממליצה הוועדה כי השימוש במצלמות וידאו יעשה במסגרת ניסוי, וזאת לאחר ששוטרים יעברו "קורס בסיסי קצר" בהפעלת המצלמות. עם סיום הניסוי, יוגשו מסקנות והמלצות למשרדי התחבורה והמשפטים. עוד ממליצה הוועדה על שימוש במצלמות לתיעוד של עבירות חניה - כמו למשל חניה בניגוד לחוק בחניה מיועדת לנכים או בתחנת אוטובוס.
ראוי להזכיר כי בדו"ח מבקר המדינה מ-2009, נקבע כי עשרות אלפי נהגים ממשיכים לנהוג למרות שרישיונם נפסל. הסיבה: ליקויים חמורים בעבודת המשטרה, משרד התחבורה והנהלת בתי המשפט, שאינם מצליחים ליידע נהגים רבים אודות שלילת רישיונם. על-פי הערכות, המלצה זו של הוועדה עלולה ליצור עומס עבודה חריג לשוטרים, וכן לפגוע באופן בלתי-מידתי במי שכלל אינם יודעים שרישיונם נשלל.
עוד ממליצה הוועדה "להגדיל משמעותית האכיפה בעניין הפסולים", באמצעות מעצר עד תום ההליכים של מי שנתפס פעם שנייה נוהג ללא רישיון או בזמן פסילה.
עוד ממליצה הוועדה להאריך את תקופת הפסילה המנהלית בעבירות שונות. כך למשל, קצין משטרה יוכל לפסול ל-60 יום את רישיונו של מי שינהג במהירות גבוהה במיוחד: 25 קמ"ש מעל ברירת הקנס הגבוהה, כלומר - 165 קמ"ש במקום שבו מותרת מהירות של 100 קמ"ש. הפסילה תוארך ל-90 יום בגין ביצוע עבירת הפקרה ("פגע וברח"), וכן בגין מעורבות בתאונה כתוצאה מעבירה חמורה - כמו למשל שכרות או חציית פסי רכבת בניגוד לחוק. בגין עבירת גרימת מוות בתאונת דרכים, תוארך הפסילה ל-120 יום.
בהרצאה שנשא לאחרונה, העריך המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פרופסור דוד שנער, כי יעילותה של החמרת הענישה עלולה להתברר כמוגבלת. "הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד על הציות לחוק". אמר שנער. "לעונשים חמורים הקבועים בחוק, (יש) השפעת 'בומרנג' - פחות נטייה לתת דו"ח, יותר נטייה לערער, ופחות נטייה להרשיע - במיוחד כשהעונש הקבוע הוא 'עונש מינימום'".
גם השופט חן אביטל הביע בעבר עמדה התומכת בענישה מתונה. בהופעה בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, אמר השופט כי "עברייני תנועה רבים הם אזרחים נורמטיביים, וענישתם צריכה להיות מידתית ולא מתלהמת... הענישה גם לא צריכה להיות כזאת שהפטיש יורד מבלי לראות מי נמצא מולנו... מהצד השני בדרך כלל נמצאים אנשים שטעו טעות קטנה מאוד בכביש. לפעמים טעות מינורית שגרמה לתוצאה קשה, נוראית ואיומה".