נכה? תתגלגל על המדרגות בבית המשותף

בעלים של דירה בבית משותף, קטוע רגל, ביקש לסלול שביל גישה לביתו. שכניו התנגדו למהלך. לצד מי עומד החוק?

בעלים של דירה בבית משותף, קטוע רגל, ביקש לסלול שביל גישה לביתו. שכניו התנגדו למהלך וטענו, כי הקמת שביל הגישה תפגע בזכותם הקניינית, מבלי שהם מקבלים פיצוי על כך.

 

עוד טענו השכנים, כי קיימת אלטרנטיבה אחרת לשביל הגישה בין היתר באמצעות מתקן הרמה, שיפתור את בעיית השיפוע שנוצר ביחס שבין הבניין לרחבת החניה. בנוסף נטען, כי שביל הגישה ישביח את דירתו של בעל דירה הנכה בעוד ששווי דירת המתנגדים ירד משמעותית. אז לצד מי עומד החוק?

 

סעיף 59ג' לחוק המקרקעין קובע, שדייר המוכר כאדם עם מוגבלות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, רשאי לבצע התאמה ברכוש המשותף ובלבד שמתקמים התנאים הבאים:

 

• בעל הדירה קיבל היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ומילא אחר תנאיו.

 

• רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק, אישר בחתימתו, כי ביצוע התאמה דרוש לאדם עם המוגבלות, לשם נגישות בטוחה ועצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה.

 

• ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, והיא תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית.

 

• ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה.

 

• על בעל הדירה או מי מטעמו למסור עד ארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה.אם אין נציגות לבית, יש לשלוח הודעה כזו לכל דירה בבית המשותף.

 

אישור מהשכנים

יש התאמות שמחייבות את בעל הדירה לקבל אישור מרוב בעלי הדירות, אך יש גם מקרים שאין צורך באישור. התאמות שאינן מצריכות אישור הן:

 

• התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית המשותף בלי לשנות את מבנהו, צורתו או מידותיו. כך למשל במקרה של התקנת מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה, פעמון או דיבורית, החלפת מנעול הכניסה למנעול קל יותר לתפעול, ושינוי מיקומם.

 

• התאמת דלת או פתח כניסה לבית המשותף בלי לשנות את מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם.

 

• התקנת מאחז יד, לרבות שינוי מאחז קיים או שינוי מיקומו.

 

• בניית סף צדי בשביל גישה קיים, למניעת דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה.

 

• התקנת אמצעי הרמה ידני בין מפלסים, לרבות כבש, שאורכו אינו עולה על 8 מטרים וכשהפרש הגובה בין המפלס העליון לבין המפלס התחתון אינו עולה על 75 ס"מ, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח.

 

• התקנת תאורה בשביל גישה או בכניסה לבית המשותף, לרבות תאורת חירום, וכן שינוי עוצמת תאורה.

 

• שינוי גובה ספים, ובלבד שאין בביצוע השינוי כדי לגרום לתקלות במערכת הניקוז.

 

• חספוס עדין של מדרגות או של ריצוף שביל גישה קיים, לשם מניעת החלקה.

 

• התקנת שילוט הכוונה ומידע, לרבות הוספת אותיות מובלטות או כתב ברייל בשילוט קיים.

 

• שינוי אבזרי חשמל, מחשוב, טלוויזיה ותקשורת קיימים והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו.

 

• שינוי גובה של התקנים ועזרים קיימים בבית המשותף, כגון תיבת מכתבים, ראי וברז שטיפה.

 

• התאמת מקום חניה קיים שיוחד לבעל הדירה, בלא שינוי מיקומו, גודלו או צורתו.

 

התאמות שטעונות הסכמה של רב הדיירים בבית המשותף:

 

• התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית, תוך שינוי מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו, כגון הסרת מנעול השער, ביטול שער, הרחבת פתח והתקנת שער.

 

• התאמת דלת כניסה או פתח כניסה לבית המשותף, תוך שינוי מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם.

 

• פתיחת פתח כניסה או שער נוסף לחצר הבית המשותף או לבית עצמו.

 

• הרחבת שביל גישה קיים.

 

• שינוי תוואי של שביל גישה קיים, לרבות סלילת שביל חדש.

 

• הריסת גדרות, ובניית גדר, וגדר הגנה, או התקנת סידורי בטיחות בשביל גישה קיים, לשם מניעת פגיעה מכלי רכב או מציוד, נפילה, דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה.

 

• התקנת אמצעי הרמה ידני בין מפלסים שאינו כלול בהורות לעיל', או אמצעי הרמה חשמלי, מכני, אלקטרוני, הידרולי או אחר, לרבות כבש ומעליון, למעט מעלית ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח.

 

• החלפת ריצוף.

 

• ביטול מדרגות קיימות, ביצוע שינוי במדרגות ובניית מדרגות כניסה לבית המשותף.

 

המפקח קובע

נציגות הבית המשותף ובעלי דירות שרואים עצמם נפגעים מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח על המקרקעין בתוך 30 יום מרגע קבלת ההודעה האמורה לעיל. החוק מאפשר למפקח על המקרקעין לאשר התאמה גם אם בעלי דירות מתנגדים, במקרה שהוא מגיע למסקנה כי ההתנגדות נובעת מטעמים בלתי סבירים או שבעל הדירה המתנגד ביקש לכפות תנאים בלתי סבירים לביצוע ההתאמה.

 

החוק מוסיף וקובע, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, אסיפת הדיירים רשאית להורות לבעל הדירה להסיר את אותה, להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך. זה נכון גם במקרה שהאדם עם המוגבלות מפסיק להתגורר בדירה. 

 

ובאשר למקרה שהזכרנו מקודם - המפקחת על המקרקעין קיבלה את טענותיו של בעל הדירה המוגבל וקבעה כי הפגיעה במתנגדים אינה מהותית וכי ההתאמה המבוקשת לא תמנע מהם להשתמש שימוש סביר ברכוש המשותף.

 

בנוסף היא קבעה כי בעל הדירה המוגבל עמד בכל התנאים שהציב סעיף 59ג' לחוק המקרקעין, קיבל היתר בניה וגיבה את גירסתו בחוות דעת של יועץ נגישות, שאישר כי תוואי השביל הנדון יספק לו נגישות בטוחה ועצמאית לדירתו בהתחשב בנכותו.

 

לאור זאת דחתה המפקחת את ההתנגדות וחייבה את המתנגדים בהוצאות משפט של 3,000 שקל (תיק מספר 321/02 המפקחת על המקרקעין בחיפה).

 

עורך דין אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות'. הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול